אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ברע (ארצי) 7386-02-16
תאריך:
14.05.2018

רקע עובדתי

  • העובד החל לעבוד כאיש מכירות בסניף קניון איילון שברמת גן ביום 27.3.2009. יחסי העבודה בין הצדדים הגיעו לסיומם בהתפטרותו של העובד ביום 3.12.2013, מספר חודשים לאחר הגשת הבקשה לאישור.
  • העובד היה זכאי לעמלת מכירה רק בעד ביצוע המכירות ובהתאם להיקף המכירות וסוג המוצרים שמכר, על פי המנגנון המוסכם לתשלום עמלות. השכר המשולם לאנשי המכירות בחנויות קסטרו מורכב משכר בסיס שעתי, המשתנה מעובד לעובד, בצירוף עמלת מכירות המכונה בתלוש השכר "תוספת מפעלית"; ה"תוספת מפעלית" משולמת לפי מדרג תגמולים אשר משתנה בהתאם לגובה העסקה שבוצעה – ככל שסכום העסקה גבוה יותר גובה התגמול עולה; לעתים יש תמריצים נוספים בגין מכירות של מוצרים או קטגוריית מוצרים ספציפית.
  • הוגשה בקשה לאישור תובענה כתביעה ייצוגית . בית הדין האזורי פסק:

10. נוכח האמור, נותרו להכרעת בית הדין שלוש עילות: 10.1. הכללת עמלות מכירה בתשלום דמי חגים – נדחתה; 10.2. הכללת עמלות מכירה ב"שכר הרגיל" על פי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה לעניין חישוב גמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית – נתקבלה; 10.3. זכאות לגמול שעות נוספות בעד שעות עבודה שמעבר ל- 43 שעות בשבוע – נתקבלה.

  • . העובד הגיש ערעור בזכות על ההחלטה לדחות את בקשתו לאשר תביעתו כתובענה יצוגית בעילה של הכללת עמלות המכירה בתשלום דמי חגים (ע"ע 36096-02-16); קסטרו הגישה בקשת רשות ערעור על אישור הבקשה בנוגע לשתי עילות התביעה שנתקבלו – הכללת עמלות מכירה ב"שכר הרגיל" על פי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה וזכאות לגמול שעות נוספות בעד שעות עבודה שמעבר ל- 43 שעות בשבוע, וכן על שיעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו לזכות העובד ובאי כוחו (בר"ע 7386-02-16).

פסיקת בית הדין הארצי

עמלות מכירה בשכר לצורך חישוב גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית

לשאלה האם עמלה היא בגדר "תוספת" לפי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה יש פנים לכאן ולכאן. לא ניתן לקבוע באופן גורף כי עמלת מכירה היא חלק מ"השכר הרגיל" לעניין סעיף זה, ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו, ובכלל זאת: המנגנון המוסכם לתשלום עמלה; סוג העסקה שבעדה משולמת העמלה; שיעור מרכיב העמלה בשכר. מבלי לקבוע מסמרות אם בנסיבות המקרה קמה זכאות לתשלום גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית בגין עמלות המכירה,

41. לשאלה האם עמלה היא בגדר "תוספת" על פי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה יש פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, מדובר במרכיב בשכרו של העובד, לעתים מרכיב משמעותי ממנו, ולעתים העמלות הן מלוא שכרו של העובד, בכפוף לזכותו של העובד כי שכרו לא יפחת משכר המינימום על פי החוק [דב"ע (ארצי) שנ/171-3 פלתורס נסיעות ותיירות בע"מ – פדן, [פורסם בנבו] פד"ע מ' 241 (2004); ע"ע (ארצי) 1194/01 דרור עגיב נ' "המגן" חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע מ' 241 (2004); בג"צ 3512/04 מיכל שזיפי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נט (4) 70, (2004)]. לפיכך, יש קושי בקביעה כי מרכיב זה אינו חלק מה"שכר הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית. קביעה כי העמלה בעד מכירה שבוצעה בשעת עבודה רגילה זהה לעמלה בעד מכירה שבוצעה בשעת עבודה נוספת או במנוחה שבועית עלולה לפגוע באחד האמצעים להגשמת תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה – ייקור עלות העסקתו של עובד בשעות נוספות ובמנוחה שבועית. מצד שני, מדובר בתוספת שאינה משולמת בעד יחידת זמן של שעת עבודה ובעד כל שעות העבודה הרגילות של העובד שקדמו לשעות העבודה הנוספות (כגון תוספת משמרות, תוספת לילה), אלא בתוספת המשולמת בעד הישג המכירה, ורק אם בוצעה מכירה בשעת העבודה. יתר על כן. תהליך המכירה יכול להתמשך על פני מספר שעות עבודה או עת מדובר בעסקאות בשווי כספי גבוה (כגון – רכישת דירה) על פני ימים, שבועות ואף חודשים, וקביעה כי המכירה בוצעה במועד בו נחתמה העסקה או במועד בו הועבר תשלום בעד העסקה היא במידה רבה מלאכותית ושרירותית, שכן החתימה או התשלום הם נקודת הסיום של המכירה, אשר התמשכה על פני פרק זמן ארוך יותר, ויש קושי בכך ששיעור העמלה ייקבע לפי המועד האקראי שבו העסקה נחתמה או שולמה. קביעה כזו אף עלולה לגרום לניסיונות של העובד ושל המעסיק לנסות "לכוון" את מועד החתימה/התשלום על העסקה. זאת ועוד. יש מגוון דרכים ומנגנונים לתשלום עמלות, שחלקם יוצרים נתק ממשי בין הזכאות לעמלה לבין שעות העבודה. כך למשל, עת מדובר במנגנון שלפיו העובד זכאי לעמלה רק בעד מכירות שמעבר לרף מסוים בפרק זמן מסוים (חודש/רבעון/שנה) כפי שהוסכם בין העובד לבין המעסיק, או עת מדובר (כבמקרה הנדון) במנגנון תשלום עמלה מדורג, עת שיעור העמלה אינו אחיד לכל המוצרים שנמכרים באותו פרק זמן אלא נגזר ממחירם (כגון – אחוז גבוה יותר ככל שמחיר המוצר גבוה יותר) או מסוג המוצרים. לעתים הזכאות לעמלה קמה רק לאחר גביית התשלום בפועל על ידי הלקוח. בכל המקרים האלה, קיים קושי מובנה לשייך את הזכאות לעמלה ליום או לשעת עבודה מסוימת, וכפועל יוצא מכך לקבוע כי המכירה בוצעה בשעות עבודה נוספות או במנוחה השבועית.

ככל ששכרו של העובד משולם על בסיס עמלות בלבד, העמלות הן בגדר "השכר הרגיל" או "שכר היסוד", ומדובר בסיטואציה שונה מהותית. ככל שמדובר בעמלה המתווספת לשכר הבסיסי המשולם לעובד, יש ליתן משקל למכלול הנסיבות ותנאי הזכאות לעמלה, כמו גם לשיעור העמלה ביחס לשכרו הכולל של העובד, עת ככל ששיעור העמלה גבוה יותר תגבר הנטייה לראות בה כחלק מ"השכר הרגיל" על פי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה. 44. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שלא ניתן לקבוע באופן גורף כי עמלת מכירה היא חלק מ"השכר הרגיל" לעניין סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו, ובכלל זאת: המנגנון המוסכם לתשלום עמלה – כגון האם משולמת עמלה בעד כל עסקה או בעד עסקאות שמעבר לרף מסוים? סוג העסקה שבעדה משולמת העמלה – האם מדובר בעסקה שנערכת באופן ממוקד, שניתנת לאיתור בזמן ובמקום, או בעסקה שקשירתה מתמשכת על פני פרק זמן ארוך? שיעור מרכיב העמלה בשכר – האם משולם לעובד שכר בסיסי ועליו מתווספת העמלה, או כל שכרו של העובד מורכב מעמלות, ומה השיעור היחסי של העמלה בשכרו הכולל של העובד.

