ועדת שחרורים רשאית לבטל שחרור על תנאי של אסיר שהפר את תנאי השחרור ולחייב אותו להשלים את מלוא תקופת המאסר או חלקה
הוועדה רשאית לבטל שחרור על תנאי של אסיר שהשתחרר כתוצאה ממסירת מידע כוזב או אסיר שהשתחרר על תנאי מטעמים רפואיים ומצבו הרפואי השתפר
הוועדה רשאית לדון ולבטל שחרור של אסיר שכבר שוחרר גם ללא נוכחותו, אם הוא שהאסיר זומן לדיון (בהתאם לכתובת שמסר לפני שחרורו) ולא הגיע


ועדת שחרורים רשאית לבטל שחרור על תנאי של אסיר שהפר את תנאי השחרור ולחייב אותו להשלים את מלוא תקופת המאסר או חלקה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אסיר ששוחרר על-תנאי ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי:
    • ועדת השחרורים תבטל את שחרורו של האסיר ותחייבו לרצות מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.
    • הוועדה רשאית בנסיבות מיוחדות לקבל את אחת ההחלטות הבאות:
      • המשך השחרור -
        • המשך השחרור יכול להיות בהתאם לתנאים שכבר נקבעו על-ידי הוועדה כתנאים לשחרור האסיר או בהתאם לתנאים חדשים שתקבע הוועדה.
        • המשך השחרור יהיה אפשרי רק אם לא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העבירה הנוספת שעבר בתקופת השחרור על תנאי.
      • להחזיר את האסיר לרצות תקופת מאסר הקצרה מתקופת התנאי - תקופת מאסר זו לא תהיה קצרה יותר ממחצית מתקופת התנאי.
  • אסיר ששוחרר על-תנאי והפר את אחד מתנאי השחרור:
    • הוועדה רשאית לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
    • במקרה שהוועדה החליטה שלא לבטל את השחרור היא רשאית לקבוע תקופת תנאי חדשה שתחל מיום ההחלטה.
    • השיקול העיקרי שהוועדה תשקול, לצורך קבלת החלטה, הוא אינטרס הציבור בקיומם של תנאי שחרור על-תנאי.
    • שיקולים נוספים יהיו חומרתה של ההפרה, אופי ההפרה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בגלל ההפרה.
    • במקרה של מגבלות שהוטלו על עבריין מין, תיתן הוועדה משקל לעניינו של נפגע העבירה.
  • אסיר ששוחרר מטעמים רפואיים ולא מתקיימים עוד הטעמים שבגללם הוא שוחרר:
    • הוועדה רשאית לבטל את שחרורו ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי בניכוי התקופה שבה היה משוחרר.
    • הוועדה תקבל את החלטתה לאחר שהובאה לפניה חוות דעת של רופא ולאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.
  • אסיר ששוחרר על תנאי על יסוד מידע כוזב:
    • הוועדה רשאית לבטל את שחרורו ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי, או חלק ממנה.
    • הוועדה תקבל את החלטתה לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.

למי ואיך פונים

  • הוועדה תדון בעניינו של אסיר ששוחרר על תנאי והפר את אחד מתנאי השחרור בשני מקרים:
    • על פי בקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • במקרה שקבעה בהחלטת השחרור שרשות מסוימת תדווח לה על הפרת תנאי מתנאי השחרור של האסיר, והרשות העבירה דיווח לגבי הפרת התנאי.

שלבי ההליך

  • הדיון יתנהל בפני הוועדה באותו אופן שבו מתנהל דיון בשחרור על תנאי, כולל זכותו של האסיר להיות מיוצג, להיות נוכח בדיונים ולקבל העתק מהפרוטוקלים ומהחלטת הוועדה.
  • למידע נוסף ראו כאן.

דיון בהיעדר האסיר

  • הוועדה רשאית לדון בהפרת תנאי השחרור ולבטל את השחרור של אסיר גם שלא בנוכחותו אם האסיר זומן לדיון לאחר ששוחרר, בהתאם לכתובת שמסר למנהל בית הסוהר כמקום שבו בכוונתו לשהות במהלך תקופת התנאי, ולא הגיע לדיון.
  • במקרה של דיון שלא בנוכחות האסיר, האסיר יהיה זכאי לבקש לקיים דיון חוזר בנוכחותו.
  • יושב ראש הוועדה רשאי לתת צו להבאת האסיר לפני הוועדה לשם דיון בבקשה לביטול שחרור על-תנאי של אסיר.

ביטול שחרור על תנאי לאחר תום תקופת התנאי

  • הוועדה רשאית לבטל שחרור על-תנאי של אסיר גם לאחר תום תקופת התנאי.
  • שחרור על תנאי לא יבוטל בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • ביצוע עבירה נוספת בתקופת התנאי שהוגש בעקבותיה כתב אישום - אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בעניין העבירה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.
    • הפרת אחד מתנאי השחרור - אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.

חשוב לדעת

  • במקרה שבוטל שחרור על-תנאי של אסיר, האסיר ירצה את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני כל מאסר אחר שהוטל עליו ובנוסף לכל מאסר אחר, כולל בגלל עבירה חדשה שביצע. לא תהיה חפיפה בין ריצוי יתרת המאסר לבין כל עונש מאסר אחר שעל האסיר לשאת.
  • אסיר שבוטל שחרורו על תנאי במן שהוא מרצה תקופת מאסר אחרת (שאינה קשורה למאסר שבגללו הוא שוחרר על תנאי) - המאסר יושהה עד שהאסיר יסיים לרצות את יתרת תקופת המאסר שנותרה לו בעקבות ביטול השחרור על תנאי (לאחר מכן האסיר ישוב לרצות את תקופת המאסר).
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב בסיוע סטודנטים בקליניקה לייצוג אסירים במכללת שערי משפט, הפועלת בשיתוף עם הסניגוריה הציבורית.