הגבלת שכ"ט בטיפול בתביעות להכרה ביהודי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

על פי תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים מיום 31.12.2014, הוגבל שכר הטרחה המירבי שמותר לעורך דין או מטפל לגבות ממי שזכאותו לתגמולים אושרה כתוצאה מההחלטה מנהלית שהכירה בזכאותם של יוצאי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, החל מיום 01.4.2010
ההגבלה על גובה שכר הטרחה חלה גם על הסכמי שכר טרחה שנכרתו בעבר
ניצולי שואה יוצאי לוב, ששילמו שכר טרחה עודף עבור הטיפול בהכרתם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בהתאם להחלטה המנהלית, רשאים לדרוש חזרה עד ליום 31.12.2016, את שכר הטרחה העודף ששילמו
הגבלת שכר הטרחה חלה גם על הליכי הערר והערעור
למידע נוסף ראו באתר הרשות לזכויות ניצולי השואה

ביום 31.12.2014 פורסם התיקון לסעיף 22א לחוק נכי רדיפות הנאצים אשר הגביל את שכר הטירחה המרבי שמותר לעורך דין או למטפל לגבות ממי שזכאותו לתגמולים אושרה כתוצאה מהחלטה מנהלית.

  • בכלל זה ההחלטה המנהלית שניתנה ביום 14.09.2010 ועניינה הכרה ביהודי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , החל מיום 01.04.2010.
  • ההגבלות על שכר הטרחה חלות גם על הסכמי שכר טרחה שנחתמו בעבר.
  • ניצול שואה ששילם שכר טרחה עודף, רשאי לדרוש חזרה את שכר הטרחה העודף ובהתאם לצורך אף להגיש תביעה להשבתו.
  • ההגבלה על גובה שכר הטרחה חלה גם על מי שאינו עורך דין.
  • ביום 07.04.2016, פורסם תיקון נוסף לחוק, אשר עדכן את תעריפי שכר הטירחה המירביים שמותר לעורך דין או למטפל לגבות והוסיף הוראות שונות כמפורט בהמשך.

מי זכאי?

  • ניצולי שואה יוצאי לוב המיוצגים על ידי עורך דין או מטפל אחר, שזכאותם לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים אושרה בהתאם להחלטה המינהלית מיום 14.09.2010.


הסכמתו של ניצול השואה כתנאי לתשלום שכר טירחה

  • כדי שמטפל בתביעה יהיה זכאי לשכר טירחה צריכים להתקיים כל התנאים המפורטים להלן .אם תנאים אילו לא התקיימו לא חלה על ניצול השואה החובה לשלם שכר טירחה:
    • ניצול השואה צריך לתת למטפל בתביעה הוראה מפורשת מראש ובכתב, לעניין כל שלב בטיפול בתביעה זו, ואין די בהסכמתו הכללית של ניצול השואה לטיפול בתביעה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים .
    • לגבי הסכמי שכר טירחה שנחתמו לאחר יום 07.04.2016, קיימים בנוסף שני התנאים הבאים:
      • - ניצול השואה צריך לאשר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטירחה, שהוסבר לו המצב החוקי ומהות התביעה, משמעותיה והשלכותיה.
      • אם פורסם טופס הסבר לגבי ההחלטה המינהלית על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה, על ניצול השואה לאשר כי נמסר לו טופס ההסבר כאמור וכי הוא קרא או שהוקרא לו הטופס. הטופס יכלול מידע הנוגע לנושאים הבאים: הגבלות על שכר הטירחה, דרך הגשת הבקשה, מסמכים שיש לצרף לבקשה, גורמים שניתן להסתייע בהם ועוד.

הגבלת שכר טרחת עורך דין בתביעות להכרה ביהודי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

  • בתביעות שאושרו מכוח ההחלטה המינהלית מיום 14.09.2010, שכר הטרחה המרבי הנו כדלקמן:

המטפל או עורך הדין לא הגישו ערר או ערעור או שהערר/ערעור הוגשו לאחר מתן ההחלטה המינהלית

