הסכם קיבוצי (מושג)

הסכם קיבוצי נחתם כתוצאה ממשא ומתן קיבוצי בין ארגון עובדים יציג ובין מעביד או ארגון מעבידים
ההסכם הקיבוצי מסדיר את תנאי ויחסי העבודה בין העובדים למעבידים
ההסכם הקיבוצי חל על כלל המעבידים החתומים עליו ועל כלל העובדים


מעמדו החוקי של ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים קיבוציים.

מהו הסכם קיבוצי?

  • הסכם קיבוצי נחתם כתוצאה ממשא ומתן קיבוצי בין ארגון עובדים יציג ובין מעביד או ארגון מעבידים.
  • על-פי סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, ההסכם עוסק בנושאים הבאים, או בחלק מהם:
    • קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו.
    • תנאי עבודה.
    • יחסי עבודה.
    • זכויות וחובות של ארגונים בעלי ההסכם.
  • על-פי סעיף 7 לחוק הסכמים קיבוציים, הסכם קיבוצי חייב להיות בכתב.
  • על מנת שהסכם קיבוצי יקבל תוקף חוקי, על ההסכם להרשם אצל רשם ההסכמים הקיבוציים. עם רישומו הופך ההסכם הקיבוצי לבעל תוקף מחייב עבור המעבידים החתומים על ההסכם וכלל עובדיהם (חל גם על עובדים אשר אינם שייכים לארגון העובדים).

סוגי הסכמים קיבוציים

  • ישנם שני סוגי הסכמים קיבוציים:
  1. הסכם קיבוצי כללי - הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, לדוגמא התאחדות התעשיינים, ולפיכך תחולתו היא על מעסיקים ועובדים בענף מסוים או מספר ענפים, בכל שטח המדינה או בחלק ממנו.
  2. הסכם קיבוצי מיוחד - הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים למעביד יחיד ותחולתו היא על המעביד ועובדיו או חלק מעובדיו (בהתאם לקבוע בהסכם).
  • הסכם שלא מתקיימות לגביו כל דרישות חוק ההסכמים הקיבוציים הינו במעמד של "הסדר קיבוצי", בעל תוקף מחייב אך מעמד חוקי נחות מזה של ההסכם הקיבוצי.
  • בשנת 2009 תוקן חוק הסכמים קיבוציים ונקבע כי קיימת חובה על מעביד אשר עובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן קיבוצי לגבי הסכם קיבוצי במקום העבודה.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים