שורה 28: שורה 28:
 
}}
 
}}
 
עורכת דין שהיתה ב[[חופשת לידה]] קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה.
 
עורכת דין שהיתה ב[[חופשת לידה]] קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה.
* העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד המעסיק, ובין היתר תבעה מהמעסיק החזר עבור ניכוי שני ימי מחלה בגין בדיקת מי שפיר.  
+
* העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה, בשתי עילות:
* '''בית הדין האזורי דחה את התביעה מהנימוק הבא:'''
+
** הפרת [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]].
** שמירת הריון אינה מצב בריאותי לקוי, לכן אין מדובר במצב בו זכאית עובדת לדמי מחלה.  
+
** תביעות כספיות בגין אי תשלום עבור זכויות הנובעות מיחסי העבודה שהיו בין הצדדים ומסיומם.
 +
* בין היתר, העובדת תבעה מהמעסיק תשלום עבור שני ימי היעדרות שנעדרה במהלך ההריון בגין בדיקת מי שפיר.  
 +
* בית הדין האזורי קבע כי היות ששמירת הריון אינה מצב בריאותי לקוי, לא מדובר במצב שבו העובדת זכאית ל[[דמי מחלה]] בהתאם להוראת סעיף 7(ג)(1) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים].
 +
* מנימוק זה דחה בית הדין האזורי את התביעה לתשלום עבור ימי ההיעדרות.
 
* העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה.
 
* העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה.
 
==החלטת בית הדין הארצי==
 
==החלטת בית הדין הארצי==
 
* '''בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:'''
 
* '''בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:'''
** זכותה של עובדת בהריון [[העדרות מעבודה עקב בדיקות הריון |להעדר עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה]], ללא ניכוי משכר עבודתה.
+
# סעיף 7(ה)(1) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים] קובע מפורשות את זכותה של עובדת בהריון להיעדר עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה.
**  יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון".
+
# יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון".
** לא הוכח שהמערערת נעדרה, עקב טיפולים כאמור, יותר מ- 40 שעות במהלך הריונה.
+
# המעסיק לא הוכיח כי במהלך הריונה המערערת נעדרה בגין טיפולים רפואיים הקשורים בהריון יותר מ- 40 שעות (תקופת ההיעדרות המקסימלית שהיתה רשאית להיעדר ללא ניכוי משכרה, בהתאם לסעיף 7(ה)(2)(א) ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176_001.htm#Seif1 חוק עבודת נשים]).
** בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר שני ימי עבודה בסך של  450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
+
* על כן, קבע בית הדין כי לא היה מקום לנכות את ימי ההיעדרות של המערערת משכרה.
 +
* בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר עבור שני ימי עבודה בסך של  450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
* יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון".
+
* עובדת בהריון זכאית לתשלום שכר עבור ימים שנעדרה מעבודתה בשל בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריונה (כולל בדיקת מי שפיר), כל עוד תקופת ההיעדרות מהעבודה אינה עולה על מספר השעות הקבוע בחוק (למידע נוסף לגבי תקופת ההיעדרות בתשלום, ראו [[העדרות מעבודה עקב בדיקות הריון]]).  
* זכותה של עובדת בהריון להעדר מעבודתה עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה.
+
 
 
<!--
 
<!--
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==

גרסה מ־19:45, 22 בנובמבר 2015

הקדמה:

בית הדין הארצי לעבודה חייב מעסיק לשלם שכר לעובדת שנעדרה יומיים מעבודתה בשל בדיקת מי שפיר
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
דב"ע נה/3-159
תאריך:
13.02.1996

עורכת דין שהיתה בחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ממעסיקה במהלך חופשת הלידה.

  • העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה, בשתי עילות:
  • בין היתר, העובדת תבעה מהמעסיק תשלום עבור שני ימי היעדרות שנעדרה במהלך ההריון בגין בדיקת מי שפיר.
  • בית הדין האזורי קבע כי היות ששמירת הריון אינה מצב בריאותי לקוי, לא מדובר במצב שבו העובדת זכאית לדמי מחלה בהתאם להוראת סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים.
  • מנימוק זה דחה בית הדין האזורי את התביעה לתשלום עבור ימי ההיעדרות.
  • העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה.

החלטת בית הדין הארצי

  • בית הדין הארצי קיבל את הערעור בסוגייה זו, וקבע:
  1. סעיף 7(ה)(1) לחוק עבודת נשים קובע מפורשות את זכותה של עובדת בהריון להיעדר עקב טיפולים רפואיים הקשורים בהריונה, ללא ניכוי משכר עבודתה.
  2. יש לראות בבדיקת מי שפיר כנכללת ב"בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון".
  3. המעסיק לא הוכיח כי במהלך הריונה המערערת נעדרה בגין טיפולים רפואיים הקשורים בהריון יותר מ- 40 שעות (תקופת ההיעדרות המקסימלית שהיתה רשאית להיעדר ללא ניכוי משכרה, בהתאם לסעיף 7(ה)(2)(א) לחוק עבודת נשים).
  • על כן, קבע בית הדין כי לא היה מקום לנכות את ימי ההיעדרות של המערערת משכרה.
  • בית הדין חייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר עבור שני ימי עבודה בסך של 450 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

משמעות

  • עובדת בהריון זכאית לתשלום שכר עבור ימים שנעדרה מעבודתה בשל בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריונה (כולל בדיקת מי שפיר), כל עוד תקופת ההיעדרות מהעבודה אינה עולה על מספר השעות הקבוע בחוק (למידע נוסף לגבי תקופת ההיעדרות בתשלום, ראו העדרות מעבודה עקב בדיקות הריון).


מקורות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.