מ (החלפת טקסט – "==\s*חוקים ותקנות\s*==" ב־"== חקיקה ונהלים ==")
(גרסה 3)
שורה 5: שורה 5:
 
ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אילו לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים יכול לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
 
ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אילו לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים יכול לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
  
הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת  מטופלים סיעודיים בפריפריה  על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה.
 
תיקון החוק זכה לכינוי '''"חוק הכבילה"''' ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו יכולה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.
 
 
בשנת 2006, פסל בג”צ  (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו),  וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את  העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.
 
 
ההסדר החדש לגבי הגבלת מספר המעסיקים שהעובד יכול לעבור ביניהם ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל '''רק אחרי התקנת תקנות בנושא'''. התקנות יותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. החוק קובע כי התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו וכן את חירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.
 
 
{{תקציר/סיום}}
 
{{תקציר/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
שורה 19: שורה 13:
 
|חוק קודם =
 
|חוק קודם =
 
}}
 
}}
 +
הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת  מטופלים סיעודיים בפריפריה  על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה.
 +
תיקון החוק זכה לכינוי '''"חוק הכבילה"''' ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו יכולה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.
 +
 +
בשנת 2006, פסל בג”צ  (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו),  וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את  העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.
 +
 +
ההסדר החדש לגבי הגבלת מספר המעסיקים שהעובד יכול לעבור ביניהם ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל '''רק אחרי התקנת תקנות בנושא'''. התקנות יותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. החוק קובע כי התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו וכן את חירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.
 +
<!--
 
==עדכונים לחוק==
 
==עדכונים לחוק==
<!-- רשימת העדכונים לחוק, לפי מספר ותאריך, כולל תיאור קצר של משמעות כל אחד מהם. -->
+
רשימת העדכונים לחוק, לפי מספר ותאריך, כולל תיאור קצר של משמעות כל אחד מהם. -->
  
 
==נושאים וזכויות==
 
==נושאים וזכויות==
<!--
 
* רשימת נושאים וזכויות שהחוק משפיע עליהם
 
-->
 
 
* [[עובדים זרים]]
 
* [[עובדים זרים]]
 
* [[העסקת עובדים זרים]]
 
* [[העסקת עובדים זרים]]
שורה 31: שורה 29:
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 +
* [[חוק עובדים זרים]]
 
<!--
 
<!--
* חוקים אחרים ותקנות שהחוק משפיע עליהם
 
-->
 
[[חוק עובדים זרים]]
 
 
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
<!--
 
* רשימת פסקי דין הקשורים לחוק.
 
-->
 
 
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
<!--
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
-->
 
 
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
<!--
 
* בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 
 
-->
 
-->
 
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
==endarticle==
 
==endarticle==

גרסה מ־17:51, 11 במאי 2014

הקדמה:

ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אילו לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים יכול לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21), התשע"א–2011

הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת מטופלים סיעודיים בפריפריה על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה. תיקון החוק זכה לכינוי "חוק הכבילה" ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו יכולה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.

בשנת 2006, פסל בג”צ (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו), וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.

ההסדר החדש לגבי הגבלת מספר המעסיקים שהעובד יכול לעבור ביניהם ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל רק אחרי התקנת תקנות בנושא. התקנות יותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. החוק קובע כי התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו וכן את חירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים