בירור יהדות (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

הליך בירור יהדות נועד לברר ולבדוק לגבי יהדותן של אמהות הפונים ולהוציא אישור יהדות לפונים, כדי לאפשר את נישואיהם
לצורך בירור היהדות יש לפתוח תיק בירור יהדות בבית הדין הרבני האזורי הקרוב

הליך בירור יהדות נועד לברר ולבדוק לגבי יהדותה של אם הפונה, ולהוציא לפונה אישור יהדות.

  • לשם בירור היהדות יש לפתוח תיק בירור יהדות בבית הדין הרבני האזורי הקרוב למקום המגורים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • יהודים שנרשמו לנישואין בישראל, ואין בידיהם תעודת נישואין או כתובה של הוריהם מהרבנות בארץ.
  • יוצאי אתיופיה נדרשים לעבור הליך בירור אצל רב מומחה ליהדות אתיופיה. למידע נוסף ראו בירור יהדות ליוצאי אתיופיה.

פטור מבירור יהדות

  • אדם עשוי להיות פטור מההליך כולו, אם מישהו מקרובי משפחתו מקרבה ראשונה כבר נישא בישראל ועבר בשעתו בירור יהדות בבית דין רבני.
  • מומלץ לברר בלשכת הנישואין (לרשימת לשכות הנישואין באתר מכון עתים) אם ניתן להציג אישור יהדות מרב הקהילה או בית הדין מחו"ל כתחליף. יש מדינות מוצא בהן אישור זה יכול להחליף את תהליך בירור היהדות (למשל, מדינות בצפון אמריקה).

למי ואיך פונים

לפי אתר בתי הדין הרבניים לא נדרש תשלום אגרה לבירור יהדות (סכום האגרה = 0)
הערה מאת רבקה ניר (שיחה) 10:58, 2 במרץ 2017 (IST)

שלבי ההליך

  • ההליך מתבצע בבית-דין רבני אזורי במשך מספר שבועות ואף חודשים (תלוי במסמכים שיש ברשות הפונה).
  • כדי לפתוח תיק לבירור יהדות בבית הדין הרבני יש להצטייד בתעודת זהות.
  • ניתן להציג הפניה מלשכת הנישואין, אם הבירור נעשה אגב פתיחת תיק נישואין (גם אם מועד החתונה טרם ידוע).
  • בעת פתיחת התיק יש למלא טופס הרצאת פרטים ולשלוח אותו לאחר-מכן בפקס לבית-הדין.
  • כדי לייעל את השירות, מומלץ למלא מראש טופס הרצאת פרטים ולהגישו עם פתיחת התיק.

פגישות עם חוקר יהדות

  • בעת פתיחת תיק הבירור נקבעת פגישה עם חוקר יהדות מטעם בית הדין, שתפקידו לגבש המלצות לגבי יהדות הנבדק/ת ולהגישן לדייני בית הדין.
  • לפגישה עם חוקר היהדות יש להביא כל מסמך המציין לאום יהודי, כגון:
    • תעודת לידה מקורית (של הפונה, של האם ושל הסבתא).
    • תעודת נישואין של ההורים או של הסבים מצד האם או כתובה של ההורים (אם נישאו בחתונה יהודית).
    • תעודות נוספות, כגון פנקס חבר במפלגה הקומוניסטית.
    • תצלומים משפחתיים בעלי סממנים יהודים (למשל, תצלומי האם והסבתא מצד האם, תצלומים בברית מילה, בהנחת תפילין בבר מצווה, בבית הכנסת ואף תצלומי קברים משפחתיים שעליהם סמלים יהודיים, כגון מגן דוד).
  • התעודות נבדקות בידי אנשי הרבנות המכירים את שפת המקור, ואם מתעורר חשש לזיוף התעודות, הן מועברות לבדיקת מומחים.
  • בתום הפגישות עם חוקר היהדות, מגבש החוקר המלצות לגבי יהדות הנבדק/ת ומעביר אותן לדייני בית הדין.

דיון בבית הדין

  • לאחר סיום הפגישות עם חוקר היהדות נקבע לנבדק/ת דיון בבית הדין הרבני.
  • הדיון מתנהל בפני דיין בית הדין הרבני ובמהלכו עובר הדיין על מסמכי המבקש ומוסר את החלטתו.
  • הדיון אורך בממוצע מספר דקות.
  • רצוי לבוא לבית הדין עם האם או הסבתא מצד האם, כדי שדיין יוכל לשוחח עמן על ילדותן וקהילותיהן.

ערעור

  • ניתן לערער על החלטת בית-הדין בפני בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
  • את הערעור יש להגיש עד 30 ימים מיום קבלת החלטת בית הדין.
  • במסגרת הערעור יש לפרט את הנימוקים לערעור ולצרף מסמכים מתאימים (מסמכים רלוונטיים שלא צורפו להליך הבירור המקורי, מסמכים חדשים שהתגלו וכד').
  • את הערעור יש להגיש לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים:
    • כתובת - רחוב המלך ג'ורג' 24, מיקוד 910009, ירושלים.
    • טל - 02-6203700.
    • פקס - 02-6240936.
    • מזכיר ראשי - הרב בנימין שונם, טל' 050-6229065.
    • קבלת קהל - ימים א-ה 8:30-13:30.
    • מענה טלפוני - ימים א-ה 13:30-16:00.

חשוב לדעת

  • אדם עשוי להיות פטור מההליך כולו, אם מישהו מקרובי המשפחה שלו מצד האם כבר נישא בישראל ועבר בשעתו בירור יהדות בבית דין רבני.

הרחבות ופרסומים

מקורות