מ (החלפת כותרת endarticle ב-Metadata)
(הוספת טיפ על ספח תעודת זהות דיגיטלי)
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|הליך}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|הליך}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
 
| מידע1 = תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני על ידי גבר או אישה יהודיים, לשם גירושין מבן או מבת זוגם
 
| מידע1 = תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני על ידי גבר או אישה יהודיים, לשם גירושין מבן או מבת זוגם
שורה 11: שורה 11:
 
| ממשל  = [[בתי הדין הרבניים בישראל]]
 
| ממשל  = [[בתי הדין הרבניים בישראל]]
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 
{{טפסים
 
{{טפסים
 
| 1 = [http://www.itim.org.il/wp-content/uploads/2016/05/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F.pdf טופס תביעת גירושין]
 
| 1 = [http://www.itim.org.il/wp-content/uploads/2016/05/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F.pdf טופס תביעת גירושין]
שורה 40: שורה 40:
  
 
== סמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין==
 
== סמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין==
* למרות שהסמכות לדון בתביעת גירושין מסורה לבית הדין הרבני, ישנן סוגיות רבות הנלוות לגירושין, מעבר להסדרת הגט עצמו, בהן יש סמכות מקבילה ל[[בית המשפט לענייני משפחה]] (כגון: ענייני [[מזונות]], חלוקת רכוש ו[[תביעת משמורת בהליך גירושין בין יהודים|משמורת על הילדים]]).  
+
* למרות שהסמכות לדון בתביעת גירושין מסורה לבית הדין הרבני, ישנן סוגיות רבות הנלוות לגירושין, מעבר להסדרת הגט עצמו, בהן יש סמכות מקבילה ל[[בית המשפט לענייני משפחה]] (כגון: ענייני [[מזונות]], חלוקת רכוש ו[[תביעת משמורת בהליך גירושין|משמורת על הילדים]]).  
 
* המשמעות של [[סמכות לדון בעניינים הנלווים לתביעת גירושין בין יהודים (מרוץ הסמכויות)|סמכות מקבילה]] היא שבעניינים הנלווים לגירושין ניתן לפנות או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, והערכאה שתוגש אצלה התביעה קודם לכן, היא זו שתדון בה.
 
* המשמעות של [[סמכות לדון בעניינים הנלווים לתביעת גירושין בין יהודים (מרוץ הסמכויות)|סמכות מקבילה]] היא שבעניינים הנלווים לגירושין ניתן לפנות או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, והערכאה שתוגש אצלה התביעה קודם לכן, היא זו שתדון בה.
 
* כאשר רוצים שבית הדין הרבני ידון בסוגיות הנלוות, יש [[כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני|לכרוך את העניינים בתביעת הגירושים]].
 
* כאשר רוצים שבית הדין הרבני ידון בסוגיות הנלוות, יש [[כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני|לכרוך את העניינים בתביעת הגירושים]].
שורה 55: שורה 55:
 
* לצורך הגשת התביעה, יש לפנות למזכירות בית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין, הכוללת את המסמכים הבאים:
 
* לצורך הגשת התביעה, יש לפנות למזכירות בית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין, הכוללת את המסמכים הבאים:
 
** טופס כתב תביעה לגירושין – אותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין.
 
** טופס כתב תביעה לגירושין – אותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין.
** צילום ת.ז עדכני כולל ספח. אם התובע אינו רשום בתעודת הזהות כנשוי לנתבע, מומלץ לצרף את תעודת הנישואים והכתובה.
+
** צילום תעודת זהות עדכנית כולל הספח. אם התובע אינו רשום בתעודת הזהות כנשוי לנתבע, מומלץ לצרף את תעודת הנישואים והכתובה.
 
** מסמכים וטפסים נוספים על פי בקשת בית הדין הרבני.
 
** מסמכים וטפסים נוספים על פי בקשת בית הדין הרבני.
 
* בכתב התביעה יינתן פירוט בנושאים הבאים:
 
* בכתב התביעה יינתן פירוט בנושאים הבאים:
 
** פרטי התובע והנתבע.
 
** פרטי התובע והנתבע.
** פרטי עורכי הדין המייצגים או טועניים רבניים, אם יש, וצירוף ייפוי כוח.
+
** פרטי עורכי הדין המייצגים או טוענים רבניים, אם יש, וצירוף ייפוי כוח.
 
** פרטי התביעה, כולל מידע על הנישואים לנתבע ועל נסיבות הפרידה, נישואין וגירושין קודמים, ילדים משותפים, הליכי גישור וטיפול משפחתי, אם התקיימו ותלונות במשטרה או תביעות קודמות, אם היו.   
 
** פרטי התביעה, כולל מידע על הנישואים לנתבע ועל נסיבות הפרידה, נישואין וגירושין קודמים, ילדים משותפים, הליכי גישור וטיפול משפחתי, אם התקיימו ותלונות במשטרה או תביעות קודמות, אם היו.   
 
** הסעד המבוקש מבית הדין.
 
** הסעד המבוקש מבית הדין.
שורה 68: שורה 68:
 
* לאחר הגשת התביעה המזכירות תפתח תיק גירושין ובני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.  
 
* לאחר הגשת התביעה המזכירות תפתח תיק גירושין ובני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.  
 
* הדיונים בענייני גירושין נערכים בדלתיים סגורות, אינם פתוחים לקהל הרחב וישנו איסור פרסום לגבי תוכנם.
 
* הדיונים בענייני גירושין נערכים בדלתיים סגורות, אינם פתוחים לקהל הרחב וישנו איסור פרסום לגבי תוכנם.
 
+
{{תבנית:ספח תעודת זהות דיגיטלי}}
 
==ערעור==
 
==ערעור==
 
* ערעור על פסק דין לגירושין יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.  
 
* ערעור על פסק דין לגירושין יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.  
שורה 74: שורה 74:
 
==חשוב לדעת==
 
==חשוב לדעת==
 
* בחירת הערכאה אליה פונים עם תחילת סכסוך הגירושים היא שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך, ומומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין, טרם נקיטת ההליכים.
 
* בחירת הערכאה אליה פונים עם תחילת סכסוך הגירושים היא שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך, ומומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין, טרם נקיטת ההליכים.
 +
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
שורה 81: שורה 83:
  
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
* לפרטים נוספים ראו באתר [http://archive.rbc.gov.il/TargetAudiences/DivorcingCouples/Pages/default.aspx בתי הדין הרבניים].
+
{{הטמעת כותרת|גירושין#הרחבות ופרסומים}}
* [https://www.gov.il/BlobFolder/guide/1divorce/he/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%20%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F.pdf חוברת מידע בנושא גירושין].
 
  
 
== תודות ==
 
== תודות ==

גרסה אחרונה מ־15:54, 4 ביוני 2020

הקדמה:

תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני על ידי גבר או אישה יהודיים, לשם גירושין מבן או מבת זוגם
התביעה תוגש כאשר בן זוג השני איננו מסכים להתגרש
ניתן להסדיר את יתר העניינים הקשורים לסכסוך גם לאחר מתן הגט, למעט שאלת מגוריי הילדים לאחר הגירושין, אותה יש להסדיר קודם לכן, בהסדר קבוע או זמני
לאחר הגירושין אסור על בני הזוג להתגורר יחדיו
טרם נקיטת ההליכים, מומלץ להיוועץ בעורך דין כדי להחליט האם כדאי לברר את העניינים הקשורים בגירושין בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה
הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה, ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה
  • תביעת גירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה ותושביה, חייבת להיות מוגשת בבית הדין הרבני.
  • לא ניתן להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה שכן רק לבית הדין הרבני ניתנה סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של גבר ואישה יהודיים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • גבר או אישה יהודיים, אזרחי ישראל או תושביה, אשר נישאו על פי דין תורה ומעוניינים להתגרש מבן/בת זוגם ובן/בת הזוג אינו מעוניין להתגרש בהסכמה.
  • גבר או אישה יהודיים, אזרחי ישראל או תושביה, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל.
  • בנוסף, לבית הדין הרבני סמכות בינלאומית בתביעה לגירושין של גבר או אשה יהודיים, שנישאו על פי דין תורה, בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • מקום מושבו של הנתבע בישראל;
    • שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים;
    • מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה;
    • מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל;
    • התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל;
    • התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה.
  • לתשומת הלב: זוגות יהודים בני אותו המין, וכן בני זוג שאחד מהם יהודי והשני משתייך לדת אחרת, שנישאו ומעוניינים להתגרש, צריכים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לשם גירושין של בני זוג מאותו מין או התרת נישואין, לפי העניין.

סמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין

  • למרות שהסמכות לדון בתביעת גירושין מסורה לבית הדין הרבני, ישנן סוגיות רבות הנלוות לגירושין, מעבר להסדרת הגט עצמו, בהן יש סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה (כגון: ענייני מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת על הילדים).
  • המשמעות של סמכות מקבילה היא שבעניינים הנלווים לגירושין ניתן לפנות או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, והערכאה שתוגש אצלה התביעה קודם לכן, היא זו שתדון בה.
  • כאשר רוצים שבית הדין הרבני ידון בסוגיות הנלוות, יש לכרוך את העניינים בתביעת הגירושים.
  • כאשר רוצים שבית המשפט לענייני משפחה ידון בסוגיות אלה, יש להגיש תביעה נפרדת בגין כל עניין שרוצים שבית המשפט ידון בו.
  • חשוב: בחירת הערכאה אליה פונים עם תחילת סכסוך הגירושים היא שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך, ומומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין טרם נקיטת ההליכים.

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

  • בטרם הגשת התביעה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך.
  • אם הליך יישוב הסכסוך לא צלח, ניתן להגיש את התביעה על פי התנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה.
  • לצורך הגשת התביעה, יש לפנות למזכירות בית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין, הכוללת את המסמכים הבאים:
    • טופס כתב תביעה לגירושין – אותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין.
    • צילום תעודת זהות עדכנית כולל הספח. אם התובע אינו רשום בתעודת הזהות כנשוי לנתבע, מומלץ לצרף את תעודת הנישואים והכתובה.
    • מסמכים וטפסים נוספים על פי בקשת בית הדין הרבני.
  • בכתב התביעה יינתן פירוט בנושאים הבאים:
    • פרטי התובע והנתבע.
    • פרטי עורכי הדין המייצגים או טוענים רבניים, אם יש, וצירוף ייפוי כוח.
    • פרטי התביעה, כולל מידע על הנישואים לנתבע ועל נסיבות הפרידה, נישואין וגירושין קודמים, ילדים משותפים, הליכי גישור וטיפול משפחתי, אם התקיימו ותלונות במשטרה או תביעות קודמות, אם היו.
    • הסעד המבוקש מבית הדין.
    • עילת או עילות הגירושין, המצדיקות את סיומם של חיי הנישואין על פי ההלכה. יש להדגיש כי על פי ההלכה ניתן לתת פסק דין המחייב בני זוג להתגרש, רק אם יש עילת גירושין.
דוגמה
דוגמאות לעילות גירושין: אין אונות, עקרות מתמשכת, מומים המונעים תפקוד מיני, בעל שאינו מפרנס את אשתו למרות שהוא מסוגל לכך, אלימות פיזית ומילולית, בגידה בבן הזוג וסרבנות יחסי אישות.
  • יש לשלם את האגרה או להגיש בקשה לפטור מאגרה.
  • לאחר הגשת התביעה המזכירות תפתח תיק גירושין ובני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.
  • הדיונים בענייני גירושין נערכים בדלתיים סגורות, אינם פתוחים לקהל הרחב וישנו איסור פרסום לגבי תוכנם.
טיפ
ניתן להוריד כיום ספח תעודת זהות דיגיטלי ישירות לטלפון הנייד או למחשב

ערעור

  • ערעור על פסק דין לגירושין יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

חשוב לדעת

  • בחירת הערכאה אליה פונים עם תחילת סכסוך הגירושים היא שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך, ומומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין, טרם נקיטת ההליכים.

פסקי דין

חקיקה ונהלים

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

הרחבות ופרסומים


תודות