תושב ישראל (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

כדי להיחשב כתושב ישראל יש להחזיק באשרת שהייה המקנה תושבות ולהראות כי מרכז החיים נמצא בישראל
אדם הנמצא בחו"ל עדיין יכול להיחשב כתושב ישראל
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

ההגדרה לעניין תושבות שונה בין חוק אחד למשנהו ולעתים אינה מפורטת כלל בחוק. פעמים רבות הנושא מובא לבית משפט לצורך הכרעה במחלוקות ספציפיות בין אזרחים לבין רשויות, כגון המוסד לביטוח לאומי ורשויות המס.

תנאים להכרה כתושב ישראל

  • על מנת שאדם ייחשב כתושב ישראל עליו לעמוד בשני תנאים:
    1. עליו להחזיק באשרת שהייה חוקית בישראל המקנה תושבות.
    2. עליו לעמוד במבחן "מרכז החיים".

אשרת שהייה חוקית בישראל המקנה תושבות

  • אשרת שהיה חוקית המקנה תושבות יכולה להיות אחת מאלה:
    • אזרחות ישראלית
    • אשרת ישיבת קבע
    • כל אשרה אחרת המקנה תושבות

מבחן מרכז החיים

  • משמעות מבחן "מרכז החיים" היא שעל אותו אדם להראות שמרכז חייו הוא בישראל.
  • בתי המשפט קבעו כי תושב ישראל נחשב אדם שמרכז חייו בישראל.
  • השאלה מהו מרכז החיים של אדם נבחנת באמצעות שני מבחנים:
    1. מבחן אובייקטיבי - מקום המגורים בפועל הוא בישראל.
    2. מבחן סובייקטיבי - האדם תופס את ישראל כמרכז חייו.
  • ככל שהזיקה לישראל משמעותית ומבוססת יותר, כך קל יותר להראות שמרכז החיים הוא בישראל.
דוגמה:

דוגמאות לקשרים המבססים את הזיקה של אדם לישראל

  • מקום המגורים הקבוע של האדם נמצא בישראל.
  • מקום המגורים הקבוע של משפחתו נמצא בישראל.
  • המקום בו מתחנכים ילדיו נמצא בישראל.
  • מקום העבודה העיקרי שלו נמצא בישראל.
  • יש לו בעלות על רכוש בישראל.

הגדרת תושב ישראל על-פי פקודת מס הכנסה

  • סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד "תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל.
  • לשם קביעת מקום מרכז חייו, יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים הכוללים, בין היתר את:
    • מקום ביתו הקבוע
    • מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו
    • מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע
    • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו
    • מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים
  • לרוב, בשנת מס מסויימת ייחשב מרכז חייו של אדם בישראל, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
    • הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 183 ימים או יותר (כאשר גם חלק מיום נחשב כיום שלם).
    • הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

תושב ישראל השוהה בחו"ל

  • אדם יכול להמשיך ולהיחשב כתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו בחו"ל היא זמנית (לצורך לימודים, טיול, עבודה וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.
  • המוסד לביטוח לאומי מכיר, בדרך כלל, באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.
  • לאחר 5 שנים האדם מתבקש להוכיח ששהותו בחו"ל עדיין זמנית, ושמרכז החיים שלו ממשיך להיות בישראל.
    • לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל ולצרף אליו הוכחות.
    • את השאלון יש לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.
    • ניתן לפנות בשאלות ובירורים לטלפון 6050* או 04-8812345
    • מוקד טלפוני למתקשרים מחו"ל: 972-8-9369669
  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון את תושבותו של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, למשל במקרים אלה:
    • האדם עצמו יזם פנייה למוסד לביטוח לאומי על-מנת להוכיח כי מרכז חייו עבר לחו"ל.
    • בידי המוסד לביטוח לאומי יש מידע שממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל גם לפני שחלפו 5 שנים ממועד יציאתו מהארץ.
  • תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי גם בתקופת שהותו בחו"ל. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את הזכאות לקבל שירותים רפואיים למספר חודשים.

חידוש תושבות (תושב חוזר)

  • מי שחידש את תושבותו לאחר שהפסיק להיות תושב ישראל בשל מגורים בחו"ל נחשב תושב חוזר. למידע נוסף ראו תושב חוזר.

תושבי מזרח ירושלים

  • תושבי מזרח ירושלים עשויים להיחשב כתושבי ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • גורמים המשפיעים על ההחלטה האם ייחשבו לתושבי ישראל הם אזרחות ישראלית, עבודה בישראל, מגורים בתוך תחומי גדר ההפרדה וכד'. לקריאת פסק דין בנושא.

פסקי דין

חקיקה ונהלים