על פני הדברים, באותם מקרים שקמה זכאות לתשלום גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית על עמלת מכירות, לעניין חישוב הגמול נכון יותר להשוות את העמלה לשכר לפי כמות תוצרת, כך שאם למשל שיעור העמלה על מכירת מוצר הוא 10%, ככל שהמוצר נמכר בשעת עבודה נוספת או במנוחה שבועית שיעור העמלה יהיה 12.5% או 15%.

46. מבלי לקבוע מסמרות אם בנסיבות המקרה הנדון קמה זכאות לתשלום גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית בגין עמלות המכירה, אנו סבורים כי הקשיים עליהם הצבענו לעיל מביאים לתוצאה שלפיה לא מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, במיוחד מהטעם כי לא מתקיים התנאי ש "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

הכללות העמלות בשכר לצורך תשלום דמי חגים

אשר להכללת העמלות בשכר לצורך תשלום דמי חגים, סעיף 7 לצו ההרחבה-הסכם מסגרת 2000 קובע את זכאותו של עובד לדמי חגים. יש ליתן לצו פרשנות תכליתית לפי ההקשר התעשייתי, דהיינו שתכליתו להשוות את מצבם של העובדים היומיים למצבם של העובדים החודשיים. בכל הנוגע לעילת תביעה זו לא הוכח במידת הסבירות הראויה שקמה לעובד לכאורה עילת תביעה אישית מבוססת וכי סיכוייו טובים להצליח בה

  • אזורי : הכללת עמלות מכירה בשכר הקובע של עובד שעתי לעניין תשלום דמי חגים תביא לתוצאה שלפיה דווקא שכרו יהיה גבוה יותר מזה של עובד בשכר חודשי, בניגוד לתכלית ההסדר, שכן עובד חודשי מקבל בעד יום חג את שכרו החודשי הרגיל ליום; העובדה שהעמלות הן חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפקדות לפנסיה אינה סותרת מסקנה זו, כיוון שבמקרים אלה דין אחד לעובדים השעתיים ולעובדים בשכר חודשי, ועל כן פרשנות שלפיה העמלה נכללת ב"שכר הרגיל" אינה מפלה לטובה את העובדים השעתיים.
  • "צו ההרחבה נועד להשוות את מצבם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, שאינם מפסידים שכר מקום שבו הם נעדרים מיום עבודה בשל חג שחל בו

אנו סבורים כי יש ליתן לצו ההרחבה פרשנות תכליתית על פי ההקשר התעשייתי – דהיינו שתכלית צו ההרחבה היא להשוות את מצבם של העובדים היומיים למצבם של העובדים החודשיים. דבר זה עולה הן מכך שעובד אינו זכאי לדמי חג ככל שהחג חל בשבת (ובהתאם לפסק דין דיאמנט גם אינו זכאי לדמי חג ככל שהחג חל ביום שישי והוא עובד בשבוע עבודה בן חמישה ימים), והן מסעיף 7(ב) לצו ההרחבה, היוצר את הקישור בין זכאות עובדים יומיים/שעתיים לדמי חג לבין זכאות עובדים חודשיים לימי חג. נוכח האמור, מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי בכל הנוגע לעילת תביעה זו לא הוכח "במידת הסבירות הראויה, ... שקמה לו לכאורה עילת תביעה אישית מבוססת וכי סיכוייו טובים להצליח בה". יובהר, כי קביעה זו עניינה בהוכחת עילת תביעה אישית בהקשר של בקשה לאישור תובענה ייצוגית על פי הוראות צו ההרחבה, ובכל מקרה מובן כי עובד רשאי להוכיח כי ההסכמה הקונקרטית בינו לבין המעסיק הייתה שונה.

משמעות

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

*עמלות ודמי חגים