  • אם הסכם הסכם שכר הטרחה נחתם לאחר יום 07.04.2016 -שכר הטירחה המקסימלי לעורך דין או מטפל עומד על 360 ש"ח, כולל מע"מ .
  • אם הסכם שכר הטרחה נחתם בין יום 14.09.2010 ליום 07.04.2014- שכר הטרחה המקסימלי לעורך הדין או המטפל עומד על 473 ש"ח בלבד בתוספת מע"מ.
  • אם הסכם שכר הטרחה נחתם לפני יום 14.09.2010- שכר הטרחה המקסימלי לעורך הדין או המטפל עומד על 949 ש"ח בלבד בתוספת מע"מ.
שכר הטרחה המקסימלי עבור טיפול בתביעה .
מועד החתימה על הסכם שכר הטירחה שכר הטרחה המקסימלי
הסכם שכר הטירחה נתחתם לאחר יום 07.04.2016 360 ש"ח (כולל מע"מ)
הסכם שכר הטרחה נחתם ביום יום 14.09.2010 ליום 07.04.2016 473 ש"ח (לא כולל מע"מ)
הסכם שכר הטירחה נחתם לפני יום 14.09.2010 949 ש"ח (לא כולל מע"מ)
  • שכר טירחה המירבי כפי שפורט לעיל יחול גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.

עורך הדין או מטפל אחר הגישו ערר או ערעור לפני מתן ההחלטה המינהלית

    • הוגש בפועל ערר לוועדת עררים לפני יום 14.09.2010- שכר הטרחה המקסימלי לעורך דין יהיה 70% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה,
    • הוגש ערעור לבית המשפט לפני יום 14.09.2010 - שכר הטרחה המקסימלי לעורך דין יהיה 85% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה.
  • כאשר במסגרת תביעה אחת ננקטים מספר הליכים, כגון ערר, ערעור וכיו"ב, שכר הטרחה המקסימלי שמותר לגבות עבור כל ההליכים יחד הוא שכר הטרחה עבור אחד ההליכים (הגבוה מביניהם) בלבד, ולא ניתן לחשב את שכר הטרחה המקסימלי עבור כל הליך בנפרד.

שכר הטירחה כשיש ריבוי מטפלים/ הליכים או כשאין קשר בין התביעה להחלטת הרשות

  • גם כשמספר בני אדם מטפלים בתביעה להכרה בתגמולים (כגון עורך דין וגורם מטפל נוסף, או מספר עורכי דין), עדיין אסור לגבות מניצול השואה שכר טירחה העולה על שכר הטירחה המירבי, ושכר הטירחה של כלל המטפלים בתביעה אינו יכול לעלות על שכר הטירחה המירבי הקבוע בחוק. תחולתו של סעיף זה חלה גם על הסכמי שכר טירחה ישנים.
  • כאשר במסגרת תביעה אחת ננקטים מספר הליכים, כגון ערר, ערעור וכיו"ב, שכר הטרחה המקסימלי שמותר לגבות עבור כל ההליכים יחד הוא שכר הטרחה עבור אחד ההליכים (הגבוה מביניהם) בלבד, ולא ניתן לחשב את שכר הטרחה המקסימלי עבור כל הליך בנפרד.
  • כאשר אין קשר בין הטיפול בתביעה על ידי עורך הדין לבין החלטת הרשות על זכאותו של הניצול לתגמולים, אז עורך הדין או מטפל אחר בתביעה אינם זכאים כלל לשכר טירחה.
דוגמה:
אם זכותו של ניצול השואה לתגמולים הוכרה בגלל ההחלטה המינהלית, ללא קשר לטיפול של עורך הדין או של המטפל, אזי הניצול אינו צריך לשלם לעורך הדין או המטפל שכר טירחה.

תחולה רטרואקטיבית של התיקון לחוק והמגבלות על הסכם שכר הטרחה

  • תחולה רטרואקטיבית של הוראות החוק- הוראות אלה על הגבלת שכר הטרחה יחולו גם רטרואקטיבית על הסכמי שכר טרחה שנכרתו בעבר, וזאת אף אם התביעות הסתיימו וגם אם הכסף כבר נגבה, ובתנאי שעדיין לא ניתן פסק דין חלוט (פס"ד שלא ניתן לערער עליו עוד) בעניין שכר הטרחה .
  • אם ניצול השואה טרם שילם לעו"ד או למטפל את שכר הטירחה, אזי גובה סכום שכר הטירחה שייגבה חייב להיות מותאם לסכומים שצוינו לעיל.
    • אם יש נגד ניצול הליך הוצאה לפועל חלה חובה של עורך הדין או המטפל לעדכן מידית את לשכת ההוצאה לפועל על הקטנת החוב בהתאם לסכומים החדשים שקבע החוק.
  • אם ניצול השואה כבר שילם לעו"ד או למטפל שכר טרחה הוא זכאי להשבת שכר הטרחה העודף, כמפורט בסעיף הבא.

השבת שכר טרחה עודף

  • ניצול שואה ששילם לעו"ד או למטפל, לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף ביום 31.12.2014, שכר טרחה הגבוה משכר הטרחה המצוין למעלה, זכאי להגיש תביעה להחזרת עודף שכר הטרחה.
  • לפי החוק, עומדות בפני המטפל בתביעה שתי חלופות:
    • חלופה אחת - להחזיר לניצול, תוך 60 יום מיום הבקשה, 25% משכר הטרחה העודף ששולם לו. במקרה זה ניצול השואה לא יוכל לתבוע את יתרת השכר העודף שגבה ממנו המטפל.
    • חלופה שנייה - לסרב לשלם את שכר הטרחה העודף. במקרה זה יהיה רשאי ניצול השואה לתבוע את המטפל בבית המשפט על מלוא שכר הטרחה העודף.
  • אם נגבה מניצול שואה שכ"ט בניגוד לאמור בחוק לאחר מועד כניסתו של החוק לתוקף ביום 31.12.2014, הרי שעל המטפל בתביעה להשיב לניצול השואה את מלוא שכר הטרחה שנגבה ביתר (אין לו אפשרות להשיב רק רבע). במידה והמטפל לא עשה כן, רשאי ניצול השואה להגיש כנגדו תביעה להשבת מלוא שכר הטירחה ששולם בניגוד לחוק.

תהליך מימוש הזכות בתביעה להשבת שכר טרחה עודף שנגבה לפני יום 31.12.2014

  • על ניצול שואה המבקש להחזיר עודף שכר טרחה ששולם לפני יום 31.12.2014 לפנות בכתב למטפל בתביעה (העורך דין או מטפל אחר) בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה.
  • את הבקשה בכתב יש להפנות עד ליום 31.12.2016.
  • אם המטפל בתביעה שילם לניצול השואה 25% מעודף שכר הטרחה המבוקש, וזאת תוך 60 יום מתום החודש שבו התקבלה אצלו הבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה, אזי לא ניתן לתבוע את המטפל בתביעה בבית המשפט להשבת יתרת עודף שכר הטרחה.
  • אם המטפל בתביעה לא שילם סכום זה, ניתן להגיש נגדו תביעה בבית משפט להשבת מלוא עודף שכר הטרחה.
  • יורש של ניצול שואה ששילם עודף שכר טרחה רשאי לנקוט בהליכים המפורטים למעלה להשבת עודף שכר הטרחה, בתנאי שניצול השואה המוריש הגיש עוד בחייו בקשה למטפל בתביעה להחזיר את עודף שכר הטרחה.
  • אסור לעו"ד או למטפל בתביעה לגבות מניצול השואה עמלות, הוצאות או החזרים, בעד הטיפול בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה.
  • ניצולי שואה זכאים לסיוע משפטי חינם, ללא מבחן הכנסה, בתביעה להחזרת שכר טרחה עודף. לפרטים נוספים ראו: סיוע משפטי בחינם לניצולי שואה מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

חשוב לדעת

  • הוראות חוק נכי רדיפות הנאצים הקובעות שכר טרחה מקסימלי, גוברות על הוראות הסכם שכר הטרחה שנכרת בין הצדדים, במידה והן מתנגשות עם הוראות החוק, גם אם ההסכם נחתם בעבר.
  • נקבע קנס פלילי למטפל או עורך דין שגבה שכ"ט מעל הקבוע בחוק. .הקנס הכספי עומד (נכון לחודש אפריל 2016 ), על סך של 75,300 ש"ח. קנס זה יחול רק בתנאי שהסכם שכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.206,
  • ארגוני סיוע שונים, כדוגמת אלה המפורטים למטה, מעניקים סיוע בחינם במיצוי זכויות של ניצולי שואה.
  • ניצולי שואה זכאים לסיוע משפטי בחינם, ללא תלות במבחן הכנסה, במקרים של התגוננות בפני תביעות שכר טרחה בבית משפט ובהוצאה לפועל וכן בתביעות שהם מבקשים להגיש נגד עורכי דין ומטפלים. לפרטים נוספים ראה:סיוע משפטי בחינם לניצולי שואה מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.


ארגוני סיוע

  • לערך מורחב על ארגוני סיוע לניצולי השואה ראו זכויות ניצולי שואה/ארגוני סיוע - בישראל פועלים ארגונים, עמותות ומוסדות המסייעים לניצולי השואה. חלק מהארגונים פועלים במספר תחומי סיוע, וחלקם מתמקדים בנושא ספציפי. בדפי הארגונים המופיעים בערך המורחב, ניתן למצוא הסבר מפורט לגבי תחומי הפעילות של כל ארגון ואמצעי יצירת הקשר איתו.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים