חוק מרשם האוכלוסין (חוק)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, מסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין, את פרטי המידע הנוגעים לתושבים שיירשמו בו ואת השינויים שבו.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965
נוסח החוק:
שר אחראי:
שר הפנים
  • על-פי החוק, הפרטים שיירשמו במרשם האוכלוסין הינם:
    • שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים.
    • שמות ההורים.
    • תאריך הלידה ומקומה.
    • המין.
    • הלאום.
    • הדת.
    • המצב האישי: (רווק, נשוי, גרוש או אלמן).
    • שם בן-הזוג.
    • שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם.
    • אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו.
    • המען.
    • כתובת למשלוח דואר.
    • תובת נוספת למשלוח דואר לקטין.
    • תאריך הכניסה לישראל.
    • התאריך שבו נהיה לתושב.

פסקי דין

  • זוגות חד מיניים שאימצו ילדים בחו"ל יוכרו כהורים מאמצים גם בישראל
  • בג"ץ 143/62 הנריט אננה קטרינה פונק שלזינגר נ' שר הפנים (פורסם בנבו) - הנריט אננה קטרינה פונק שלזינגר (המבקשת) היתה נוצרייה נתינת בלגיה, אשר נישאה בדצמבר 1961 בניקוסיה לישראל שלזינגר, יהודי אזרח ישראל. הטקס נערך בצורה אזרחית והוכח על ידי העתק מספר הנישואין שאושר על ידי שר הפנים לקפריסין. הקונסול הכללי של בלגיה רשם את נישואיה של המבקשת בדרכון הבלגי שלה. מספר ימים לאחר עריכת הטקס, הגיעה המבקשת ארצה בתור תיירת וביקשה להירשם במרשם האוכלוסין כ"נשואה" וששם משפחתה ישונה ל"שלזינגר". שר הפנים סירב לעשות כן בטענה כי שלפי דיני המעמד האישי של המבקשת ושל מר שלזינגר, הם אינם זוג נשוי. בית המשפט קבע שתפקידו של פקיד הרישום אינו אלא תפקיד של מאסף סטטיסטי לצורך ניהול ספר התושבים ולא ניתנה בידו שום סמכות שיפוטית. שיקוליו של פקיד הרישום צריכים להיות אך ורק מנהליים ואין הוא ממונה על ביצוע הוראות הדת. כאשר מוצגת בפניו ראיה לכאורה לאמיתות הדברים, עליו להסתפק בכך, ועל כן יש לרשום את המבקשת המרשם האוכלוסין כ"נשואה" ויש לשנות את שם משפחתה ל"שלזינגר".

מקורות

  • נוסח החוק באדיבות אתר נבו.