מטופל זכאי לתרגום מטעם המדינה בדיוני הוועדה הפסיכאטרית בעניינו (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

אדם שאינו דובר עברית ועניינו נדון בפני הוועדה הפסיכיאטרית, זכאי לתרגום מטעם המדינה
התרגום חייב להיות מסופק במימון המדינה
במידה ואחד מחברי הוועדה דובר את שפתו של המטופל, הוא רשאי לשמש כמתורגמן בהליך

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט המחוזי בירושלים
מס' תיק:
ע"ו 26009-05-13
תאריך:
26.06.2013
  • ש' (שמו המלא לא פורסם) הוא תייר מארה"ב והוא דובר אנגלית בלבד.
  • נגד ש' הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של איומים. בית המשפט הורה על אשפוזו בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי הוא לא היה אחראי למעשיו.
  • כעבור מספר חודשים התקיים דיון בעניינו של ש' בפני הוועדה הפסיכיאטרית. במהלך הדיון בוועדה ביקש ש' שיועמד לרשותו מתורגמן. הוועדה לא ראתה צורך בתרגום הדיון, וציינה כי אין בידה יכולת להעמיד מתורגמנים לרשות הבאים לפתחה. כמו כן נטען כי על הסנגוריה הציבורית מוטלת החובה לספק ללקוחותיה מתורגמן לוועדות מעין אלו.
  • ש' פנה לבית המשפט וערער על ההחלטה שלא להעמיד לו מתרגם.

טענותיו של ש'

  1. לאור כוחה העצום של הוועדה לשלול את חירותו ואף לכפות עליו טיפול רפואי (כוח גדול בעוצמתו מזה שיש לגופים הפועלים במסגרת ההליך הפלילי, שבו יש חובה לספק לנאשם מתורגמן), יש לספק לו שירותי תרגום גם בדיוני הוועדה הפסיכיאטרית.
  2. הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ואי סיפוק מתורגמן מהווה פגיעה בזכותו להליך הוגן.
  3. על המתורגמן להיות אובייקטיבי ואיש מקצוע בלתי תלוי, הבקיא במושגים פסיכיאטריים. על כן שירות תרגום על ידי איש צוות מבית החולים אינו מקובל כי מלבד היותו בלתי מקצועי בתחום התרגום, איש הצוות הינו נגוע, מעצם מעמדו ותפקידו, בניגוד עניינים מובהק.

טענות הוועדה

  1. העובדה שהחוק אינו מסדיר שירותי תרגום (בניגוד לקביעות מפורשות בחוק בענין החובה לספק שירותי יצוג משפטי) מעידה כי מטרת החוק אינה לספק שירותי תרגום במקרים של דיונים בוועדה פסיכיאטרית.
  2. הטלת חובת תרגום תטיל הוצאה כספית גדולה על כלל הוועדות הפסיכיאטריות בארץ.
  3. לש' עומדת הזכות לתרגום במהלך הדיון בפני הוועדה, אולם ניתן להסתפק בתרגום על ידי איש צוות מבית החולים, הדובר את השפה ומבין את המונחים המקצועיים, ואין צורך להעמיד לרשות המטופל מתורגמן מקצועי דווקא, וכך גם נהוג בפועל במקרים שנדרש תרגום.
  4. במקרה הספציפי הזה הוועדה הפסיכיאטרית היא וועדה אובייקטיבית, ואנשי הצוות אשר נכחו בוועדה היו דוברי השפה האנגלית וכך גם עורכת דינו של ש', ומכאן שהייתה דרך לתרגם לש' את מהלך הדיון ללא מתורגמן מקצועי.
  5. החשש מניגוד עניינים של המתורגמן אינו מתעורר משום שמדובר בוועדה מקצועית ואובייקטיבית, אשר לא שייכת לבית החולים ואיננה יושבת מטעמו; וככל שאף חבר וועדה אינו דובר את שפתו של המטופל, היא תעמיד לרשות המטופל מתורגמן שהינו איש צוות אשר אינו קשור למחלקה של המטופל, ובדרך זו תישמר האובייקטיביות הנדרשת ויובטח תרגום על ידי מתורגמן המבין את המונחים הרפואיים. פתרון מעין זה ימנע הוצאות מיותרות שלא לצורך.

פסק הדין

  • עקרונית, ראוי שלרשות ש' יועמד מתורגמן מקצועי, חיצוני, כנהוג בהליכים פליליים, ועל חשבון המדינה. עם זאת ניתן להתחשב גם בשיקול התקציבי ולאמץ הסדר, לפיו יכול שופט היושב בדין לתרגם לבדו לנאשם את הנאמר בדיונו. באותה מידה, אם ייקבע הרכב הוועדה שתשמע את עניינו של מטופל הזקוק לתרגום, באופן שלפחות אחד מחבריה הינו דובר שפתו של המטופל, יוכל אותו חבר וועדה – כמו שופט בהליך הפלילי – לתרגם עבורו את כל הנאמר בדיונו (ולא רק "החלקים הטכניים" המוזכרים בדיון).
  • מאחר שהוועדה הינה גוף אובייקטיבי-מקצועי, ואיש מהם אינו אמון על הטיפול במערער, אין כל חשש לניגוד עניינים מצדה, ולכן ראוי כי אחד מחבריה הוא שיישא במלאכת התרגום, למען יובהרו למטופל בצורה האפקטיבית ביותר כלל הדברים הנאמרים עליו וכלפיו במהלך הוועדה.
  • כפי שבהליכים פליליים בבית המשפט, עורך דינו של נאשם אינו אחראי לתרגומו של ההליך, כך אין זה ראוי כי עורכי דינם של המטופלים בוועדות פסיכיאטריות יחויבו לשאת בנטל של מלאכת התרגום.

משמעות

  • כאשר המטופל אינו דובר עברית, הוועדה הפסיכיאטרית אחראית לדאוג לכך כי אחד מחבריה יתרגם עבור המטופל את כל הנאמר בדיון בעניינו.
  • אם הדבר אינו מתאפשר מסיבה כלשהי (כאשר מדובר בשפה לא שגרתית או לא ניתן לשבץ לוועדה חבר שדובר את שפתו של המטופל), יש להורות שהוועדה תדאג לזמן מתורגמן מקצועי מטעמה ועל חשבון משרד הבריאות.
  • אין מניעה שהתרגום ייעשה ע"י איש צוות של בית החולים אשר אינו קשור למחלקה של המטופל, ובדרך זו תישמר האובייקטיביות הנדרשת ויובטח תרגום על ידי מתורגמן המבין את המונחים הרפואיים.
  • אין להטיל את מלאכת התרגום על עורך דינו של המטופל. עורך הדין צריך להתמקד בייצוג ולא בתרגום.

חקיקה ונהלים

מקורות