מ (רבקה ניר העביר את הדף תשלום שכר לעובדת שנעדרה מעבודתה בשל בדיקת מי שפיר ל־תשלום שכר לעובדת שנעדרה יומיים מעבודתה בשל בדיקת מי שפיר בלי...) |
|||
שורה 28: | שורה 28: | ||
}} | }} | ||
עורכת דין שהיתה ב[[חופשת לידה]] קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה. | עורכת דין שהיתה ב[[חופשת לידה]] קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה. | ||
− | * העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה | + | * העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה, בשתי עילות: |
− | * | + | ** הפרת [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]. |
− | + | ** תביעות כספיות בגין אי תשלום עבור זכויות הנובעות מיחסי העבודה שהיו בין הצדדים ומסיומם. | |
+ | * בין היתר, העובדת תבעה מהמעסיק תשלום עבור שני ימי היעדרות שנעדרה במהלך ההריון בגין בדיקת מי שפיר. | ||
+ | * בית הדין האזורי קבע כי היות ששמירת הריון אינה מצב בריאותי לקוי, לא מדובר במצב שבו העובדת זכאית ל[[דמי מחלה]] בהתאם להוראת סעיף 7(ג)(1) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים]. | ||
+ | * מנימוק זה דחה בית הדין האזורי את התביעה לתשלום עבור ימי ההיעדרות. | ||
* העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. | * העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. | ||
==החלטת בית הדין הארצי== | ==החלטת בית הדין הארצי== | ||
* '''בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:''' | * '''בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:''' | ||
− | + | # סעיף 7(ה)(1) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים] קובע מפורשות את זכותה של עובדת בהריון להיעדר עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה. | |
− | + | # יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון". | |
− | + | # המעסיק לא הוכיח כי במהלך הריונה המערערת נעדרה בגין טיפולים רפואיים הקשורים בהריון יותר מ- 40 שעות (תקופת ההיעדרות המקסימלית שהיתה רשאית להיעדר ללא ניכוי משכרה, בהתאם לסעיף 7(ה)(2)(א) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים]). | |
− | ** בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר שני ימי עבודה בסך של 450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. | + | * על כן, קבע בית הדין כי לא היה מקום לנכות את ימי ההיעדרות של המערערת משכרה. |
+ | * בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר עבור שני ימי עבודה בסך של 450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. | ||
== משמעות == | == משמעות == | ||
− | * | + | * עובדת בהריון זכאית לתשלום שכר עבור ימים שנעדרה מעבודתה בשל בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריונה (כולל בדיקת מי שפיר), כל עוד תקופת ההיעדרות מהעבודה אינה עולה על מספר השעות הקבוע בחוק (למידע נוסף לגבי תקופת ההיעדרות בתשלום, ראו [[העדרות מעבודה עקב בדיקות הריון]]). |
− | + | ||
<!-- | <!-- | ||
== חקיקה ונהלים == | == חקיקה ונהלים == |
גרסה מ־18:45, 22 בנובמבר 2015
הקדמה:
בית הדין הארצי לעבודה חייב מעסיק לשלם שכר לעובדת שנעדרה יומיים מעבודתה בשל בדיקת מי שפיר
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.
פרטי פסק הדין
עורכת דין שהיתה בחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה.
- העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה, בשתי עילות:
- הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
- תביעות כספיות בגין אי תשלום עבור זכויות הנובעות מיחסי העבודה שהיו בין הצדדים ומסיומם.
- בין היתר, העובדת תבעה מהמעסיק תשלום עבור שני ימי היעדרות שנעדרה במהלך ההריון בגין בדיקת מי שפיר.
- בית הדין האזורי קבע כי היות ששמירת הריון אינה מצב בריאותי לקוי, לא מדובר במצב שבו העובדת זכאית לדמי מחלה בהתאם להוראת סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים.
- מנימוק זה דחה בית הדין האזורי את התביעה לתשלום עבור ימי ההיעדרות.
- העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה.
החלטת בית הדין הארצי
- בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:
- סעיף 7(ה)(1) לחוק עבודת נשים קובע מפורשות את זכותה של עובדת בהריון להיעדר עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה.
- יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון".
- המעסיק לא הוכיח כי במהלך הריונה המערערת נעדרה בגין טיפולים רפואיים הקשורים בהריון יותר מ- 40 שעות (תקופת ההיעדרות המקסימלית שהיתה רשאית להיעדר ללא ניכוי משכרה, בהתאם לסעיף 7(ה)(2)(א) לחוק עבודת נשים).
- על כן, קבע בית הדין כי לא היה מקום לנכות את ימי ההיעדרות של המערערת משכרה.
- בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר עבור שני ימי עבודה בסך של 450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
משמעות
- עובדת בהריון זכאית לתשלום שכר עבור ימים שנעדרה מעבודתה בשל בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריונה (כולל בדיקת מי שפיר), כל עוד תקופת ההיעדרות מהעבודה אינה עולה על מספר השעות הקבוע בחוק (למידע נוסף לגבי תקופת ההיעדרות בתשלום, ראו העדרות מעבודה עקב בדיקות הריון).
מקורות
- פסק הדין באדיבות אתר נבו.