שורה 22: שורה 22:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
תביעה להגדלת מזונות ניתן להגיש כאשר נקבעו מזונות עבור הקטין, בפסק דין או בהסכם שאושר בערכאה המוסכמת, אך הסכום שנקבע אינו מספיק לצרכי הקטין.
+
 
 +
תביעה להגדלת מזונות ניתן להגיש כאשר נקבעו מזונות עבור הקטין, בפסק דין או בהסכם שאושר בערכאה המוסכמת, אך הסכום שנקבע אינו מספיק לצרכי הקטין.
 +
 
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
* קטין שנפסקו עבורו דמי מזונות אשר אינם מספיקים עבורו.
 
* קטין שנפסקו עבורו דמי מזונות אשר אינם מספיקים עבורו.

גרסה מ־16:24, 27 בפברואר 2018

הקדמה:

הורה של קטין חייב במזונותיו כדי צורכי מחייתו
קטין אשר נפסקו עבורו מזונות (בהסכם או בפסק דין), ואשר אינם מספיקים כדי צרכי מחייתו, יכול להגיש תביעה להגדלת מזונות ילדים
לרוב, התביעה תוגש על ידי הקטין באמצעות ההורה השני
פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

תביעה להגדלת מזונות ניתן להגיש כאשר נקבעו מזונות עבור הקטין, בפסק דין או בהסכם שאושר בערכאה המוסכמת, אך הסכום שנקבע אינו מספיק לצרכי הקטין.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • קטין שנפסקו עבורו דמי מזונות אשר אינם מספיקים עבורו.
  • התביעה להגדלת מזונות אמורה להיות מוגשת על ידי הקטין שלו נפסקו דמי המזונות. מכיוון שקטין אינו כשיר משפטית להגיש תביעה בעצמו בבית המשפט, התביעה מוגשת בפועל באמצעות אדם בגיר, בדרך כלל ההורה שמקבל לידיו את תשלומי המזונות.

מתי ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות

כאשר ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בטובת הקטין וצרכיו

  • הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור הערכאה המוסמכת.

אם ההסכם לא התחשב בטובת הקטין אלא בטובת ההורים בלבד (כלומר, הקטין לא היה צד להסכם), או אם בית המשפט שאישר את ההסכם לא קיים דיון אמתי בעניין מזונות הקטין, ואישר את ההסכם באופן פורמלי, יוכל הקטין להגיש תביעה להגדלת מזונות כנגד הוריו או אחד מהם, למרות קיומו של ההסכם, באמצעות אדם בגיר.

  • בעת אישור ההסכם או מתן פסק הדין בדיון בשאלת המזונות, על הערכאה המוסמכת לבחון את טובת הקטין וצרכיו, בכדי שהחלטתה
  • באופן דומה ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות מכל סיבה שהיא גם כאשר עניין המזונות לא נדון במהלך ההליך המשפטי, אלא נקבע בהסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין.

שינוי נסיבות מהותי

  • אם בית המשפט בחן במהלך הדיון את צרכי הקטינים בטרם פסק את סכום המזונות או אישר את ההסכם, ניתן יהיה להגיש תביעה להגדלת מזונות רק במקרה של שינוי נסיבות מהותי.
  • שינוי נסיבות מהותי הוא כאשר צרכי הקטינים גדלו מסיבה כלשהיא אשר לא היתה ידועה בעת מתן פסק הדין.
  • בנוסף לדרישת שינוי נסיבות מהותי, צריכים להתקיים שני תנאים נוספים לצורך הגדלת סכום המזונות:
    • על שינוי הנסיבות להיות לא רק מהותי אלא גם בלתי צפוי - כלומר, שינוי שלא ניתן היה לצפות מראש בעת קביעת סכום המזונות.
    • על בית המשפט להתרשם כי אי-הגדלת המזונות יגרום לאי-צדק.
  • יצוין כי שינוי בהוצאות הקטין עקב התבגרותו לא יהווה שינוי נסיבות מהותי.
דוגמה
  • דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי:
    • שינוי במצב בריאותי או נפשי של ילד המצריך הוצאות כספיות גבוהות יותר מאלו אשר היו ידועות בעת מתן פסק הדין (למשל: טיפול פסיכולוגי שנדרש לילד עקב בעיות נפשיות).
    • שינוי לרעה במצבו הכלכלי של ההורה המשמורן.
    • צמצום זמני השהות של החייב/ת במזונות עם הקטין.
    • מעבר של ילד לבית ספר אחר הכרוך בעלויות נוספות.

למי ואיך פונים

  • בטרם הגשת התביעה יש להגיש [[{בקשה ליישוב סכסוך במשפחה|בקשה לישוב סכסוך]].
  • אם לא מצליחים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ניתן להגיש תביעה על פי התנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה.
  • אם שאלת המזונות נידונה בעבר באופן ענייני על ידי ערכאה משפטית כלשהי (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) יש להגיש את התביעה להגדלת מזונות לאותה ערכאה.
  • אם קיים הסכם בעניין מזונות קטינים יש לבחון את ההסכם ולבדוק האם יש בו הוראות לגבי ערכאה שיפוטית שתדון בעניין.
  • אם השאלה לא נידונה בעבר על ידי ערכאה משפטית או שאין בהסכם הוראות הקובעות להיכן תוגש התביעה, יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הילד.
  • לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין סמכות מקבילה לדון בשאלת המזונות, ומומלץ להתייעץ עם עורך-דין בשאלה לאיזו ערכאה כדאי להגיש את התביעה.
  • על הנתבע/ת להגיש את כתב ההגנה לתביעת הגדלת המזונות בתוך 15 יום מקבלת כתב התביעה.
  • לאחר הגשת כתב ההגנה בית המשפט/בית הדין יקבע מועד לדיון במעמד אשר בו יתייצבו הצדדים על מנת לדון בעניין.
  • הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

ערעור

  • על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
  • על פסק דינו של בית הדין הרבני ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

חשוב לדעת

  • משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי בתחום דיני המשפחה, הן עבור קטינים והן עבור בגירים, העומדים בקריטריונים לזכאות.
  • מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם הגשת תביעה להגדלת מזונות.

חקיקה ונהלים

תודות