קצבת נכות כללית (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

קצבת נכות כללית משולמת למי שעקב נכותו נפגע או צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות
על-פי חוק לרון, אם מקבלי קצבת נכות החלו לעבוד, הסכום הכולל, שיתקבל מעבודתם ומקצבת עידוד שיקבלו, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום קצבת הנכות שקיבלו
שיעור הקצבה המלאה הוא 2,342 ש"ח (החל מיום 01.01.2014 ונכון גם לשנים 2016 - 2015)
למידע נוסף ראו קצבת נכות באתר המוסד לביטוח לאומי
לחישוב סכום הקצבה המשוער לזכאים במחשבון המוסד לביטוח לאומי
סרטון הדרכה של המוסד לביטוח לאומי

קצבת נכות כללית היא קצבה חודשית המשולמת למי שעקב נכות גופנית, שכלית או נפשית נפגע או צומצם כושרו להשתכר ב-50% לפחות וכן לעקרת בית שכושרה לתפקד במשק בית נפגע ב-50% לפחות.

שיעורי הקצבה

  • שיעור הקצבה המלאה ליחיד הוא 2,342 ש"ח, החל מיום 01.01.2014 ונכון גם לשנים 2016 - 2015 (לפני כן 2,299 ש"ח).
  • נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור שבין 60% ל- 74% זכאי לקצבת נכות חודשית חלקית לפי דרגת אי הכושר. (למשל, נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 65%, יקבל קצבה בשיעור של 65% מקצבה מלאה).
  • קצבת הנכות משולמת ב- 28 בחודש לחשבון הבנק של הזכאי לקצבה או לחשבון האפוטרופוסים.

קצבה חודשית נוספת (קח"ן)

  • תוספת לקצבה החודשית משולמת, בהתאם לאחוזי הנכות הרפואית, למי שעונה על כל 3 התנאים הבאים:
  1. נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% ומעלה.
  2. נקבעו לו אחוזי נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות (במקרה של נכות נפשית ו/או שכלית - 40% לפחות).
  3. הוא אינו שוהה במוסד.
  • סכומי התוספת:
    • למי שנקבעה נכות רפואית בין 50% ל- 69%: 252 ש"ח לחודש, החל מיום 01.01.2014 ונכון גם לשנים 2016 - 2015 (247 ש"ח לפני כן). החל מיום 01.03.2014, מקבל תוספת זו גם מי שנקבעה לו נכות נפשית ו/או שכלית בין 40% ל-49%.
    • למי שנקבעה נכות רפואית בין 70% ל- 79%: 306 ש"ח לחודש, החל מיום 01.01.2014 ונכון גם לשנים 2016 - 2015 (301 ש"ח לפני כן).
    • למי שנקבעה נכות רפואית של 80% ויותר: 372 ש"ח לחודש, החל מיום 01.01.2014 ונכון גם לשנים 2016 - 2015 (365 ש"ח לפני כן).

תוספת תלויים

  • תוספת זו משולמת למקבל קצבת נכות עבור בן/בת זוג, אם הכנסתו של בן הזוג אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע, ועבור שני הילדים הראשונים.
  • עקרת בית המקבלת קצבת נכות זכאית לתוספת עבור הילדים, אך אינה זכאית לתוספת עבור בן הזוג.
  • לפרטים נוספים על תנאי הזכאות ושיעורי התוספת, ראו תוספת תלויים לקצבת נכות כללית.

מי זכאי?

  • לקצבת נכות כללית זכאי מבוטח/ת תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי, הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה, מתקיים לגביו אחד מהתנאים הבאים:
    • אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר צומצם עקב הליקוי ב-50% או יותר (כולל מי שהיה "עובד קטין", בגיל 16-18, בסמוך לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר).
    • אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד.
    • הכנסתו מעבודה אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע - 5,678 ש"ח לחודש החל מיום 01.01.2016 (5,556 ש"ח ב-2015 ,5,453 ש"ח ב- 2014 ו-5,297 ש"ח לפני כן) והוא אחד מאלה:
      • יש לו ליקוי חמור- נכות רפואית בשיעור 70% ומעלה, או 40% לפחות לפי סעיף 33 (הפרעות נפשיות) ו/או 91 (מוגבלות שכלית).
      • הוא היה זכאי לקצבת נכות במשך 60 חודשים בתקופה שבין יום 01.08.2002 ליום 31.07.2009.
    • הכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 45% מהשכר הממוצע - 4,259 ש"ח החל מיום 01.01.2016 (4,167 ש"ח ב- 2015, 4,090 ש"ח ב- 2014), אין לו ליקוי חמור כפי שפורט בסעיף הקודם והוא לא היה זכאי לקצבת נכות במשך 60 חודשים בתקופה שבין יום 01.08.2002 ליום 31.07.2009.
  • עקרת בית: תושבת ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, נשואה, העונה על כל התנאים הבאים:
    • היא אינה עובדת כשכירה או כעצמאית.
    • בעלה מבוטח בביטוח זיקנה ושאירים.
    • עקב ליקוי אין לה כושר לעבוד במשק הבית, או שכושרה לעבוד במשק ביתה הצטמצם עקב הליקוי ב-50% או יותר.
    • לא מתקיימים לגביה המצבים הבאים:
      • היא עבדה כשכירה או כעצמאית 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים שקדמו להגשת התביעה (או שקדמו להפסקת העבודה - למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה).
      • היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו ב-24 החודשים שקדמו להגשת התביעה או לאחריה.
  • חייל, מתנדב בשירות חובה או מתנדב בשירות לאומי:
    • מי שהגיש במהלך תקופת השירות תביעה ראשונה לקצבת נכות, תיבחן זכאותו ככל מבוטח אחר. ייתכן שיידרש מידע על תפקודו במסגרת שבה הוא משרת לצורך הערכת כושר ההשתכרות.
    • למי שנקבעה קצבת נכות לזמן בלתי מוגבל לפני שהחל את השירות, לא תופחת הקצבה כל עוד הוא משרת.
    • מי שנקבעה לו נכות רפואית זמנית ודרגת אי-כושר לזמן מוגבל, יוזמן להמשך אבחון רפואי ולהערכת המשך הזכאות.
  • מי שקיבל קצבת נכות כללית עד לגיל הזכאות לקצבת זיקנה, יקבל קצבת זיקנה לנכה שלא תפחת מסכום קצבת הנכות שקיבל לפני כן. למידע על זכאותם של מקבלי קצבת נכות שהגיעו לגיל פרישה ראו קצבת זיקנה לנכה.
  • לפרטים על המשך קבלת הקצבה למי שיוצא לחו"ל, ראו בהמשך ערך זה.

מי לא זכאי

  • מי שאי כושר ההשתכרות שלו נגרם בחו"ל בעת שלא היה תושב ישראל אינו זכאי לקצבת נכות.

הכנות נדרשות

  • לקראת הגשת התביעה, יש להכין בדיקות ומסמכים רלוונטיים.
  • מסמכים הנדרשים בהתאם לסוגי לקויות שונות, ניתן למצוא ברשימת הערכים הספציפיים להן.
  • במרכזי "יד מכוונת" ניתן לקבל ייעוץ והכוונה חינם לפני הגשת התביעה או לקראת ההתייצבות בפני הוועדה הרפואית.

תהליך מימוש הזכות

מה עכשיו? לפרטים נוספים הערות
יש להגיש את התביעה לקצבה הגשת תביעה לקצבת נכות כללית
לאחר הגשת התביעה, יישלח לכם זימון לוועדה רפואית. ועדה רפואית לנכות כללית
  • חשוב להגיע במועד שנקבע, או להודיע מראש על אי הגעה.
  • במקרים מסוימים המסמכים ששלחתם יספיקו לקביעת אחוזי הנכות ולא תצטרכו להופיע בפני הוועדה הרפואית.
קביעת נכות על-ידי ועדה רפואית לנכות כללית
  • במקרים הבאים יועבר הטיפול בעניינכם לפקיד התביעות לשם קביעת דרגת אי כושר:
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, וליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.
    • לעקרת בית - אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
ישנן זכויות הניתנות בגין אחוזי נכות רפואית, ללא תלות בקביעה של דרגת אי כושר וזכאות לקצבת נכות.
החלטת פקיד התביעות וקביעת דרגת אי כושר (במקרה שנקבעו מספיק אחוזי נכות רפואית)
  • הפקיד בודק שוב את הכנסותיכם, בהתייחס לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לכם.
  • הפקיד קובע באיזו מידה הנכות הרפואית שלכם משפיעה על כושרכם לעבוד ולהשתכר (לעקרת בית - על כושרה לתפקד במשק ביתה), בהסתמך על המלצה של הרופא ושל פקיד השיקום.
במקרים שנדרשת המלצה של פקיד שיקום, תוזמנו לריאיון אצלו.
קבלת ההודעה
  • תזכורת חשובה:
    • הזכאות שלכם לקצבה היא תוצאה של אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית ושל דרגת אי הכושר לעבוד שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
    • על שתי ההחלטות ניתן לערער כמו שמפורט בהמשך.
תשלום הקצבה לזכאים
  • למי שנקבעה דרגת אי כושר המזכה בקצבה, תשולם קצבת הנכות בתום 90 יום מהמועד שבו נקבעה דרגת אי הכושר.
  • מי שמשולמים לו דמי מחלה, יחל לקבל את הקצבה בתום פרק הזמן שבו קיבל את דמי המחלה.
  • הזכאות לתשלום רטרואקטיבי של הקצבה תהיה עבור 12 חודשים לכל היותר לפני יום הגשת התביעה.
אם אינכם מרוצים מהחלטת הוועדה הרפואית, ניתן להגיש ערר על החלטתה בתוך 60 יום. ערר על החלטה רפואית בעניין נכות כללית
  • לפי חוק הביטוח הלאומי, במקרים שבהם הוועדה הרפואית קבעה פחות מ- 80% נכות רפואית, ניתן לערער על החלטתה.
  • למרות זאת, בית המשפט קבע כי גם במקרים שבהם נקבעה דרגת נכות גבוהה יותר, ניתן יהיה להגיש ערר על קביעת הוועדה.
  • רצוי להגיש את הערר במועד שנקבע בחוק (תוך 60 יום) ככל שהדבר אפשרי, אולם המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה עררים שהוגשו גם בתוך 90 יום.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. ניתן לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם אינכם מרוצים מדרגת אי הכושר שנקבעה לכם, תוכלו במקרים מסוימים לערער בתוך 90 יום על החלטת פקיד התביעות. ערר על החלטה בעניין אי כושר
  • ניתן להגיש ערר על שני סוגי החלטות לגבי דרגת אי הכושר:
    1. החלטה כי לא אבד הכושר לעבוד, או שאבד בפחות מ-50%.
    2. החלטה כי דרגת אי הכושר אינה עולה על 74%.
  • במקרה שהוועדה שוקלת להפחית את דרגת אי הכושר, ניתן לבטל את הערר ולהשאיר את דרגת אי הכושר כפי שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים לעניין קביעת אי כושר תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם ברצונכם לערער על החלטה של פקיד התביעות שאינה קשורה לדרגת אי הכושר (בנושאים כגון תקופות העבודה שלכם, גילכם, השכלתכם, הכנסותיכם וכו').
  • ניתן להגיש בקשה לדיון בוועדת תביעות בתוך 6 חודשים מיום שהתקבלה דחיית הבקשה לקצבה על-ידי פקיד התביעות.
  • לחלופין, או אם אינכם מרוצים מתוצאות הדיון בוועדת התביעות, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה- בתוך 12 חודשים מהיום שקיבלתם את ההודעה על החלטת פקיד התביעות בנושא הקצבה.
  • ועדת התביעות מוסמכת רק להמליץ לפקיד התביעות לשקול את החלטתו מחדש (במקרים שתמצא זאת לנכון).
  • בערעור לבית הדין האזורי לעבודה תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
ניתן להגיש תביעה חוזרת כעבור 6 חודשים, או אם חלה החמרה במצב הבריאותי - ללא תקופת המתנה. הגשת תביעה חוזרת לקצבת נכות כללית

תשלום בזמן שהייה בחו"ל

  • מקבל קצבה שיצא לחו"ל ימשיך לקבלה בחודש היציאה לחו"ל, ומתחילת החודש שלאחר מכן - למשך שלושה חודשים נוספים.
  • תשלום הקצבה בחו"ל לאחר מכן אפשרי בנסיבות מסוימות, כגון:
    • העסקת מקבל הקצבה או בן זוגו על-ידי מעסיק ישראלי בחו"ל
    • קבלת טיפול רפואי מיוחד בחו"ל
    • שהייה במדינה שחתמה עם ישראל על אמנה הכוללת את ענף ביטוח נכות (ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי)
  • לאחר חזרתו לארץ, יחודש תשלום הקצבה לזכאי החל מה-1 בחודש שבו חזר ארצה.

חשוב לדעת

  • מי שכושר התפקוד שלהם נפגע באופן זמני בעקבות תאונה (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשויים להיות זכאים לתשלום דמי תאונה.
  • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מבוטחים החשודים בקבלת קצבה במרמה, ובמקרים מסוימים ייתכן שיוגש נגדם כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים במקרים אלה ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
  • על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אם עובד מקבל רכב צמוד מעבודתו, הרי ששווי השימוש ברכב ייחשב כ"הכנסה" כאשר תיבחן זכותו לקבלת הקצבה. משמעות הדבר היא כי אם הכנסתו (כולל שווי השימוש ברכב) עולה על גובה ההכנסה המירבית שפורטה לעיל, הוא לא יהיה זכאי לקבלת הקצבה. (פסק הדין התייחס לזכאות לקצבת זיקנה, אולם הפרשנות שלו עשויה להיות תקפה גם לקצבאות אחרות המותנות בגובה ההכנסה).

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים