כל-זכות:החלטות של ועדת האתיקה

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

כחלק מעקרונות העבודה של מערכת התוכן של כל-זכות יש תהליך רציף של התייעצות עם ועדת האתיקה מטעם המועצה הציבורית. רצ"ב שורה של שאלות שעלו והחלטות שהתקבלו.

התייחסות לגופים מסחריים

בפני הוועדה הועלו שלושה מקרים שבהם נשקלה האפשרות להפנות מ"כל זכות" לגופים מסחריים: הוחלט כי אין להפנות לאתרים מסחריים או לאתרים חינמיים אשר קיים חשש כי באמצעותם תינתן הצעה לשירות בתשלום גם אם השימוש עצמו באתר הוא חינם.

סוגיות שהפרשנות המשפטית שלהן אינה חד משמעית

מה קורה כאשר המצב המשפטי אינו חד משמעי (כגון: כאשר קיימת פסיקה שונה או לא חד משמעית)? האם להצביע מלכתחילה על דו המשמעות (אפשרויות הפרשנות השונות)? האם להסביר אותן? האם להתעלם מהן?
הוחלט שהכלל המנחה הוא ש"כל זכות" משקף את המצב הקיים, כלומר: את הוראת החוק או העקרון העולה מהפסיקה ככלל. ככל שקיימת סתירה, או שונות בין מקורות שונים (חוקים או פסקי דין) יש להציגה. עם זאת כאשר מסתמנת מגמה (הצטברות פסקי דין או עמדות של היועמ"ש) המצביעה על פרשנות מסוימת, יש להצביע עליה.

ספק באשר ליכולת לממש את הזכות, כאשר הגוף המעניק את הזכות מסרב להכיר בה

בנסיבות בהן הגוף האחראי על מתן הזכות לא מכיר בקיומה, או שאינו מכיר בה בהיקפה המלא, כגון בנסיבות בהן הגוף האחראי למתן הזכות מערער על פסק הדין שהכיר בקיומה של הזכות או בהיקפה, "כל זכות" יפרסם את המידע המלא על הזכות ויציין את עמדתו של הגוף האחראי למתן הזכות (ככל שעמדה זו היא עמדה רשמית או ככל שהיא באה לידי ביטוי בהגשת ערעור לבית המשפט).

מקרים שבהם הרשויות נוהגות לפנים משורת הדין ומיטיבות עם ציבור הזכאים מעבר למה שנקבע בחוק

לדוגמה, בנושא המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית שלפי חוק הביטוח הלאומי- לפי התקנות יש להגיש ערעור תוך 60 יום וכך גם צויין באתר הביטוח הלאומי. בפועל (כפי שנמסר על ידי האחראי לנושא במוסד לביטוח לאומי), המוסד לביטוח לאומי מאפשר להגיש ערעור תוך 90 יום. כך נמסר על ידי האחראי לנושא במוסד לביטוח לאומי וכל זכות אף התבקש לציין זאת בדפים הרלוונטיים באתר.
הוחלט: על מנת למנוע סתירה בין המידע בחוק או בפרסומים הרשמיים של האתרים הממשלתיים למידע באתר "כל זכות" ומתוך רצון לשקף הן את המצב החוקי הפורמאלי והן את המצב לאשורו, יש לציין במסגרת "כל זכות" הן את הוראות החוק והן את המצב הנוהג בפועל, כאשר יצויין כי הזכאות בפועל היא לפנים משורת הדין.

רימרקטינג

האם במסגרת שיתופי פעולה עם ארגונים ראוי להשתמש ב"רימרקטינג" כדי לאפיין גולש שהתעניין בתחום מסויים, למשל בתחום בריאות, מחלות, וכו'? הרעיון המקורי עלה במסגרת הצעה לשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות החולה. בעזרת רכיב של גוגל, כל-זכות יודע מי גלש באתר בנושא מסויים, וניתן לכאורה לאפשר לצד ג' (או לכל זכות ) לפרסם מודעות באתרים אחרים כגון באתר ווי-נט. לדוגמה: חיפוש מידע באינטרנט על טיול למונגוליה, מעלה פרסומות בנושאים כגון: מונגוליה, ביטוחי נסיעות וכו' באתר ווי-נט ובאתרים אחרים שהמחשפש גולש בהם.

הוחלט: לא לאפשר שימוש ברימרקטינג (הן לצרכי "כל זכות" והן לצרכי גופים אחרים), בשל הפגיעה בפרטיות הגולשים.

טפסים מובנים

הוחלט: במקרה בו אין טופס מובנה, לפי חוק, או מטעם רשות ממשלתית, ניתן לייצר פלטפורמה, ובתנאי שאין בה משום המלצה או הדרכה לגבי עובדות. למשל במקרה של תצהיר יצויינו האלמנטים הכלליים (נוסחם של הפתיח ואישור עו"ד) אך החלק של העובדות יישאר ריק.