מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il)
|
ניצולת שואה שהייתה תושבת גרמניה וברחה לארץ בשנת 1939 הגישה לרשות לזכויות ניצולי השואה תביעה להכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, בנימוק שתביעה שהגישה בשנות החמישים או השישים לממשלת גרמניה לקצבת בריאות נדחתה על ידי הגרמנים. התביעה שהגישה נדחתה בזמנו כיוון שתובעת (שהיתה אז צעירה) סירבה להגיש לגרמנים מסמכים רפואיים, ולא המשיכה בתביעה.
הרשות לזכויות ניצולי השואה טענה שעל פי החוק, באפשרותה לשלם פיצויים רק למי שלא היה זכאי להגשת תביעה לפיצוי ישירות מהגרמנים, ואין באפשרותה לשלם פיצויים למי שהיה זכאי להגיש תביעה ישירות לממשלת גרמניה, גם אם מעולם לא הגיש תביעה לגרמנים.
בית המשפט קבע שעל פי החוק, ניצולת השואה אכן אינה זכאית לפיצוי מהרשות לזכויות ניצולי השואה, אולם המליץ לתובעת לנסות ולפתוח מחדש את תיק התביעה לפיצויים מממשלת גרמניה.
משמעות
- ניצולי שואה שהיו זכאים להגיש תביעה לממשלת גרמניה אינם זכאים לפיצוי על פי חוק נכי רדיפות הנאצים
חוקים ותקנות
הרחבות ופרסומים
מקורות
- המקור לערך זה באדיבות אהוד מוזס מועידת התביעות
endarticle
|
פרטי התקדים המשפטי 
|
|
| ערכאה:
|
ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
|
| שופטים:
|
עינת רביד, יהודית ארבל, אראלה עפרון
|
| מס' תיק:
|
57758-11-10
|
| תאריך:
|
1 באוגוסט 2011
|
| קישור:
|
באתר מרכז המידע לניצולי שואה
|
|
|
