הקדמה:

בעקבות משבר הקורונה הורחבה הזכאות כך שגם אישה שנכנסה להיריון אחרי שהפסיקה לעבוד, עשויה להיות זכאית לדמי לידה
אישה שנכנסה להריון אחרי שהפסיקה לעבוד וילדה בתקופה שבין 01.08.2020 עד 30.06.2021, זכאית לדמי לידה בתנאי שקבלה דמי אבטלה עד ליום הלידה
מי שילדה בתקופה שבין 01.03.2020 עד 30.06.2021 וקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה, אך לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לדמי לידה מלאים, זכאית לתשלום בגובה דמי האבטלה שהיו משולמים לה אלמלא ילדה


על פי לשון החוק, יולדת שילדה בתקופת אבטלה זכאית לדמי לידה רק אם נכנסה להיריון לפני שהפסיקה לעבוד אך בעקבות משבר הקורונה הורחבה הזכאות כך שגם אישה שנכנסה להיריון אחרי שהפסיקה לעבוד, עשויה להיות זכאית לדמי לידה או לתשלום חלף דמי אבטלה.

  • מי שילדה בתקופה שבין 01.03.2020 עד 30.06.2021 וקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה, אך לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לדמי לידה מלאים, זכאית לתשלום "חלף דמי אבטלה", בגובה דמי האבטלה שהיו משולמים לה אלמלא ילדה.

דמי לידה

מי זכאית?

  • אישה שנכנסה להיריון אחרי שהפסיקה לעבוד וילדה עד ליום 30.06.2021 זכאית לדמי לידה, אם מתקיימים 2 התנאים הבאים:
    1. הלידה התרחשה במהלך התקופה מ-01.08.2020 עד 30.06.2021.
    2. היולדת הייתה זכאית לדמי אבטלה עד יום הלידה.

משך תקופת הזכאות לדמי לידה

  • תקופת הזכאות לדמי לידה נקבעת בהתאם לתקופת האכשרה שצברה היולדת לפני יום הפסקת קבלת דמי אבטלה (במקום לפני יום הפסקת העבודה), כשהחודשים בהם קיבלה היולדת דמי אבטלה נכללים בתקופת האכשרה.
    • לדמי לידה עבור 15 שבועות- זכאית יולדת שצברה 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים.
    • לדמי לידה עבור 8 שבועות- זכאית יולדת שצברה 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה.

גובה דמי הלידה

  • סכום דמי הלידה לעובדת שכירה - יחושב לפי שכר היולדת בחודשי העבודה שקדמו למועד הפסקת העבודה.

תהליך מימוש הזכות

תשלום אוטומטי

  • במקרים הבאים (מלבד במקרה של לידת בית) משולמים דמי הלידה אוטומטית, מבלי שהיולדת נדרשת להגיש את התביעה:
    • עובדת עצמאית. דמי הלידה ישולמו ליולדת בשלב ראשון לפי המקדמות, וכאשר תתקבל שומה סופית שלפיה חלו שינויים בהכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב בהתאם לגובה השומה.
    • עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, והוא מגיש את התביעה עבורה.
    • מי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה. דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי לחשבון הבנק של היולדת, בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.
    • מי שקיבלה דמי אבטלה עד חודש לפני הלידה.

הגשת תביעה על-ידי היולדת

  • יולדות שלא עונות על המקרים שצוינו לגבי התשלום האוטומטי, צריכות להגיש טופס תביעה לדמי לידה (כולל יולדת שילדה בבית, גם אם היא עובדת עצמאית או עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, או אם קיבלה גמלה לשמירת היריון עד הלידה).
  • יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת ולהגישו לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. אפשר להגיש את התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
  • ניתן להגיש את טופס התביעה סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער. מי שמוסרת את הטופס לפני הלידה, תבקש מהרופא המטפל בה לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס. הטופס יוגש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.
  • כמו כן, לאחר הלידה בלבד, ניתן למלא את טופס התביעה ולשלוח את המסמכים באופן מקוון.
  • אישורים שיש לצרף לתביעה:
    • במקרים שבהם הלידה התרחשה בחו"ל, יש לצרף לטופס התביעה אישור מבית החולים (שבו התרחשה הלידה) על הלידה.
    • במקרים שבהם הלידה התרחשה בבית (ולא בבית חולים), יש לצרף לטופס התביעה העתק מרישום הילוד במשרד הפנים.
    • עובדת שכירה תבקש מהמעסיק לאשר בגוף הטופס את הפרטים על חודשי עבודתה ועל שכרה ב-10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה.
      • מי שעבדה אצל כמה מעסיקים תצרף טופס מכל אחד מהם.
      • אם בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתה לא קיבלה העובדת שכר מלא (בגלל מחלה, תאונה, שביתה או מסיבות שאינן תלויות בה), תפרט במכתב מיוחד מתי ומדוע לא קיבלה שכר מלא ותצרף אישורים מתאימים מרופא או מהמעסיק.
    • מי שהייתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (כשכירה או כעצמאית), תציג לפני פקיד התביעות אישור ממשרד הבריאות או מזרוע העבודה על מקום ההכשרה או השיקום ועל זמן ההכשרה או השיקום.
    • חיילת שסיימה את השירות הצבאי לפני שהחלה לעבוד תצרף צילום של תעודת השחרור או פנקס מילואים.
    • מתנדבת שסיימה שירות לאומי-אזרחי לפני שהחלה לעבוד תצרף אישור על תקופת השירות.
    • עובדות זרות ועובדות בעלות דרכון זר שאין להן תעודת זהות ישראלית יצרפו לתביעה אישור על ניהול חשבון בנק.

מועד התשלום

  • דמי הלידה ישולמו בתשלום חד-פעמי באמצע תקופת חופשת הלידה, לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים (בלידה ראשונה), או לחשבון הבנק שבו משולמת קצבת הילדים.
הערת עריכה
על פי מייל מבלהה 4.12.2016
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 08:22, 4 בדצמבר 2016 (IST)

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסויימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

תשלום חלף דמי אבטלה ליולדת שלא צברה תקופת אכשרה מספיקה לדמי לידה

  • מי שילדה במהלך התקופה שבין ה-01.03.2020 - 30.06.2021 וקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה, אך לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת לצורך קבלת דמי לידה או שצברה תקופת אכשרה חלקית בלבד (המזכה בתשלום דמי לידה למשך 8 שבועות בלבד), תקבל תשלום מיוחד -"חלף דמי אבטלה" - בגובה דמי האבטלה שהיו משולמים לה אלמלא ילדה.
    • התשלום המיוחד ליולדת שלא צברה כלל תקופת אכשרה לדמי לידה ישולם למשך 15 שבועות.
    • התשלום המיוחד ליולדת שצברה תקופת אכשרה חלקית לדמי לידה (ומקבלת דמי לידה עבור 8 שבועות) ישולם עבור 7 שבועות.
    • התשלום, כולל תשלום רטרואקטיבי, שולם אוטומטית לזכאיות החל מה- 12.03.2021 (אין צורך להגיש תביעה).

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

פסקי דין


חקיקה ונהלים