שורה 1: שורה 1:
 
{{חוק/תחילת טור ימני}}
 
{{חוק/תחילת טור ימני}}
 
<!-- הסבר קצר על החוק. -->
 
<!-- הסבר קצר על החוק. -->
ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי בו יורשו עובדים אילו לעסוק. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק תבוטל האשרה ורישיון הישיבה שלו.
+
ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אילו לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים יכול לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
תיקון החוק מבקש לטפל בתופעה של נטישת  מטופלים סיעודיים בפריפריה  על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה.
 
תיקון החוק זכה לכינוי '''"חוק הכבילה"''' ע"י ארגוני סיוע לעובדים זרים מאחר והחלתו צפויה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא.
 
  
בשנת 2006, פסל בג”צ  (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') את "חוק הכבילה" בגרסתו הקודמת (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו),  וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את  העובד הזר למעסיק מסוים הינו בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל.  
+
הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת  מטופלים סיעודיים בפריפריה  על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה.
 +
תיקון החוק זכה לכינוי '''"חוק הכבילה"''' ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו צפויה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.
 +
 
 +
בשנת 2006, פסל בג”צ  (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו),  וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את  העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.
 +
 
 +
ההסדר החדש לגבי הגבלת מספר הפעמים שבהם עובד יכול לעבור ממעסיק למעסיק ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל '''רק אחרי התקנת תקנות בנושא'''. התקנות יותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. החוק קובע כי התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו ובשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.
  
 
{{חוק/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
 
{{חוק/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->

גרסה מ־00:15, 23 במאי 2011

תבנית:חוק/תחילת טור ימני ב- 16/5/2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר קובע כי שר הפנים יוכל לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אילו לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים יכול לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.

הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת מטופלים סיעודיים בפריפריה על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה. תיקון החוק זכה לכינוי "חוק הכבילה" ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו צפויה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.

בשנת 2006, פסל בג”צ (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו), וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.

ההסדר החדש לגבי הגבלת מספר הפעמים שבהם עובד יכול לעבור ממעסיק למעסיק ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל רק אחרי התקנת תקנות בנושא. התקנות יותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. החוק קובע כי התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו ובשים לב לחירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.

תבנית:חוק/סיום הקדמה

עדכונים לחוק

נושאים וזכויות

חוקים ותקנות

חוק עובדים זרים

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

מקורות

תגיות

תבנית:חוק/סיום טור ימני

תבנית:חוק/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס

פרטי החוק

שם החוק:
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21), התשע"א–2011

תבנית:חוק/סיום טור שמאלי