מקבלי קצבת נכות כללית שהם חסרי דירה עשויים להיות זכאים לדירה בדיור הציבורי
למידע נוסף ראו באתר משרד הבינוי והשיכון


מקבלי קצבת נכות כללית עשויים להיות זכאים לדירה בשכירות בדיור הציבורי בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך.

מי זכאי?

  • תושבי ישראל חסרי דירה שהם בני זוג נשואים/ידועים בציבור או הורים עצמאיים ומתקיים לגביהם אחד מ-2 המצבים הבאים:
    1. יש להם לפחות שני ילדים, הורה אחד מתקיים מקצבת נכות כללית קבועה בשיעור 75%/100% עם תוספת למשפחה וסך הכנסות המשפחה לא עולה על ההכנסה המזכה (9,211 ₪ בחודש).
    2. יש להם לפחות 3 ילדים, הורה אחד מתקיים במשך 24 חודשים מקצבת נכות כללית זמנית בשיעור 75%/100% עם תוספת למשפחה וסך הכנסות המשפחה לא עולה על ההכנסה המזכה (9,211 ₪ בחודש).
    • במקרים שצוינו מקבלי קצבת נכות עם תוספת לילדים יהיו זכאים גם אם הם נשואים לבן/בת זוג עם אישור חוקי לשהייה בארץ וללא תעודת זהות ישראלית.
  • תושבי ישראל חסרי דירה שהם בני זוג נשואים ומתקיים לגביהם אחד מ-2 המצבים הבאים:
    1. יש להם לפחות ילד אחד (בסעיף זה בלבד היריון מחודש חמישי לא ייחשב כילד), וכל אחד מבני הזוג מתקיים מקצבת נכות כללית קבועה בשיעור 75%/100%.
    2. הם נשואים מעל ל-5 שנים ללא ילדים וכל אחד מבני הזוג מתקיים מקצבת נכות כללית קבועה בשיעור 75%/100%.

הגדרת ילד

  • ילדים נחשבים כל אחד מאלה:
    1. רווקים חסרי דירה עד גיל 21 שנתמכים על-ידי ההורים - כולל ילדים מאומצים וילדים בפנימייה, במעונות סטודנטים, בקיבוץ ובצבא אבל לא ילדים שנמצאים במשפחת אומנה או נמצאים באופן קבוע במסגרת חוץ ביתית.
    2. היריון החל מהחודש החמישי (20 שבועות).
      • כל עובר מהחודש החמישי ייחשב כילד (היריון עם שני עוברים ייחשב כשני ילדים).
      • לאם שהיא הורה עצמאי (יחידה) ההיריון ייחשב כילד רק אם יש לה ילדים נוספים.
  • אם מדובר בילדים מנישואים קודמים על ההורה להיות בעל משמורת בלעדית מתוקף פסק דין.

תהליך מימוש הזכות

פנייה לוועדת חריגים למי שלא עונים על תנאי הזכאות וערעורים
המתנה לדירה בדיור הציבורי
ניתן לקבל סיוע מוגדל בשכר דירה לדירה ששוכרים בזמן ההמתנה
החלפת דירה בגלל אי-התאמה (במידת הצורך)

דיירים ממשיכים

  • במקרים שבהם דייר בדיור הציבורי נפטר או עבר למוסד סיעודי אחרי שהתגורר בדירה 5 שנים לפחות, בני משפחתו עשויים להיחשב כ"דיירים ממשיכים", אם הם עונים על התנאים הבאים:
    • הדייר היה בן/בת זוגם (מנישואים או ידוע/ה בציבור), הורה, סב/ה, ילד/ה או אפוטרופוס שלהם.
    • הם התגוררו עם הדייר/ת בדירה הציבורית 3 שנים לפחות לפני מועד הפטירה או המעבר למוסד הסיעודי.
    • הדייר/ת, בן/בת הזוג של הדייר/ת וילדי הדייר/ת אינם בעלים של דירה או מקרקעין אחרים.
  • בני משפחה שנחשבים "דיירים ממשיכים" יוכלו להמשיך להתגורר בדירה הציבורית רק אם יענו בעצמם על תנאי הזכאות לדיור ציבורי.
    • אם יימצא כי הם זכאים לדירה ציבורית בשטח שונה משטח הדירה שבה התגוררו עם הדייר, עליהם לפנות את הדירה שהתגוררו בה לדירה שתוקצה להם לפי הכללים.
    • מי שלא יענו בעצמם על תנאי הזכאות לדיור ציבורי יצטרכו לפנות את הדירה הציבורית בתוך 9 חודשים מהמועד שבו תימסר להם הודעה ממשרד הבינוי והשיכון על אי-זכאותם לדירה ציבורית.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב בסיוע הקליניקה המשפטית לזכויות חברתיות במכללת ספיר.