ישיבה מספר 9 של המועצה הציבורית של כל-זכות בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר התכנסה ב-26.05.2015.

משתתפים

  • חברי מועצה: פרופ' יצחק זמיר - יו"ר המועצה הציבורית, עו"ד רות הורן, עו"ד ארנה לין, גב' ברברה אפשטיין, מר מיכאל איתן, עו"ס מיטל ויסמן, עו"ס צפרא דוויק, עו"ס דריה יובל
  • חברי דירקטוריון של כל זכות: ארז פרלמוטר- יו"ר מועצת המנהלים, עו"ד יהושע שופמן
  • צוות כל זכות: אמתי קורן, עינת רביב, שרון הורנשטיין, ביאן מג'אדלה, עדן פוקס, שירה הרצנו
  • משקיף:ניר הירשמן - יועץ שיווק

סדר יום של הישיבה

  • דברי פתיחה – פרופ' יצחק זמיר, ארז פרלומטר
  • סקירת הפעילות – אמתי קורן
  • עדכון על ועדת האתיקה – עו"ד רות הורן
  • עדכון בנושא המגזר החרדי – עינת רביב
  • דיון מרכזי - ממידע לפעולה – הצגת תכניות הפיתוח בהקשר של שיפור תהליכי מיצוי זכויות בישראל – אמתי קורן

דברי פתיחה – פרופ' זמיר

  • ברכות על התרחבות והתפתחות של המיזם. ברכות על המקום החדש, מקום עם משמעות. מעט עמותות זכו, זה אות הוקרה לכל-זכות.
  • לבקשת פרופ' זמיר אמתי קורן מציג את בית העמותות.
  • סימן התפתחות והתרחבות נוגע גם למועצה הציבורית. הצטרפו חברים חדשים למועצה הציבורית:
    • עו"ס דריה יובל מציגה עצמה.
    • אמתי קורן מציג את מוסא חסדייה ומעדכן בקצרה על תוכניות הרחבת התרגום של האתר לערבית.
  • פרופ' זמיר מציע להעביר לכל חברי המועצה פרטי התקשרות ופרטים כלליים על חברי המועצה – אמתי יעביר.

סקירת פעילות - אמתי קורן

  • אמתי סוקר את הנתונים המספריים על המשתמשים באתר, מציג את השיא המספרי אליו הגענו.
  • סקר משתמשים – כ-50 ימים של סקרים. הסקרים הובחנו והוצגו בין שתי קבוצות: משתמשים פרטיים ואנשי מקצוע – סוכני מידע. בדיווחים הרבעוניים יוצגו תוצאות הסקרים העדכניות.
  • אמתי מציג דוגמאות לתגובות שכל-זכות קיבלה.
  • כל-זכות בערבית – עדכון על העברת תקציב הפרסום של גוגל לקידום האתר בערבית וכתוצאה מכך עלייה בשימוש באתר בערבית של מעל ל-50%. בהשוואה, האתר בעברית כבר עומד בכבוד בהיעדר הפרסומות (שסייעו בשנתיים הראשונות של האתר). הצוות ממשיך לעבוד על התרגום והשיווק של האתר בערבית, עדיין יש מקום רב לגדול ביחס לכמות המשתמשים בעברית.
  • תכנים מרכזיים שעובדים עליהם: ועדות רפואיות (עם ביטוח לאומי), פנסיה ופיצויי פיטורים (עם משרד האוצר), חדלות פירעון ופשיטת רגל (עם משרד המשפטים).
  • חלק גדול מההשקעה הוא בעבודה על תכנים קיימים ובהעמקתם. במקרים רבים זה בעקבות שאלות והצעות שינוי. מגיעות כ-4-3 הצעות שינוי בימי חול. פניות נוספות מגיעות כשאלות למייל או לפייסבוק. כל פניה שאינה פנייה סתמית, עוברת תהליך קבוע של בחינה והתייעצות, ובדיקה איך ניתן לשפר את המידע באתר. מה שהכי משמעותי הוא היכולת של המשתמשים לצרוך את המידע.
  • הצגת סוגי תכנים חדשים:
    • תרשים זרימה של תהליכים.
    • הכנות נדרשות – רובריקה שמסייעת למשתמשים לדעת מה עליהם להכין לצורך מיצוי הזכות.
    • תהליך מימוש הזכות – טבלה אשר ממחישה את תיאור ההליך במלואו, ומסבירה מה השלב הבא ואילו זכויות נוספות יכולות להיות רלוונטיות להם.
  • ניהול המיזם – מספרי עובדות ועובדים, סדרי גודל של תרומות.
  • אתגרי סיוע ממוקדים לחברי המועצה הציבורית :
    • חיבור לממשלה, בעיקר למשרדי אוצר, בריאות, רווחה וכלכלה. התנהל דיון משני בו עלו שאלות לגבי האינטרס של משרדי הממשלה לקיים שיתופי פעולה (מיכאל איתן). אמתי השיב כי שיתוף הפעולה נותן את מלוא היקף הזכויות שקשורות במצב של משתמש, ולכן למשרדים ספציפיים יש אינטרס מבחינתנו לשתף פעולה, כי רק בכל-זכות יקבל האזרח את מלוא היקף הזכויות ולא רק אספקט מסוים של זכויותיו. צפרא דוויק העלתה בקשה לדעת גם כשיש קשיים ולא רק הצלחות, יכולה לסייע בעניין זה. מיכאל איתן הציע לעשות תכנית עסקית לשיתופי הפעולה.
    • חיבור לקרנות ולתורמים.

עדכונים מוועדת האתיקה - עו"ד רות הורן

  • שרון הורנשטיין העלה התלבטויות בפני ועדת האתיקה. לחלק מהסוגיות ניתנה תשובה עקרונית, באחרות היו החלטות ספציפיות.
  • דוגמה להחלטה עקרונית שחשוב לשתף בה, היא האם במסגרת שיתופי פעולה עם ארגונים אנחנו יכולים להשתמש ב"רימרקטינג" (שיווק מחדש) כדי לאפיין גולש שהתעניין בתחום מסויים, למשל בתחום בריאות, מחלות, וכו'? בעזרת רכיב של גוגל, כל-זכות יודעת מי גלש בנושא מסוים, כגון: בריאות ומחלות באתר, ויכולה לאפשר לצד ג' או לכל-זכות לפרסם מודעות באותו תחום באתרים אחרים שאליהם אותו גולש נכנס לאחר מכן. הוועדה החליטה שלא ראוי להשתמש ברימרקטינג, הן לצרכי "כל זכות" והן לצרכי גופים אחרים, בשל הפגיעה בפרטיות הגולשים.
    • מיטל ויסמן: ברור שלא אתי לעשות זאת ללא הסכמה, אבל אולי יש מקום לאפשר זאת בהסכמה של המשתמש.
  • דוגמה לשאלה נוספת שהועלתה היא מקרים בהם אין ידיעה משפטית ברורה, למשל סתירות בין בתי משפט שונים.
    • ניתנו קווים מנחים: אם יש שתי הוראות חוק – מציגים את שתיהן ואת היחסים ביניהן, אם יש פרשנות לפיה ניתן להחליט מי מהוראות החוק גוברת – מביאים אותה. רצוי לחשוף את המידע ולהסביר מה המשמעות.
  • דוגמה נוספת היא מתח בין הרצון לפרסם מידע לבין התנגדות של שותף ממשלתי.
  • פרופ' זמיר מציע להעלות את הנחיות ועדת האתיקה לאתר כל-זכות. ההצעה היא לחלק את מדור האתיקה באתר של כל-זכות לשתי קבוצות: האחת – הנחיות כלליות; השנייה – תשובות וחוות דעת בשאלות פרטניות שיש להן חשיבות עקרונית. אמתי יעמוד בקשר עם רות הורן בעניין זה.
  • בישיבה הבאה ועדת האתיקה תביא סקירה של ארגונים שנותנים שירותים.

ועדת משנה לחברה החרדית – עינת רביב

  • ההחלטה להתמקד בחברה החרדית היא מתוך ההבנה שאוכלוסייה זו מהווה 10% מכלל האוכלוסייה, והיא אינה משתמשת, באופן כללי, בכל-זכות בפרט (או באינטרנט ככלל), למרות שכל-זכות רלוונטית בגלל שיעורי העוני. בישיבת המועצה הקודמת הוחלט על הקמת ועדת המשנה, בה יושבים חברי המועצה אלי פלאי ועדינה בר שלום, אשר הצטרפו בישיבה האחרונה.
  • ועדת המשנה החלה להיפגש ונוצרו קשרים ונתקבל מענק מקרן ידידות טורונטו.
  • פעם בשבוע מתפרסמת כתבה בעיתון החרדי "משפחה" מטעם כל-זכות.
  • ביוני תתקיים ישיבה של פורום רחב יותר, בו ישתתפו גורמים רלוונטיים. בישיבה מקווים לקדם את האתגרים הבאים:
    • חיבור נרחב יותר לתקשורת החרדית.
    • העמקת קשרים עם גופי זכויות בחברה החרדית, לדוגמה עמותת תהל עמה נפגשה עינת רביב.
    • חיבור לנציגות הפוליטית.
    • גיוס משאבים ממוקד.

ממידע לפעולה – הצגת תכניות הפיתוח בהקשר של שיפור תהליכי מיצוי זכויות בישראל

  • כל-זכות כיום מספקת מידע על קיום הזכות ומידע על מימוש הזכות. מנוע הכניסה המרכזי – חיפוש בגוגל.
  • בשנה האחרונה מתקרבים לכ-50% גולשים מטלפונים חכמים.
  • האתר מותאם לטלפונים חכמים. האם זה מספיק?
  • דו"ח מבקר המדינה – כל-זכות התראיינה, המינוחים בדו"ח הם מינוחים של כל-זכות. בדו"ח קורא מבקר המדינה להקמת מחשבוני זכויות ומנועי חיפוש מתקדמים, וזאת כדי להגדיל את שיעורי מיצוי הזכויות.
  • התקיים סיעור מוחות בחב' HP בהשתתפות גורמים מתחומים שונים בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים חכמים,
  • הוצעה הצעה לפיתוח מחשבון זכויות:
    • במחשבון המשתמש יוכל להזין נתונים ולקבל הערכת הזכויות שמגיעות לו בתחומים שונים, בצירוף הסבר על מימוש הזכות והפנייה למחשבון של גוף ממשלתי, ככל שקיים.
    • הרעיון הוא להפעיל את המחשבונים שקיימים במשרדי הממשלה השונים, ולא ליצור מחשבון עצמאי.
  • הוצעה גם הצעה לפיתוח אפליקציה סלולרית שבמסגרתה:
    • המשתמש יוכל לקבל את רשימת זכויות ממחשבון הזכויות לטלפון הנייד, בין אם הוא משך בעצמו, ובין אם הרשימה נשלחה ע"י עו"ס או מרכז מיצוי זכויות.
    • למשתמש תהיה "עגלת זכויות", בה רשימת הזכויות שהומלץ לו לבדוק. המשתמש גם יוכל להוסיף ידנית זכויות לעגלת הזכויות.
    • המידע על שלבי ההליך מורכב. המשתמש יוכל לפעול בעצמו או ללכת למרכז מיצוי זכויות, ושם ניתן להפנות אותו לרשימת פעולות שיסייעו לו למצות את הזכות (תבנית). ניתן יהיה לשלוח את הרשימה באפליקציה (מהעו"ס למשתמש). הרשימה הזו תפשט את הצעדים (לצלם תלושי משכורת, למלא טופס וכו'). המשתמש יאשר את ביצוע הפעולות, ויש אפשרות טכנולוגית להתייעצות עם העו"ס ושקיפות מולה לסטטוס ביצוע המשימות.
    • לאחר ביצוע הפעולות האפליקציה תשלח תזכורת במועד שצריכה להתקבל התשובה.
  • מחשבון הזכויות הלאומי לא יפותח מאפס, אלא ישתמש במחשבונים הממשלתיים הקיימים. מה שחסר – ניתן יהיה לפנות בבקשות ספציפיות למשרדים הרלוונטיים. פשוט יותר לפתח מחשבון ספציפי מאשר מחשבון כולל. עצם הקיום של המחשבון של כל-זכות יעודד משרדים לפתח מחשבונים נוספים, כי תהיה חשיפה למשתמשים רבים. כיום למחשבונים הקיימים יש ערך ממשי גם אם לא יתווספו אליהם מחשבונים נוספים.
  • השאיפה היא כי ההרחבה המוצעת על רכיביה (מחשבון זכויות ואפליקציה). תסייע גם מבחינת גילוי זכויות על ידי המחשבון (לצד חיפוש גוגל), דחיפת מידע (למשל הרצה של המחשבון על ידי האפליקציה בבדיקה תקופתית), והגברה משמעותית של סיוע לתהליכי מימוש זכויות. היא תחבר משמעותית את סוכנות המידע כמו העו"סיות לצרכני הזכויות.
  • שאלות לדיון: האם החזון נכון? איך עושים לו תיקוף? מה סדר הפעילויות? איך מגייסים מימון?