מ (החלפת תחום התוכן הראשי ל"חובות")
 
(30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  =
+
| איסור = אסור לעקל את מלוא השכר של [[חייב בהוצאה לפועל]] או את מלוא הקצבה שהוא מקבל מהמעסיק או מקופת גמל (למשל [[פנסיה תקציבית]] או [[קצבת פנסיה חודשית]]), וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק  
| איסור = אסור לעקל את מלוא השכר של [[חייב בהוצאה לפועל]], וחובה להשאיר בידיו סכום מסויים הקבוע בחוק
+
| מידע =למרות זאת, אם מדובר ב[[בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל|תיק מזונות]] המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את מלוא השכר או הקצבה לצורך תשלום חוב המזונות
| איסור2 = לא ניתן לחייב אדם שמתנהל נגדו הליך [[פשיטת רגל וחדלות פירעון|פשיטת רגל]] לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו, וחובה להשאיר בידיו סכום מסויים הקבוע בחוק
+
| איסור2 = לא ניתן לחייב אדם שמתנהל נגדו הליך [[פשיטת רגל וחדלות פירעון|פשיטת רגל]] לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו, וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק
 
| חשוב  = גובה הסכום שיש להשאיר בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי
 
| חשוב  = גובה הסכום שיש להשאיר בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
שורה 10: שורה 10:
 
| ממשל  = ראו סעיף 8 ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif3 חוק הגנת השכר]
 
| ממשל  = ראו סעיף 8 ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif3 חוק הגנת השכר]
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 
{{טפסים
 
{{טפסים
 
| 1 =  
 
| 1 =  
שורה 25: שורה 25:
  
 
במסגרת [[הוצאה לפועל וגבייה|הוצאה לפועל]] וכן במסגרת [[פשיטת רגל וחדלות פירעון|פשיטת רגל]], לא ניתן לפגוע במלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים:
 
במסגרת [[הוצאה לפועל וגבייה|הוצאה לפועל]] וכן במסגרת [[פשיטת רגל וחדלות פירעון|פשיטת רגל]], לא ניתן לפגוע במלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים:
* כאשר מוטל עיקול על שכר עבודה של [[חייב בהוצאה לפועל]], לא ניתן לעקל את כל שכרו.
+
* כאשר מוטל עיקול על שכר עבודה של [[חייב בהוצאה לפועל]], לא ניתן לעקל את כל שכרו.
 +
** עם זאת, במקרה שמדובר ב[[בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל|תיק מזונות]] המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את כל השכר.
 
* כאשר ניתן [[צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל]], לא ניתן לחייב אותו לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו.
 
* כאשר ניתן [[צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל]], לא ניתן לחייב אותו לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו.
 
* החוק קובע  סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל.
 
* החוק קובע  סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל.
* '''אם שכר העבודה משולם באמצעות הבנק או הדואר, הגבלת העיקול תחול עליו למשך חודש ימים מהיום שהופקד בהם''' (כלומר, אם החייב לא משך את הסכום בתוך חודש, יהיה ניתן לעקל אותו).
+
* '''אם שכר העבודה משולם באמצעות הבנק או הדואר, ההגבלה על העיקול תחול על השכר למשך חודש ימים מהיום שהופקד''' (כלומר, אם החייב לא משך את הסכום שהופקד בתוך חודש, יהיה ניתן לעקל אותו).
 
* גובה הסכום '''נטו''' שיש להשאיר בידי העובד נקבע בהתאם למצבו המשפחתי, בדומה לאופן שבו מחושבת גמלת הבטחת הכנסה.
 
* גובה הסכום '''נטו''' שיש להשאיר בידי העובד נקבע בהתאם למצבו המשפחתי, בדומה לאופן שבו מחושבת גמלת הבטחת הכנסה.
 
