הקדמה:

אסור לעקל את מלוא השכר של חייב בהוצאה לפועל, וחובה להשאיר בידיו סכום מסויים הקבוע בחוק
לא ניתן לחייב אדם שמתנהל נגדו הליך פשיטת רגל לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו, וחובה להשאיר בידיו סכום מסויים הקבוע בחוק
גובה הסכום שיש להשאיר בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

במסגרת הוצאה לפועל וכן במסגרת פשיטת רגל, לא ניתן לפגוע במלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים:

  • כאשר מוטל עיקול על שכר עבודה של חייב בהוצאה לפועל, לא ניתן לעקל את כל שכרו.
  • כאשר ניתן צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל, לא ניתן לחייב אותו לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו.
  • החוק קובע סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל.
  • גובה הסכום נטו שיש להשאיר בידי העובד נקבע בהתאם למצבו המשפחתי.
  • להלן טבלת המצבים והסכומים, נכון לשנת 2020:
מצב משפחתי הסכום נטו שיש להשאיר בידי העובד לפי שכר חודשי סכום נטו שיש להשאיר לעובד לפי שכר יומי
יחיד/ה 2,201 ש"ח 88.04 ש"ח
שני בני זוג 3,302 ש"ח 132.06 ש"ח
שני בני זוג עם ילד 3,830 ש"ח 153.19 ש"ח
שני בני זוג עם 2 ילדים או יותר 4,358 ש"ח 174.32 ש"ח
יחיד/ה (רווק, גרוש, אלמן וכו') + ילד 3,600 ש"ח 144 ש"ח
יחיד/ה (רווק, גרוש, אלמן וכו') + 2 ילדים ויותר 4,480 ש"ח 179.2 ש"ח
  • אם הסכומים שצויינו בטבלה גבוהים מ-80% משכר הנטו של העובד, יושארו בידי העובד 80% משכר הנטו ולא סכומים אלה, כלומר במקרים אלה מותר לעקל 20% משכר הנטו של העובד.
  • שכר נטו הוא השכר הנקי לאחר ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שמעסיק חייב לנכות משכר העובד על פי חוק.
דוגמה
  • רווק (יחיד) משתכר 5,000 ש"ח נטו בחודש.
  • 80% משכר הנטו שלו הם 4,000 ש"ח.
  • הסכום שיש להשאיר ליחיד על פי הטבלה - 2,201 ש"ח, אינו גבוה מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 2,201 ש"ח לחודש.
דוגמה
  • אדם נשוי עם ילד משתכר 160 ש"ח נטו ליום.
  • 80% משכר הנטו היומי שלו הם 128 ש"ח.
  • הסכום היומי שעל פי הטבלה יש להשאיר לשני בני זוג עם ילד- 153.19 ש"ח, גבוה יותר מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 128 ש"ח ליום.
הערת עריכה
חוק הגנת השכר מפנה לאחוזים מתוך "השכר הממוצע" והאחוזים נלקחים מתוך עמודה ג' בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה. שהם למעשה זכאות של מי שמעל גיל 55. הסכומים האבסולטים של בני 55 מפורטים באתר ביטוח לאומי והעתקץי משם תוך השוואה למספר אתרים פרטיים. אולם אין זהות בין הסטטוס של האנשים (העמודה הימנית בטבלה). באתר הביטוח הלאומי מתיחסים באופן זהה לגרוש ואלמן בעוד שבטבלה בחוק יש הפרדה בין גרוש לאלמן. גם באחד האתרים יש התיחסות אחרת אולם לא הצלחתי להבין כיצד חושב הסכום עבור שני אלה. כך שלגבי האלמנה/הורה יחיד עם ילדים (שני הסטטוסים האחרונים בטבלה) אני לא סגור שהסכומים נכונים. צריך לבדוק עם מישהו שמבין). להלן ההפניות למקורות השונים:
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10.04.2013, 17:24 (IDT)

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • במקרה שמעסיק מעכב או מסרב להעביר לעובד את הסכום הקבוע בחוק שאותו אסור לעקל, רשאי העובד לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לשחרור הכספים.
הערת עריכה
נראה לי שזה בקשה של חייב אבל לא ברור לי מה הסעד ואיזה טופס? זה יכול להיות הטופס הזה אם כי לא ברור אם הסעד הוא "שינוי עיכוב כספים"? או אולי טופס אחר
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10.04.2013, 17:24 (IDT)

חשוב לדעת

  • גם כאשר חייב בהוצאה לפועל אינו עובד, והכנסותיו אינן מעבודה (למשל: מובטל המקבל דמי אבטלה, אדם המקבל קצבת נכות או כל הכנסה אחרת שאינה שכר עבודה), לא ניתן לעקל את מלוא הסכומים שהוא מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו את הסכומים הקבועים בטבלה הנ"ל, וסכומים אלה לא יעוקלו.
  • למידע נוסף על נכסים שאסור לעקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ראו מיטלטלין שאסור לעקל בהוצאה לפועל.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים