משתתפים

  • חברי מועצה: פרופ' יצחק זמיר - יו"ר המועצה הציבורית, עו"ד רות הורן, עו"ד ארנה לין, עו"ד טל חסין, גב' ברברה אפשטיין, מר אורני פטרושקה, מר מיכאל איתן, מר אלי פלאי, מר ברק לוזון, הגב' עדינה בר שלום, גב' במבי שלג
  • חברי דירקטוריון של כל זכות: ארז פרלמוטר- יו"ר מועצת המנהלים, עו"ד יהושע שופמן
  • צוות כל זכות: אמתי קורן, עינת רביב, שרון הורנשטיין, ביאן מג'אדלה, אמג'ד שביטה
  • משקיפים: אורי צפריר – חבר ועדת הביקורת, ניר הירשמן - יועץ שיווק
  • אורחים: יוליה זמלינסקי - מנכ"לית עמותת "מורשתנו", מוסא חסדייה - בעלים של משרד הפרסום אלבוסתני

סדר יום של הישיבה

  • דברי פתיחה – פרופ' יצחק זמיר
  • ברכות וסיכום של כנס 4 שנים – ארז פרלמוטר
  • עדכון על ועדת האתיקה – עו"ד רות הורן
  • סטטוס של כל-זכות ותכניות ל-2015 – אמתי קורן
  • איך מגיעים ומשרתים את 3 קבוצות האוכלוסייה הייחודיות הגדולות בישראל: ערבים, חרדים ויוצאי חבר המדינות.

סיכום – פרופ' זמיר

דברי פתיחה – פרופ' זמיר

  • ברכות על התרחבות של המיזם.
  • התרחבות של המועצה: חברים חדשים מייצגים גופים ומגזרים חדשים.
    • מר מיכאל איתן - שר לשעבר, אחראי על השירות לאזרח
    • גב' עדינה בר שלום - מייסדת המכללה החרדית.
    • מר ברק אוזון – מנהל המשרד של הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו.
    • מר אלי פלאי– מו"ל קבוצת התקשורת משפחה. יו"ר ומייסד של המרכז למחקר ותקשורת יהודית.

עדכונים מועדת האתיקה- עו"ד רות הורן

  • בקשה לשיתוף פעולה של "נתיב" – ארגון שמתייג דפים ככשרים עבור קהל חרדי. לא מעוניינים לתת יחס שונה לאוכלוסיות שונות. יחד עם זאת אפשרנו שיתוף פעולה טכני (תיוג הדפים נעשה באופן חיצוני לכל-זכות).
  • על הפרק - בקשה מארגון שמספק טיפולים רפואיים לניצולי שואה שאינו חלק מארגון הגג לשיתוף פעולה עם כל-זכות. ארגון הגג מתנגד לשיתוף הפעולה.

הערה של ברק לוזון לעניין מדיניות שיתופי הפעולה: צריך לשקול הכנסת התייחסות בכללי האתיקה לשיתופי פעולה עם עסקים חברתיים.

סטטוס של כל-זכות ותכניות ל-2015 – אמתי קורן

  • פורשים מהמועצה הציבורית: ספיה אבו-רביע, אורני פטרושקה.
  • נכון לסוף אוקטובר 2 מליון משתמשים, מתקרבים לרמה של 300,000 משתמשים ייחודיים בחודש. האתר בערבית שודרג, צוות חדש.
  • נכנסה מערכת פרסומות פנימיות לקידום נושאים בתוך האתר. קודם הערך של "סיוע בשכר דירה" בשיתוף עם משרד השיכון.
  • נכתב מודל wikirights להפצה בעולם.
  • תכנים מרכזיים בעבודה:
    • ועדות רפואיות (ביטוח לאומי)
    • פנסיה (משרד האוצר)
    • זכויות עובדים שעתיים / זרים
    • חשיבה על תרחישים – ערך על חבות לעובד זר עם פטירת המעסיק.
  • שתופי פעולה: משרדי ממשלה, האגודה לזכויות החולה, ביטוח לאומי (מפיצים עלון של כל-זכות בשישה סניפים).
  • הוצאה תזרימית של 1.4 מליון בסוף שנת 2014.
  • נושאי תוכן לשנה הבאה (בכפוף לאישור הדירקטוריון):
    • ערבית - הרחבה משמעותית של התוכן ושל קידום השימוש
    • כניסה משמעותית לחברה החרדית
    • עסקים קטנים ועצמאיים
    • הכנסת מערכת סקרים משולבת בתהליכי שימוש באתר
    • תרומת פיתוח של salesforce: עיצוב/בניה של מחשבון זכויות מבוסס טקסט; עיצוב בנייה של אפליקציית מובייל מכוונת עו"סים.

איך מגיעים ומשרתים את 3 קבוצות האוכלוסייה הייחודיות הגדולות בישראל: ערבים, חרדים ויוצאי חבר המדינות

  • אמתי קורן: כל זכות הוקמה כדי להגיע לכל האוכלוסיות. אוכלוסיות במצב כלכלי "פחות טוב". החיבור ל OECD העלה את הדיון בנושא. האם יש צורך לבצע התאמה תרבותית?

ערבים

  • אמתי קורן: תורגמו בעיקר זכויות עובדים, אנשים עם מוגבלויות וחד הוריות, כל-זכות מעסיקה 2 עורכי תוכן לשפה הערבית. בוצע קידום השימוש ללא קשר לשפה, קדום המודעות לאתר בערבית.
  • אורני פטרושקה: צריך להחליט איפה שמים תשומת לב, בהגדלת התוכן או בשיווק לאור המשאבים המוגבלים.
  • אמתי קורן: אנחנו רואים כי זכויות עובדים מושכים 30-35% מהתנועה לאתר בעברית. אנחנו לא רואים את אותו יחס באתר בערבית. יש 55,000 כניסות לעומת 2 מיליון לאתר בעברית. פעילות השיווק של כל זכות מאוד מצומצמת – Google AdWords, SEO. אפשר להשבית את השימוש ב Google AdWords בעברית לחודש ולהשתמש בהם רק לקידום ערכים בערבית.
  • מוסא חסדייה: צריך להגדיר מי קהל המטרה. מדובר במגזרים חלשים. לאחרונה אנו רואים עליה של תעסוקה אצל נשים ערביות. דבר שמשפר את המצב בכלכלי. נשים עובדות צריכות מידע במיוחד. לדור הצעיר אין בעיה, 90% משתמשים באינטרנט. בגיל 45 ומעלה יש ירידה תלולה בשימוש באינטרנט. נשים בגילאים האלו לא מודעות לזכויות שלהן. הצגת זכויות בשפה הערבית מאוד חשובה. האוכלוסייה הערבית מאוד משולבת בתחומי תעסוקה מסוימים: בתחום הבריאות, נהגי משאיות אך רמת המודעות לזכויות מאוד נמוכה. זכויות הן אצל מעסיקים יהודים והן אצל ערבים. כלים שניתן להשתמש בהם להגברת המודעות: יחסי ציבור, להעביר ידיעות על הצלחות האתר, לפרסם כנסים, לערב. צריך להרחיב את האתר בערבית. העולם הערבי מחוץ לישראל נכנס לדפי תוכן בערבית של אתרים ישראלים. שימוש בתקשורת דיגטלית לפרסום.
  • אמתי קורן: מספר הכניסות מפייסבוק הוא מאוד נמוך. אולי זה כלי למיתוג.
  • מוסא חסדייה: דף פייסבוק שמנוהל זה מאוד אפקטיבי להפניית קהל.
  • ברברה אפשטיין: יש אוכלוסיה שיש לה מודעות לזכויות ויש כזו שלא. האם יש לעשות פעילות רקע על זכויות לפני שמגיעים לקידום כל-זכות. האם קיים פער דיגטלי ? מה הפתרון ?
  • מוסא חסדייה: לדעתי אנשים יודעים מהן זכויות. יש הרבה עורכי דין באוכלוסיה הערבית. אך לא פונים לאתר. המגזר הערבי עדיין חושב שצריך קודם לפנות לעורך דין ולכן לפעמים מוותרים. לעניין הפער הדיגיטלי, צריך לפרסם בדרכים מחוץ לדיגיטל.
  • אמתי קורן: האם אפשר לערב עמותות ?
  • אורני פטרושקה: המגזר השלישי אף הוא מפלה את הערבים לכן קרן אברהם לקחה על עצמה לפעול בנושא. כמה חברים ערבים יש בדירקטוריון ובמועצה הציבורית ביחס ליהודים?
  • אמתי קורן: 1 מתוך 5 בדירקטוריון וכרגע רק 2 מתוך כ-27 במועצה. מחייב טיפול
  • טל חסין: מציעה לחלק פליירים בערבית בביטוח לאומי. גם לאגודה לזכויות האזרח פונים מעט ערבים באופן יחסי. צריך לבודד נושא ולהפיץ עליו דפי מידע.
  • אלי פלאי – חשוב לחפש שיתופי פעולה עם גופים מוכרים.
  • אמתי קורן- אנשי תקשורת במגזר הערבי ?
  • מוסא חסדייה: קול ישראל, רדיו שמס.
  • מיכאל איתן – רשויות המקומיות
  • יצחק זמיר – ועדת המעקב
  • אלי פלאי– מודעות חשובה יותר מעוד דפים בערבית. צריך לייצר אייטמים מעניינים.

יוצאי חבר המדינות

  • אמתי קורן – אין כמעט עשייה בתחום. לא זהינו תורמים או עמותות. יש כוח חזק לאתרים רוסיים להפנות קהל לכיוון אתר כל-זכות.
  • יוליה זמלינסקי: מורשתנו היא עמותה שעובדת על דמוקרטיה וזכויות אדם במגזר הרוסי. מדובר באוכלוסיה מהגרת על כל המשתמע מכך. יש בעיית שפה, לאנשים קשה לקרוא מסמכים בירוקראטיים בעברית. חלק ניכר מנותקים משיח זכויות, אין עורכי דין במשפחה. הרבה אנשים לבד בישראל, ללא רשת חברתית, ללא חיבור לחברה הישראלית. המעגל הפוטנציאלי הרבה יותר רחב מקשישים. חצי מעובדי הקבלן הם דוברי רוסית. לא יודעים לתבוע זכויות. לתרגם בנושאים מאוד רלוונטיים לאוכלוסיה – עבודה קבלנית, חד הוריות. באנרים באתרים רוסיים. המדיה הדיגיטלית מאוד חזקה. אוכלוסיה חיה רובה בפריפריה. צריך להביא את החומרים לאנשים. צריך לתרגם מידע בסיסי. לא את כל המידע. האוכלוסייה צורכת הרבה מידע מהאינטרנט.
  • אלי פלאי : שיתוף פעולה עם קליניקות להגיע לדוברי רוסית שיקבלו שאלות ויעבירו תשובות.
  • יוליה זמלינסקי: המדינה פועלת שונה מהמדינה שהגענו ממנה לכן הרבה לא מודעים לזכויות.
  • יצחק זמיר: להגיע דרך עובדי הרווחה לאוכלוסיה הרוסית.
  • במבי שלג: להגיע לקהל דרך הערוץ הרוסי, ערוץ 9. צופה בו אוכלוסיה מבוגרת.

חרדים

  • אמתי קורן: לא הייתה פעילות בנושא של כל-זכות. מבוצע תהליך הכשר מול אתר נתיב. להכשר של נתיב אמורה להיות אמירה ערכית בתוך החברה החרדית. האם לכתוב תכנים שמותאמים תרבותית ? הצורך שעולה הוא לתרגם חלק מעולמות התוכן לשפה שיכולה להיות נגישה באינטרנט.
  • אלי פלאי: החברה החרדית לא מודעת לזכויות. פונים ל"מאכר" שיגיד מה צריך. האתגר: שינוי תרבותי. שיח של זכויות. המטרה להגיע למצב שאנשים מבינים שאדם יכול לממש את זכויותיו ללא מתווך. נתיב אינו חזות כל, יש לנתיב 6000 מנויים אך יש מסות גדולות דרך רימון. יש גולשים חרדים שאין להם סינון. צריך להנגיש בלי קשר לנתיב. עיתון משפחה מאמץ את כל-זכות. נזכיר את כל-זכות במדורים ובפינות. צריך פעילות שיווק שתשים את כל זכות על המפה למשך של חצי שנה באמצעות איש שיווק. חוסר המודעות גורם שלמצב בו יש חברות מסחריות שמנגישות זכויות בתשלום. מתנ"סים יכולים להיות נקודת ממשק לאוכלוסייה החרדית. מציע לעשות יום הדרכה לנותני שירות בקהילה. אפשר לגייס לשם כך את אביעד פרידמן יו"ר חברת המתנסים.
  • עדינה בר שלום: מציעה יום עיון לגברים ויום עיון לנשים בנושא האתר. בהרצאה אחת ניתן להגיע לקהל רב.
  • אלי פלאי: המכון החרדי למחקרי מדיניות מקימים את "מזח" פרויקט להנגשת זכויות.
  • אמתי קורן: גופים פילנתרופיים?
  • עדינה בר שלום: יש בעיקר גופים ממוקדים בתעסוקה.
  • אלי פלאי: החברה החרדית היא אי לגלית, עוברת על יד החוק.
  • יצחק זמיר: ניתן להקים מקרב המועצה צוותים שיטפלו בהנגשה לפי אוכלוסיות:צוות לחרדים, צוות לערבים וצוות לדוברי רוסית.
  • אלי פלאי: צריך מודעות לזכויות, אין צורך שכל אחד יבין הכל.
  • עדינה בר שלום: לשווק סיפורי הצלחה