* להלן טבלת המצבים והסכומים, נכון לשנת {{נתון:השנה הנוכחית}}:
 
* להלן טבלת המצבים והסכומים, נכון לשנת {{נתון:השנה הנוכחית}}:
שורה 38: שורה 39:
 
| יחיד/ה || {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.25/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
| יחיד/ה || {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.25/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
|-
 
|-
| שני בני זוג ||  {{חשב ועצב| 0.375*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| 0.375/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
+
| שני בני זוג ||  {{חשב ועצב| 0.375*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| 0.375/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
|-
 
|-
| שני בני זוג עם [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילד]] || {{חשב ועצב| 0.435*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.435/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
+
| שני בני זוג עם [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילד]] || {{חשב ועצב| 0.435*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.435/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
|-
 
|-
 
| שני בני זוג עם 2 [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילדים]] ומעלה ||  {{חשב ועצב| 0.495*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.495/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
| שני בני זוג עם 2 [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילדים]] ומעלה ||  {{חשב ועצב| 0.495*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח  || {{חשב ועצב| 0.495/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח
 
|-
 
|-
| [[הורה עצמאי (הורה יחיד)|הורה עצמאי]] (רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/ה וכו') + [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילד]] ||  {{חשב ועצב| 0.425*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| (0.425*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}})/25 }} ש"ח  
+
| [[הורה עצמאי (הורה יחיד)|הורה עצמאי]] (רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/ה וכו') + [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילד]] ||  {{חשב ועצב| 0.425*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| (0.425*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}})/25 }} ש"ח  
 
|-
 
|-
| [[הורה עצמאי (הורה יחיד)|הורה עצמאי]]  + 2 [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילדים]] ומעלה ||  {{חשב ועצב| 0.525*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| (0.525*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}})/25 }} ש"ח
+
| [[הורה עצמאי (הורה יחיד)|הורה עצמאי]]  + 2 [[הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי|ילדים]] ומעלה ||  {{חשב ועצב| 0.525*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}} | עיגול=0 }} ש"ח || {{חשב ועצב| (0.525*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}}-{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 2(ג)}})/25 }} ש"ח
 
|}
 
|}
 
* ל[[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי]] יחושב סך כל השתכרותו של העובד ביום כשכר יומי.
 
* ל[[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי]] יחושב סך כל השתכרותו של העובד ביום כשכר יומי.
 
* לעובד ששכרו משולם על בסיס של תקופה הארוכה מיום וקצרה מחודש, או לפי כמות התוצרת, השכר שקיבל יחולק במספר הימים שעבד והתוצאה תיחשב כשכר יומי.
 
* לעובד ששכרו משולם על בסיס של תקופה הארוכה מיום וקצרה מחודש, או לפי כמות התוצרת, השכר שקיבל יחולק במספר הימים שעבד והתוצאה תיחשב כשכר יומי.
* לעובד ששכרו משולם עבור ביצוע עבודה מסויימת, חישוב השכר היומי ייעשה לפי הזמן שנמשך ביצוע העבודה, בהתאם לכללים הקודמים.
+
* לעובד ששכרו משולם עבור ביצוע עבודה מסוימת, חישוב השכר היומי ייעשה לפי הזמן שנמשך ביצוע העבודה, בהתאם לכללים הקודמים.
 
* הסכומים בטבלה מבוססים על חישוב מדויק. בפועל ייתכן שהסכומים יעוגלו אל השקל הקרוב  ולפיכך ייתכנו הפרשים קטנים בין הסכומים המצוינים בטבלה והסכומים המוגנים בפועל.
 
* הסכומים בטבלה מבוססים על חישוב מדויק. בפועל ייתכן שהסכומים יעוגלו אל השקל הקרוב  ולפיכך ייתכנו הפרשים קטנים בין הסכומים המצוינים בטבלה והסכומים המוגנים בפועל.
* אם הסכומים שצויינו בטבלה גבוהים מ-80% משכר הנטו של העובד, יושארו בידי העובד 80% משכר הנטו ולא סכומים אלה, כלומר במקרים אלה מותר לעקל 20% משכר הנטו של העובד.  
+
* '''אם הסכומים שצוינו בטבלה גבוהים מ-80% משכר הנטו של העובד, יושארו בידי העובד 80% משכר הנטו ולא סכומים אלה, כלומר במקרים אלה מותר לעקל 20% משכר הנטו של העובד. '''
* שכר נטו הוא השכר הנקי לאחר ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שמעסיק חייב לנכות משכר העובד על פי חוק.
+
* שכר נטו הוא השכר הנקי לאחר ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שמעסיק חייב לנכות משכר העובד על-פי חוק.
{{דוגמה|  
+
 
 +
{{דוגמה|1='''הסכום בטבלה אינו גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד''' 
 
* רווק (יחיד) משתכר {{חשב ועצב| {{נתון:שכר מינימום}} }} ש"ח נטו בחודש.
 
* רווק (יחיד) משתכר {{חשב ועצב| {{נתון:שכר מינימום}} }} ש"ח נטו בחודש.
 
* 80% משכר הנטו שלו הם {{חשב ועצב| {{נתון:שכר מינימום}}*0.8 }} ש"ח.  
 
* 80% משכר הנטו שלו הם {{חשב ועצב| {{נתון:שכר מינימום}}*0.8 }} ש"ח.  
* הסכום שיש להשאיר ליחיד על פי הטבלה - {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח, אינו גבוה מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח לחודש.}}
+
* הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה - {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח, אינו גבוה מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו {{חשב ועצב| 0.25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} | עיגול=0 }} ש"ח לחודש.}}
{{דוגמה|
+
 
 +
{{דוגמה|1= '''הסכום בטבלה גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד'''
 
* אדם נשוי עם ילד משתכר 160 ש"ח נטו ליום.
 
* אדם נשוי עם ילד משתכר 160 ש"ח נטו ליום.
 
* 80% משכר הנטו היומי שלו הם 128 ש"ח.  
 
* 80% משכר הנטו היומי שלו הם 128 ש"ח.  
* הסכום היומי שעל פי הטבלה יש להשאיר לשני בני זוג עם ילד- {{חשב ועצב| 0.435/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח, גבוה יותר מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 128 ש"ח ליום.}}  
+
* הסכום היומי שעל-פי הטבלה יש להשאיר לשני בני זוג עם ילד- {{חשב ועצב| 0.435/25*{{נתון:הסכום הבסיסי לפי פסקה 3}} }} ש"ח, גבוה יותר מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 128 ש"ח ליום.}}  
 +
 
 +
* '''לפי [[לא ניתן כלל לעקל משכורת של חייב שסכומה נמוך מסכום מסוים|החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות]], אם כל המשכורת נמוכה מהסכום הרלוונטי בטבלה, אז לא ניתן כלל לעקל סכומים כלשהם מתוך המשכורת. במילים אחרות: לא ניתן להטיל עיקול על משכורת של עובד שסכומה נמוך מהסכום ה"מוגן מעיקול" (הסכומים שבטבלה). '''
 +
 
 +
{{דוגמה|1='''כל המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה'''
 +
* רווק (יחיד) משתכר 2,000 ש"ח נטו בחודש.
 +
* הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה הוא 2,195 ש"ח.
 +
* לפי [[לא ניתן כלל לעקל משכורת של חייב שסכומה נמוך מסכום מסוים|החלטת רשם ההוצאה לפועל]], המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה ולכן לא ניתן להטיל עיקול על המשכורת. }}
 +
 
 +
* '''במילים אחרות:'''
 +
** אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה '''נמוך מ-80% משכר הנטו''' של העובד, יש להשאיר בידי העובד את הסכום המצוין בטבלה, ואת יתרת השכר ניתן לעקל.
 +
** אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה הוא '''בין 80% - 100% משכר הנטו''' של העובד, ניתן לעקל 20% משכר העובד ולהשאיר בידיו 80% משכר הנטו שלו.
 +
** אם הסכום המוגן  מעיקול המצוין בטבלה '''גבוה ממלוא שכר הנטו''' של העובד (כלומר שכר הנטו  המלא של העובד נמוך מהסכום המצוין בטבלה), לא ניתן לעקל כלל את שכרו של העובד, ויש להשאיר בידיו את מלוא שכר הנטו (בהתאם ל[[לא ניתן כלל לעקל משכורת של חייב שסכומה נמוך מסכום מסוים|החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות]]).
  
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
* [[חייב בהוצאה לפועל]] שהוטל עיקול על משכורתו, באחד מההליכים הבאים:
+
* [[חייב בהוצאה לפועל]] שהוטל עיקול על משכורתו או על קצבאות שהוא זכאי להן מהמעסיק או מקופת גמל, באחד מההליכים הבאים:
 
** [[עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל]]
 
** [[עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל]]
 
** [[עיקול נכסים של חייב בהוצאה לפועל הנמצאים אצל צד שלישי]]
 
** [[עיקול נכסים של חייב בהוצאה לפועל הנמצאים אצל צד שלישי]]
* [[חייב בפשיטת רגל]] שניתן נגדו ניתן [[צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל|צו תשלומים  חודשיים]].
+
* [[חייב בפשיטת רגל]] שניתן נגדו [[צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל|צו תשלומים  חודשיים]]
 +
 
 +
{{דוגמה|1='''דוגמאות לסוגי חייבים שחלה הגבלה על סכום העיקול שניתן להטיל עליהם'''
 +
* חייב שיש לו הכנסה כ[[תעסוקה וזכויות עובדים|שכיר]].
 +
* [[עובדים עצמאים|עצמאי]] שיש לו הכנסה מעסק.
 +
* חייב בהוצאה לפועל ש'''אינו עובד''', והכנסותיו הן מקצבה מהמעסיק או מקופת גמל (למשל קצבת [[פנסיה תקציבית]], [[קצבת פנסיה חודשית]] וכדומה).<br />
 +
בכל המקרים הללו לא ניתן לעקל את '''מלוא''' הסכומים שהחייב מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו ולא לעקל את הסכומים שצוינו בטבלה.}}
 +
 
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
== תהליך מימוש הזכות ==
 
* הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
 
* הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
* במקרה שמעסיק מעכב או מסרב להעביר לעובד את הסכום הקבוע בחוק שאותו אסור לעקל, רשאי העובד לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לשחרור הכספים.  
+
* אם המעסיק מעכב או מסרב להעביר לעובד את הסכום הקבוע בחוק שאותו אסור לעקל, העובד רשאי לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לשחרור הכספים. יש להגיש את הבקשה על גבי [https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/forms-eca-new-format-1/he/Forms_form988.pdf טופס בקשה כללית] (טופס 988).
{{הערת עריכה | הערה = נראה לי שזה בקשה של חייב אבל לא ברור לי מה הסעד ואיזה טופס? זה יכול להיות [http://www.eca.gov.il/loadedFiles/bitul%20ikul.pdf הטופס הזה] אם כי לא ברור אם הסעד הוא "שינוי עיכוב כספים"? או אולי טופס אחר | חתימה = [[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 10.04.2013, 17:24 (IDT) }}
 
 
* במקרה שסירוב המעסיק נובע מהנחיות שקיבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש [[ערר על החלטה של עובד או מנהל לשכת הוצאה לפועל|ערר]], אשר יידון בפני [[רשם ההוצאה לפועל]].  
 
* במקרה שסירוב המעסיק נובע מהנחיות שקיבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש [[ערר על החלטה של עובד או מנהל לשכת הוצאה לפועל|ערר]], אשר יידון בפני [[רשם ההוצאה לפועל]].  
 
* אם רשם ההוצאה לפועל קבע כי ניתן לעקל סכומים אלה, ניתן להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט.  
 
* אם רשם ההוצאה לפועל קבע כי ניתן לעקל סכומים אלה, ניתן להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט.  
שורה 77: שורה 98:
  
 
== חשוב לדעת ==
 
== חשוב לדעת ==
* גם כאשר [[חייב בהוצאה לפועל]] '''אינו עובד''', והכנסותיו אינן מעבודה (למשל: מובטל המקבל [[דמי אבטלה]], אדם המקבל [[קצבת נכות כללית|קצבת נכות]] או כל הכנסה אחרת שאינה שכר עבודה), לא ניתן לעקל את '''מלוא''' הסכומים שהוא מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו את הסכומים שצוינו בטבלה, וסכומים אלה לא יעוקלו.
+
* גם כאשר [[חייב בהוצאה לפועל]] '''אינו עובד''', והוא מקבל קצבה מהמעסיק או מקופת גמל (למשל קצבת [[פנסיה תקציבית]], [[קצבת פנסיה חודשית]] וכדומה), לא ניתן לעקל את '''מלוא''' הסכומים שהוא מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו את הסכומים שצוינו בטבלה, וסכומים אלה לא יעוקלו.
* למידע נוסף על נכסים שאסור לעקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ראו '''[[מיטלטלין שאסור לעקל בהוצאה לפועל]]'''.
+
* למידע נוסף על נכסים שאסור לעקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ראו '''[[נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל]]'''.
<!--
+
 
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
-->
+
* [[לא ניתן כלל לעקל משכורת של חייב שסכומה נמוך מסכום מסוים]]
 +
 
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
 
==ארגוני סיוע==
 
==ארגוני סיוע==
שורה 92: שורה 115:
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif3 חוק הגנת השכר] - סעיף 8.
 
* [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif3 חוק הגנת השכר] - סעיף 8.
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/500_259.htm תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל"ג-1973]
+
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/500_259.htm תקנות הגנת השכר (עיקול, העברה ושעבוד), תשל"ג-1973].
 
* [[חוק ההוצאה לפועל]] - סעיפים 22, 55.
 
* [[חוק ההוצאה לפועל]] - סעיפים 22, 55.
 
* [[פקודת פשיטת הרגל]] - סעיף 111.
 
* [[פקודת פשיטת הרגל]] - סעיף 111.
שורה 100: שורה 123:
 
* [http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/סכומי%20הקצבה.aspx סכומי הבטחת הכנסה] באתר המוסד לביטוח לאומי
 
* [http://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/סכומי%20הקצבה.aspx סכומי הבטחת הכנסה] באתר המוסד לביטוח לאומי
 
<!--
 
<!--
== מקורות ==
+
== תודות ==
 
-->
 
-->
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:זכויות]]
 
[[קטגוריה:זכויות]]
 +
[[קטגוריה:חובות]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל וגבייה]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל]]
 
[[קטגוריה:הוצאה לפועל]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[ar:أجر العمل الذي لا يمكن حجزه أو رهنه]]

גרסה אחרונה מ־22:04, 19 בינואר 2020

הקדמה:

אסור לעקל את מלוא השכר של חייב בהוצאה לפועל או את מלוא הקצבה שהוא מקבל מהמעסיק או מקופת גמל (למשל פנסיה תקציבית או קצבת פנסיה חודשית), וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק
למרות זאת, אם מדובר בתיק מזונות המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את מלוא השכר או הקצבה לצורך תשלום חוב המזונות
לא ניתן לחייב אדם שמתנהל נגדו הליך פשיטת רגל לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו, וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק
גובה הסכום שיש להשאיר בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי
ראו סעיף 8 לחוק הגנת השכר


במסגרת הוצאה לפועל וכן במסגרת פשיטת רגל, לא ניתן לפגוע במלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים:

  • כאשר מוטל עיקול על שכר עבודה של חייב בהוצאה לפועל, לא ניתן לעקל את כל שכרו.
    • עם זאת, במקרה שמדובר בתיק מזונות המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את כל השכר.
  • כאשר ניתן צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל, לא ניתן לחייב אותו לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו.
  • החוק קובע סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל.
  • אם שכר העבודה משולם באמצעות הבנק או הדואר, ההגבלה על העיקול תחול על השכר למשך חודש ימים מהיום שהופקד (כלומר, אם החייב לא משך את הסכום שהופקד בתוך חודש, יהיה ניתן לעקל אותו).
  • גובה הסכום נטו שיש להשאיר בידי העובד נקבע בהתאם למצבו המשפחתי, בדומה לאופן שבו מחושבת גמלת הבטחת הכנסה.
  • להלן טבלת המצבים והסכומים, נכון לשנת 2020:
מצב משפחתי הסכום שיש להשאיר לעובד מתוך שכר העבודה החודשי הסכום שיש להשאיר לעובד בשכר יומי מתוך שכר העבודה היומי
יחיד/ה 2,201 ש"ח 88.04 ש"ח
שני בני זוג 3,302 ש"ח 132.06 ש"ח
שני בני זוג עם ילד 3,830 ש"ח 153.19 ש"ח
שני בני זוג עם 2 ילדים ומעלה 4,358 ש"ח 174.32 ש"ח
הורה עצמאי (רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/ה וכו') + ילד 3,600 ש"ח 143.99 ש"ח
הורה עצמאי + 2 ילדים ומעלה 4,480 ש"ח 179.2 ש"ח
  • לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי יחושב סך כל השתכרותו של העובד ביום כשכר יומי.
  • לעובד ששכרו משולם על בסיס של תקופה הארוכה מיום וקצרה מחודש, או לפי כמות התוצרת, השכר שקיבל יחולק במספר הימים שעבד והתוצאה תיחשב כשכר יומי.
  • לעובד ששכרו משולם עבור ביצוע עבודה מסוימת, חישוב השכר היומי ייעשה לפי הזמן שנמשך ביצוע העבודה, בהתאם לכללים הקודמים.
  • הסכומים בטבלה מבוססים על חישוב מדויק. בפועל ייתכן שהסכומים יעוגלו אל השקל הקרוב ולפיכך ייתכנו הפרשים קטנים בין הסכומים המצוינים בטבלה והסכומים המוגנים בפועל.
  • אם הסכומים שצוינו בטבלה גבוהים מ-80% משכר הנטו של העובד, יושארו בידי העובד 80% משכר הנטו ולא סכומים אלה, כלומר במקרים אלה מותר לעקל 20% משכר הנטו של העובד.
  • שכר נטו הוא השכר הנקי לאחר ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שמעסיק חייב לנכות משכר העובד על-פי חוק.
דוגמה
הסכום בטבלה אינו גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד
  • רווק (יחיד) משתכר 5,300 ש"ח נטו בחודש.
  • 80% משכר הנטו שלו הם 4,240 ש"ח.
  • הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה - 2,201 ש"ח, אינו גבוה מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 2,201 ש"ח לחודש.
דוגמה
הסכום בטבלה גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד
  • אדם נשוי עם ילד משתכר 160 ש"ח נטו ליום.
  • 80% משכר הנטו היומי שלו הם 128 ש"ח.
  • הסכום היומי שעל-פי הטבלה יש להשאיר לשני בני זוג עם ילד- 153.19 ש"ח, גבוה יותר מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 128 ש"ח ליום.
  • לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות, אם כל המשכורת נמוכה מהסכום הרלוונטי בטבלה, אז לא ניתן כלל לעקל סכומים כלשהם מתוך המשכורת. במילים אחרות: לא ניתן להטיל עיקול על משכורת של עובד שסכומה נמוך מהסכום ה"מוגן מעיקול" (הסכומים שבטבלה).
דוגמה
כל המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה
  • רווק (יחיד) משתכר 2,000 ש"ח נטו בחודש.
  • הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה הוא 2,195 ש"ח.
  • לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל, המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה ולכן לא ניתן להטיל עיקול על המשכורת.
  • במילים אחרות:
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה נמוך מ-80% משכר הנטו של העובד, יש להשאיר בידי העובד את הסכום המצוין בטבלה, ואת יתרת השכר ניתן לעקל.
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה הוא בין 80% - 100% משכר הנטו של העובד, ניתן לעקל 20% משכר העובד ולהשאיר בידיו 80% משכר הנטו שלו.
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה גבוה ממלוא שכר הנטו של העובד (כלומר שכר הנטו המלא של העובד נמוך מהסכום המצוין בטבלה), לא ניתן לעקל כלל את שכרו של העובד, ויש להשאיר בידיו את מלוא שכר הנטו (בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות).

מי זכאי?

דוגמה
דוגמאות לסוגי חייבים שחלה הגבלה על סכום העיקול שניתן להטיל עליהם בכל המקרים הללו לא ניתן לעקל את מלוא הסכומים שהחייב מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו ולא לעקל את הסכומים שצוינו בטבלה.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • אם המעסיק מעכב או מסרב להעביר לעובד את הסכום הקבוע בחוק שאותו אסור לעקל, העובד רשאי לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לשחרור הכספים. יש להגיש את הבקשה על גבי טופס בקשה כללית (טופס 988).
  • במקרה שסירוב המעסיק נובע מהנחיות שקיבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש ערר, אשר יידון בפני רשם ההוצאה לפועל.
  • אם רשם ההוצאה לפועל קבע כי ניתן לעקל סכומים אלה, ניתן להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטה של לשכת ההוצאה לפועל.

חשוב לדעת

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים