הגשת בקשה לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליך פלילי (הליך)

כל אדם רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך פלילי המתנהל נגדו, אך ישנם נאשמים, עצורים וחשודים אשר זכאים לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • הייצוג יכול להינתן, בין השאר, לנאשמים קטינים, מעוטי הכנסה, או עם מוגבלות ולעצורים קטינים או מעוטי הכנסה. פירוט של מקרי זכאות נוספים ניתן למצוא בקישור זה.

שלבי ההליך

  • יש להגיע אל משרדי הסניגוריה הציבורית עם המסמכים הבאים:
  1. כתב האישום שהוגש .
  2. תעודת זהות.
  • יש למלא טופס בקשה למינוי סניגור ציבורי (לחצו כאן להורדת הטופס).
  • עובד הסניגוריה הציבורית האחראי על בדיקות הזכאות באותו מחוז, בודק בשלב הראשון את כתב האישום (חומרת העבירות), ומאפיינים אישיים (קטין, עם מוגבלות וכו').
  • בשלב השני ובמידת הצורך בלבד, תיערך בדיקת הזכאות הכלכלית בהתאם לכללים הקבועים בצו הסניגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים). לפי כללים אלה, זכאי לייצוג מי שהכנסתו והכנסת בני משפחתו הגרים עמו אינה עולה על שני שלישים מהשכר הממוצע במשק ואין לו רכוש, הניתן למימוש, שערכו גבוה משילוש השכר הממוצע במשק.
  • כל פונה חייב לתמוך את בקשתו בתצהיר ובמסמכים, לרבות בתדפיסים מטעם הביטוח הלאומי, תלושי שכר ממעבידים ותעודות מבנקים.

קבלת תשובה על זכאות

  • בדרך כלל, לא תימסר תשובה לעניין הזכאות בביקור הראשון במשרדי הסניגוריה הציבורית. התצהיר ייחתם בנוכחות עורך-דין, עובד הסניגוריה הציבורית, וההחלטה בדבר הזכאות לייצוג ניתנת על ידי הסניגור המחוזי או סגנו.
  • במקרה של זכאות לייצוג, הפונה מקבל על כך הודעה עם פרטי העו"ד שמונה לייצג אותו.
  • במקרה שהפונה אינו זכאי לייצוג, הפונה מקבל מכתב המסביר את החלטת הסניגור המחוזי.

ערר

  • על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי ניתן להגיש ערר לסניגורית הציבורית הארצית.

בקשת מינוי סניגור מבית המשפט

  • אם הפונה קיבל תשובה שאינו זכאי למינוי סניגור על פי אמות המידה הקבועות בחוק הסניגוריה הציבורית, זכותו לפנות ישירות לבית המשפט ולבקש שימונה לך סניגור. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על מינוי סניגור ציבורי.
  • בפתיחת הדיון הראשון בפני בית המשפט, ניתן לפנות לשופט ולבקש מינוי סניגור.
  • במקרה שבית המשפט מורה על מינוי סניגור, יופנה התיק לסניגוריה הציבורית, לצורך מתן הייצוג.

תשלום אגרה

  • נאשמים או מערערים מחוייבים בהתאם לתקנות בתשלום אגרה עבור יצוגם, על פי המפורט להלן (נכון ל-2012):
    • נאשם בבית המשפט המחוזי – 1,200 ש"ח.
    • נאשם בבית משפט אחר – 300 ש"ח. אם התובע החתום על כתב האישום הוא פרקליט מפרקליטות המדינה – 600 ₪.
    • מערער בבית המשפט העליון – 1,200 ש"ח.
    • מערער בבית המשפט המחוזי – 300 ש"ח.
  • החובה חלה רק לגבי נאשמים ומערערים. לא יוטלו אגרות כאשר המדינה היא המערערת או בהליכים אחרים, כגון ייצוג בהליכי מעצר, יצוג בעתירות אסיר וייצוג בדיון בפני ועדת השחרורים לאסירים.
  • פרטים מלאים לגבי חובת תשלום האגרה יימסרו בעת הפניה למשרדי הסניגוריה.
  • התשלום יבוצע באמצעות שובר תשלום בסניפי בנק הדואר, במזומן בלבד.
  • את שובר התשלום ניתן להשיג במשרדי הסניגוריה הציבורית או במזכירויות בתי המשפט.
  • נאשמים ומערערים שאינם עצירים ואסירים מחוייבים לשלם תוך 60 ימים מיום מינוי הסניגור.
  • עצירים ואסירים ישלמו תוך 90 ימים מיום השחרור ממעצר או ממאסר.

בקשה לפטור או הקלה בתשלום האגרה

  • זכאים לייצוג המתקשים לעמוד בתשלום האגרה יכולים לפנות לסניגוריה בבקשה לקבלת הקלה בתשלום.
  • הסניגוריה מוסמכת לאשר פטור חלקי, פריסה של התשלומים או דחייה במועד התשלום. במקרים של קשיים כלכליים ממשיים ייתכן גם פטור מלא מחובת התשלום.
  • דוגמאות למקרים בהם עשויים לקבל פטור:
  • על מנת להגיש בקשה לפטור או להקלה בתשלום, יש למלא טופס שאלון בדיקה כלכלית לפטור/פריסה/הקלה או דחייה בגביית האגרה. השאלון נשלח בדואר ביחד עם שובר התשלום. ניתן לקבל עותקים נוספים של השאלון במשרדי הסניגוריה הציבורית.
  • יש לצרף לבקשה מסמכים כגון תלושי משכורת ואישורים על קצבאות - בהתאם למפורט בטופס השאלון.
  • את הטופס והמסמכים ניתן להעביר בפקס או בדואר למחוז הסניגוריה המתאים.
  • הסניגוריה הציבורית תשלח למבקשים החלטה בכתב.
  • במקרה שיוחלט על דחיית מועד התשלום, פריסתו או פטור חלקי, או יוחלט שלא לקבל את הבקשה, יישלח לפונים שובר חדש ובו מועד עדכני לתשלום.

חשוב לדעת

  • הייצוג המשפטי אינו מותנה בתשלום האגרה. נאשמים ומערערים שלא ישלמו את האגרה יקבלו יצוג של עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית.
  • יחד עם זאת, התעלמות מחובת התשלום תגרור חוב, אשר ייגבה בעתיד על ידי המרכז לגביית אגרות וקנסות של הנהלת בתי המשפט. גביית החוב עלולה להיות כרוכה בתשלום הוצאות גבייה, ריבית והצמדה.

חקיקה ונהלים