פיצוי לנוסעי טיסה ערביים שהושפלו והופלו במהלך טיסה (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בית המשפט חייב את חברת התעופה ישראייר ואת רשות שדות התעופה לפצות נוסעים ערביים שהושפלו בטיסה בשל מוצאם
הנוסעים הערביים נדרשו כי אחד מהם יירד מהטיסה בנימוק בטחוני כאשר בפועל לא היה שיקול כזה, ומטרת הדרישה נועדה לפנות מקום לנוסע יהודי שלא נמצא לו מקום בטיסה
בית המשפט קבע כי מדובר באפליה למרות שבסופו של דבר כל הנוסעים הערביים נסעו בטיסה ולא הורדו ממנה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום בראשון לציון
מס' תיק:
ת"א 1230-07-13
תאריך:
21.09.2015
  • חמישה נוסעי טיסת ישראייר מאילת לתל אביב הגישו תביעה נגד ישראייר ונגד רשות התעופה בגין אפלייתם במהלך הטיסה.
  • בהיותם ישובים במטוס, נדרשו הנוסעים (כולם ערביים ישראליים) שאחד מהם יעזוב את הטיסה, בנימוק כי הנחיות בטחון אינן מאפשרות לחמישה בני-מיעוטים לטוס יחד. דרישה זו הוצגה להם למרות שכל אחד מהם אחז בכרטיס טיסה, ואף שכל אחד מהם עבר את הבידוק הבטחוני בשדה התעופה.
  • הדרישה הופנתה אל הנוסעים ע"י עובדי בטחון של רש"ת.
  • בו-זמנית, נוסע יהודי לווה למדרגות העליה אל המטוס ע"י איש בטחון ובתיאום עם דיילת קרקע של ישראייר, וזאת לאחר שבדלפק הצ'ק-אין של ישראייר התברר שאינו מופיע ברשימת הנוסעים. מטרת הובלתו למטוס היתה להעלותו לטיסה, וזאת לאחר הורדת אחד מהנוסעים הערביים ממנה.
  • הנוסעים הערביים התנגדו לדרישת ההורדה והתעורר ויכוח שבסופו אישרה רשות התעופה לצוות הטיסה לסגור דלתות, והמטוס יצא לדרכו – עם חמשת הנוסעים הערביים.
  • במהלך הדיון בבית המשפט הטילו רשות שדות התעופה וחברת ישראייר את האשמה זו על זו, כאשר רשות שדות התעופה טענה שהדרישה להוריד נוסעים היו שיקולים של ישראייר בעוד שישראייר טענה שהדרישה באה מטעם רשות התעופה בנימוק בטחוני.

החלטת בית המפשט

  • הוכח שלא התקיימו "שיקולי בטחון" אשר חייבו הורדה של מי מהנוסעים מהמטוס. גם העדים מטעם ישראייר וגם העדים מטעם רשות שדות התעופה אישרו בחקירותיהם כי במקרה זה לא התעוררה בעיה בטחונית. העובדה שבסופו של יום כל הנוסעים הערביים טסו, מחזקת את המסקנה כי דרישת ההורדה לא נבעה משיקולי בטחון.
  • במקרה זה היו שני ארועים שהתרחשו בו זמנית: הובלתו של נוסע יהודי למטוס, בה-בעת שאנשי בטחון מנסים להוציא את אחד הנוסעים הערביים מהטיסה. אין מדובר בצירוף מקרים. עובדי ישראייר ועובדי רשות שדות התעופה שיתפו ביניהם פעולה וניצלו את סמכויותיהם לרעה, כדי להעדיף נוסע מסוים על חשבון בן-מיעוטים. (הנוסע היהודי עצמו העיד על כך).
  • המסקנה העולה מהעדויות היא כי עובדי ישראייר ורשות שדות התעופה פעלו מתוך הפליה פסולה, ובמסווה של "שיקולי בטחון" ניסו להוריד "בן-מיעוטים" מהטיסה, וזאת על מנת לאפשר לנוסע אחר לעלות במקומו.
  • הנוסעים הערביים הוכיחו כי הופעלה כנגדם הפליה פסולה. עובדי רשות שדות התעופה פעלו באופן שרירותי וניצלו לרעה את סמכויותיהם בתחום הביטחון, ללא הצדקה עניינית. פעולה זו נעשתה בשיתוף פעולה עם נציגי ישראייר, ששאפו להסדיר טיסה של נוסע, על חשבון בן-מיעוטים.
  • ישאייר ורשות שדות התעופה הפרו את עיקרון השוויון וזאת בניגוד למספר חוקים:
    • סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים - הן חטאו כלפי הנוסעים הערביים בהפרת חוק איסור ההפליה הנ"ל. ישראייר פעלה להסדיר מושב לנוסע על חשבון בן-מיעוטים, ובכך הפלתה את הנוסעים על בסיס מוצאם. רשות שדות התעופה ניצלה לרעה את סמכותה בתחום הביטחוני ללא הצדקה עניינית ותוך הסוואת המהלך ב"שיקולים ביטחוניים", שלא התקיימו בפועל.
    • סעיף 63 לפקודת הנזיקין - הפרת חובה חקוקה - הן חטאו כלפי הנוסעים בכך שלא כיבדו את הזכות החוקתית לשוויון במתן שירות ציבורי, השפילו את הנוסעים הערביים ברבים ופגעו בכבודם – וזאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
    • סעיף 35 לפקודת הנזיקין - הן הפרו את חובת הזהירות החלה עליהם כלפי הנוסעים, כלקוחות ומקבלי שירות, וזאת מכח עוולת הרשלנות. חובת הזהירות חייבה כל אחת מהנתבעות לצפות ולהבין, כי דרישה המחייבת נוסע לרדת מהמטוס משום היותו בן-מיעוטים, וללא כל הצדקה עניינית, צפויה להשפיל ולעלוב.
    • סעיף 39 לחוק החוזים - ישראייר הפרה את עקרון תום-הלב בקיום התחייבותה החוזית להטיס את כל הנוסעים, שכל אחד מהם רכש כרטיס טיסה, בכך שניסתה להוריד אחד מהם מהמטוס משיקולים פסולים.
  • בית המשפט חייב את ישראייר ואת רשות שדות התעופה לפצות ארבעה מהנוסעים הערביים בסכומים של 20,000 ש"ח כל אחד, ואת הנוסע הערבי ששמו הוכרז במהלך הטיסה ושנדרש לגשת לפתח המטוס, בסכום של 25,000 ש"ח.

משמעות

  • אסור להפלות ולהשפיל נוסע במהלך טיסה בשל מוצאו, הלאום שלו או דתו.
  • שימוש ב"שיקול ביטחוני", כאשר שיקול כזה לא קיים, בפועל מהווה אפליה פסולה.
  • אפליה פסולה בטיסה עשויה לזכות את הנוסע בפיצוי כספי.

חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.