מ (טיפול בהטמעת כותרת שכוללת שתופסת בטעות גם את תבנית "הצגת מוקדי שירות")
(נוספה תבנית זכויות וחובות חנויות ועסקים בבית משותף)
 
שורה 24: שורה 24:
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
בעלי דירות בבניין משותף אינם יכולים לראות בשטחים המשותפים בבניין שטח פרטי שלהם, שכן השטחים המשותפים שייכים לכלל בעלי הדירות.  
 
בעלי דירות בבניין משותף אינם יכולים לראות בשטחים המשותפים בבניין שטח פרטי שלהם, שכן השטחים המשותפים שייכים לכלל בעלי הדירות.  
 +
{{זכויות וחובות חנויות ועסקים בבית משותף}}
 
* כל השטחים המשותפים שייכים במשותף לכל בעלי הדירות, אלא אם כן נקבע אחרת ב[[תקנון בית משותף|תקנון הבניין]].
 
* כל השטחים המשותפים שייכים במשותף לכל בעלי הדירות, אלא אם כן נקבע אחרת ב[[תקנון בית משותף|תקנון הבניין]].
 
* אם לא נקבע אחרת בתקנון או ב[[אסיפה כללית של דיירים בבית משותף|אסיפה כללית של הדיירים]], כל דייר רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר, ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, כל עוד לא נפגעת יכולתם של שאר בעלי הדירות לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים.
 
* אם לא נקבע אחרת בתקנון או ב[[אסיפה כללית של דיירים בבית משותף|אסיפה כללית של הדיירים]], כל דייר רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר, ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, כל עוד לא נפגעת יכולתם של שאר בעלי הדירות לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים.

גרסה אחרונה מ־13:04, 26 במאי 2019

הקדמה:

השטחים המשותפים בבית משותף (כגון חדר המדרגות והמקלט) שייכים לכלל בעלי הדירות ואינם רכושו הפרטי של אף אחד מהם
כל דייר רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, אם לא נקבע אחרת בתקנון או באסיפה כללית של הדיירים ולא נפגעת יכולתם של שאר בעלי הדירות לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים
ניתן לקבוע בתקנון הבית המשותף כי חלק מהשטחים המשותפים משויכים לדירה מסוימת, כל עוד לא מדובר בשטחים שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות


בעלי דירות בבניין משותף אינם יכולים לראות בשטחים המשותפים בבניין שטח פרטי שלהם, שכן השטחים המשותפים שייכים לכלל בעלי הדירות.

שימו לב
החובות והזכויות של דיירי בית משותף, חלות גם על בעלי דירות המשמשות לעסק או לכל צורך אחר וגם על חנויות ובתי עסק הנמצאים בחזית הבית המשותף.
  • כל השטחים המשותפים שייכים במשותף לכל בעלי הדירות, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון הבניין.
  • אם לא נקבע אחרת בתקנון או באסיפה כללית של הדיירים, כל דייר רשאי לעשות בשטחים המשותפים שימוש סביר, ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, כל עוד לא נפגעת יכולתם של שאר בעלי הדירות לעשות שימוש סביר בשטחים המשותפים.
  • לגבי חלק מהשטחים המשותפים (למשל הגג), ניתן לקבוע בתקנון הבניין כי הם משויכים לאחת הדירות, ובמקרה כזה הם נהפכים לרכוש בעל אותה דירה.
  • לגבי השטחים המשותפים שנועדו לשמש את כל בעלי הדירות (למשל חדרי מדרגות, מעליות ומקלטים), לא ניתן לשייך אותם בתקנון לדירה מסוימת.
דוגמה
  • אחד מבעלי הדירות בבניין השתמש במחסן לצורך מגורים.
  • זהו שימוש אסור בשטח משותף השייך לכלל בעלי הדירות בבניין, שכן הוא אינו סביר ומונע שימוש של אחרים.
דוגמה
  • בעל דירה הקים סוכה בחצר למשך חג הסוכות.
  • מדובר בשימוש חוקי בשטח משותף, שכן מדובר בשימוש סביר שאינו מונע שימוש של שאר בעלי הדירות.
דוגמה
  • אחד מבעלי הדירות בבניין הציב ספה ועמדת טלוויזיה על גג הבניין לשימושו הפרטי.
  • אם לא נקבע בתקנון כי הגג שייך לבעל הדירה, זהו שימוש אסור בשטח משותף השייך לכלל בעלי הדירות בבניין.
דוגמה
  • אחד מבעלי הדירות בבניין תלה שלט בחירות מחוץ לחלונו.
  • אם הקירות החיצוניים נחשבים לרכוש משותף, ואין בתקנון איסור על תליית שלטים, הרי שבעל הדירה יכול לתלות שלט בגודל שהחוק מתיר, שכן הדבר נחשב לשימוש סביר שאינו מונע מאחרים לעשות שימוש ברכוש המשותף.
  • תליית שלט בגודל או בצורה שמונעים את השימוש הסביר של בעלי דירות אחרים היא אסורה.
  • למידע נוסף ראו תליית שלט בחירות בבית משותף.

תביעה למפקח על המקרקעין

  • במקרה של סכסוך בין בעלי הדירות בנושא זה, בעלי הדירות או ועד הבית רשאים להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין כדי שיכריע בנושא.
  • לפרטים נוספים, ראו הגשת תביעה למפקח על רישום המקרקעין.


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים