ישיבה מספר 10 של המועצה הציבורית של כל-זכות בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר התכנסה ב- 29.11.2015.
משתתפים
- חברי מועצה: פרופ' יצחק זמיר - יו"ר המועצה הציבורית, עו"ד רות הורן, פרופ' נטע זיו, פרופ' ג'וני גל, עו"ס ברברה אפשטיין, מר מיכאל איתן, עו"ס מיטל ויסמן, עו"ס צפרא דוויק, מר אלי פלאי, עו"ד טל חסין, מר ברק לוזון, עו"ס אווה יוסף-סמעאן, גב' שלומית דה-פריס
- חברי דירקטוריון של כל זכות: עו"ד יהושע שופמן, פרופ' פייסל עזיזה
- צוות כל זכות: אמתי קורן, עינת רביב, עו"ד שרון הורנשטיין, ביאן מג'אדלה, עדן פוקס
- אורחות: עו"ס נורית וייס – מפקחת ארצית על עובדים שמטפלים במשפחות במשרד הרווחה, עו"ס אסיה קוגן - מרכז מיצוי זכויות חיפה
סדר יום של הישיבה
- דברי פתיחה – פרופ' יצחק זמיר
- עדכונים על המיזם – אמתי קורן
- כל-זכות לשירות מערכי הסיוע (עו"סים ומתנדבים) בשירות הציבורי ובעמותות – עדן פוקס
דברי פתיחה – פרופ' זמיר
- ברכות לצוות המיזם על המשך ההתקדמות
- ישלח מייל עם רשימה מעודכנת של חברי המועצה ודרכי ההתקשרות
עידכונים על מצב המיזם – אמתי קורן
- ברמה שנתית יש מעל 2.9 מיליון גולשים לאתר כל זכות.
- 45% גולשים מטלפונים חכמים.
- נערך סקר לגולשים באתר. דוגמאות לשאלות:
- האם כבר סייענו לגולש במיצוי זכויות? 20% כבר מיצו 35% בתהליך (נתון ראשוני בסקר).
- ניסינו להבין האם כל זכות עוזרת לכלל האוכלוסייה.
- לגבי גובה ההשתכרות שלהם: %53.2 ענו כי משתכרים עד 12,000 שח ועוד כ- 22% שחיים רק על קצבאות
- גיל הגולשים באתר משקף את חלוקת האוכלוסייה לקבוצות גיל. הקבוצה הגדולה ביותר% 45.5 בגילאים 35-64 (דמוגרפית 44%)
- הפיזור הגאוגרפי שהתקבל מסונכרן לנתוני הלמ"ס.
- פיזור מגזרי: נתונים ראשוניים (150 תשובות) %11.3 דוברי ערבית %11.9 חרדים %7.3 יוצאי אתיופיה
- אתגרים מרכזים לעתיד: הרחבת השימוש, האצת התרגום לערבית (920 דפים שתורגמו) , הרחבת התכנים בעברית (עדכונים, תיקונים העמקה – פרויקט ועדות רפואיות), פיתוח אפליקציית מובייל.
כל-זכות לשירות מערכי הסיוע (עו"סים ומתנדבים) בשירות הציבורי ובעמותות
הצגת הנושא ע"י עדן פוקס
- אנחנו מעוניינים להגיע לקהלים רחבים. לאלה שמסוגלים להגיע למידע בעצמם וגם לאלה שלא, דרך מערך העבודה סוציאלית. המאמץ התבטא בנושא של הדרכות.
- הדרכות - כ- 1000 עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים הודרכו ב 2012. ההדרכות היו במימון הקרן לידידות. הייתה היענות גדולה מהשטח. אחר כך לא היה לנו מימון סדיר. נעשו הדרכות על בסיס הזמנה. 2013 הודרכו כ-260 עובדים סוציאליים ב 2014 הודרכו כ- 350 עו"סים.
שיתופי פעולה נוספים:
- חלוקת פליירים ופוסטרים. פליירים על בסיס אפיון של עוברים סוציאליים. עד היום חולקו 120,000 פליירים כולל בביטוח לאומי במוקדי השירות.
- מדריכי מיצוי זכויות שנכתבו על פי בקשות של עובדים סוציאליים. תרשימי זרימה. לדוגמא מדריך למבוגר בגיל העבודה המתמודד עם פגיעה/מחלה שגורמת לו נכות.
- שת"פ בהקמה ופעילות של מרכזי מיצוי זכויות (מופעלים על ידי מחלקות רווחה). כל זכות משולבת בתהליכי העבודה. מרכז שמגלה עניין מזמין אותנו להדרכות.
- הדרכה בבתי ספר לעבודה סוציאלית.
- משובים מתוכנית ההדרכה עם הקרן לידידות- העו"סים ענו שמיצוי זכויות הוא מרכזי מאוד בעבודתם רבים לא הכירו את האתר. ראו בהדרכה חשיבות רבה.
- נתונים מסקר משתמשים:
- 70% חיפשו מידע לגבי עצמם. 28% השיבו כי החיפוש באתר היה במסגרת עבודה או התנדבות. בתוך פלח זה (עובדים או מתנדבים) 36% היו חיפושים עבור מעסיקים, 18% יעוץ פרטי,
- 40% משתמשים באתר פעם ומעלה בחודש.
- סטטוס על שת"פ ברמה המערכתית:
- ביטוח לאומי הוא הגורם שאתו יש שיתוף פעולה המתקדם ביותר.
- עם משרד הרווחה אין כמעט שיתוף מערכתי. יש שיתוף עם השטח.
- דוח מבקר המדינה מחדד את הצורך במיצוי זכויות.
דיון
עו"ס דריה יובל - עזורי, חברת מועצה ועובדת סוציאלית בתחום בריאות הנפש: [עדן הקריא את דבריה שכן נבצר ממנה להגיע לישיבה] משתמשת בכל זכות בעיקר בדברים הקשורים לנכות נפשית. מעבירה שעה בנושא שיקום למטופלים פעם בחודש. הבעיה נעוצה בקושי לחנך קהל עם מוטיבציה נמוכה למיצוי זכויות. חשוב להנגיש למשפחות של המטופלים.
צפרא דוויק: החזון הוא שכל עובד ועובדת ישתמשו באתר וידעו עליו. בכנס שדרות, בפאנל שהצגתי, כל הקהל הכיר את האתר של כל-זכות. צריך ללמד סטודנטים במשך כמה שיעורים את אופן השימוש. חלק האוכלוסיות מתקשות לקרוא ולתרגם את המידע לדבר המעשי. כל זכות לא מגיעים לכל מכוני הגישור, עו"ס לסדרי דין, משפחות שמגיעות לבתי המשפט. צריך לזכור שיש גם שימוש לרעה באתר "קראתי שמגיע לי..."
בעקבות חילופי גברי נעצר שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה. מבחינת משרד הרווחה מידע על זכויות נמצא בש.י.ל. ש.י.ל שייך לאגף לתפקידים מיוחדים. שירות אוניברסלי לתושבי העיר בסוגיות הקשורות למיצוי זכויות. משרד הרווחה ממן. הרשויות מקצות רכזת, מבוסס על מתנדבים. היכולות שלהם להגיע לאוכלוסיות מוחלשות הוא מאוד מצומצם. יש רצון לחדש את ש.י.ל .
עדן פוקס: באתר של ש.י.ל יש חלון חיפוש לכל זכות. חשוב לדעת למה המידע לא עזר למשתמשי הקצה (ביחס לסקר).
פייסל עזאיזה: אפשר לנסות לקדם את נושא ההגעה לסטודנטים דרך הפרויקט של המל"ג ותת – מעורבות של האקדמיה בקהילה. פותחו קורסים בכל הפקולטות שמטרתם להביא את הסטודנטים ליותר מעורבות בקהילה. בשנה הנוכחית יש תוספת תקציבית בגלל שהסטודנטים ויתרו על נקודות זכות במס הכנסה. קיבלו 6.5 מיליון ש"ח לפרויקטים. מציע לנסות להתחבר לפרויקטים האלה. מציע לקיים פגישה עם התאחדות הסטודנטים. כרגע יש פרויקט לחינוך נגד גזענות, לשפה הערבית. צריך לשים מטרה להגדיל את מספר הקורסים שמדברים על מיצוי זכויות.
מיטל ויסמן: ניתן לפלח את העובדים הסוציאליים- עובדים סוציאליים הם סוכני זכויות , עובדים ביחד עם ארגונים של מיצוי זכויות, עו"סים הם לקוחות בפני עצמם (בעיקר סביב נושא העסקה). עו"סים יכולים להיות תורמים באתר. צריך מודעות אצל אוכלוסיית העו"סים. רבים מהם רצו להיות מטפלים אחד על אחד ולא מובן מאילו שהם מודעים לחלק של התיווך, סינגור, מיצוי זכויות. צריך להנגיש לעו"סים את השימוש. ליידע, ללוות במיצוי זכיות. עצם הידיעה על זכות מסוימות לא מספיקה. צריך לחבר לשירותים. וכאן יש שאלה על איזה שירותים אנחנו רוצים לספק מידע (ציבוריים/פרטיים). המדריכים בכל זכות מאוד משמעותיים. צריך לזכור שקהל העובדים הסוציאליים מחבר לעיתים בין מי שצריך עזרה למי שיכול לעזור.
אווה יוסף-סמעאן: אני מנהלת לשכת רווחה וחברה בפורום המנהלים הערביים (פורום שהוקם בשנת 2000 במטרה למצות את הזכויות עבור האוכלוסייה הערבית). כפורום הזמנו יצירת לקסיקון (בסיוע פרופ' אייל זידן). גם מי שלא מדבר עברית משתמש במושגים בעברית "קצבת נכות". לכן לדעתי הכניסה בשפה הערבית לא מוסיפה הרבה. מאוד קשה הנושא של הטופסולגיה. אין טפסים בערבית. האישורים הם בעברית. התרגום לערבית לא נתן את המענה המצופה. חסר שקיפות במשרד הרווחה בנושא זכויות. יש שם הבחנה בין נזקק לזכאי. (לא כל נזקק זכאי) צריך לחתור לשקיפות בזכאיות של משרד הרווחה. אסיה קוגן: מרכז מיצוי זכויות בחיפה. יש הרבה אוכלוסייה קשת יום שאינה יודעת איך למצות זכויות. ריכזו קבוצת מתנדבים שנכנסים למחשב עבור הפונים. המתנדבים מלווים את הפונים במידת הצורך לביטוח לאומי.
נורית וייס (מפקחת ארצית על עובדים שמטפלים במשפחות): אירגוני סינגור בחברה הערבית כמו עדאללה, מוסווא עושים עבודה נהדרת במיצוי זכויות מול משרדי ממשלה. לכל זכות יש תרומה משמעותית . תחום מיצוי זכויות שהיה מודר חוזר לליבת העבודה סוציאלית. נכנס לשיח. לכל זכות יש חלק בתהליך. העובדים בעבר רצו לעשות עבודה קלינית. רואים היום יותר עובדים שמוכנים ללכת עם הפונים. היום יותר ויותר עובדים מוכנים לעבוד עם אנשים בעוני. המשרד הכניס כסף לנושא. פעולות של המשרד ביחס למיצוי זכויות: פרויקט ושמים לרווחה במרכז עוצמה. שאלות שעולות בהקשר של מיצוי זכויות: מהו הכיסוי המשפטי של העובדים הסוציאליים אם נגרם נזק. צריך לחבור לגורם הפוליטי שמשחק במגרש.
נטע זיו: בנושא השירותים יש חוסר עצום. אין מקום לדוגמא שאפשר לקבל את כל השירותים על הספקטרום האוטיסטי. יש להבחין בשתי רמות: לשכלל את הממשק לכל אותם המקומות שיש בהם עובדים סוציאליים (ביטוח לאומי, משרד הבריאות, לשכות הרווחה...). האם כל זכות רוצים להיות מפתחי סוכני זכויות חדשים. זו שאלה שונה. צריך לראות איפה יש את הפלטפורמות הכי זמינות. להכשיר סטודנטים להיות ממצי זכויות . גם שיל היא פלטפורמה שאפשר לפתח. לא ברור אם כל זכות צריכה לבנות זאת. מדובר בשאלה אסטרטגית. העמותות פחות מתמחות בסנגור פרטני. יש אוכלוסיות שמתן מידע לא פותר את בעיית מיצוי זכויות. ואז הם הולכים ללבנת פורן וכו'.
ג'וני גל: עם ביטוח לאומי היינו בדיון. הוא מעוניין לקדם מיצוי זכויות. נמצא במקום יותר טוב ממשרדים אחרים כמו שיכון. אווה צודקת – יש הבדל מהותי בין ביטוח לאומי ומשרד הרווחה . לביטוח לאומי יש חוק. בשירותי הרווחה יש תקציב ואין חוק. רק אם יש תקציב תקבל את הזכות. העובדה שאתה נזקק לא אומרת שתמצא את הזכות. נושא שלישי שעלה – מיצוי זכויות אקטיבי. לא מספיק לדבר רק על מידע. יש חסמים אחרים שמשפיעים על מיצוי זכויות: סטיגמה, זמן, מאפיינים בירוקרטיים. צריך להשפיע הן על הפונים והן על מי שמעניק את השירותים. נושא מעשי – רעיון של קורסים ושיעורים על כל זכות הוא רעיון מצוין. צריך להגיע למדריכים, לאילו שנותנים את ההכשרה. אנשים אילו משפיעים מאוד על מה שהסטודנטים עושים בפועל בשטח. לפני 7 שנים עשינו מחקר על העמדות של עובדים סוציאליים. קשה להאמין בשינוי שחל. בתוכנית ההסבה של פסיכולוגים 20% היום רוצים להיות עובדים קהילתיים.
ברברה אפשטיין: צריך להתמקד בעבודה מול אוניברסיטאות. לא בהכרח קורס נפרד אלא שילוב בקורסים קיימים. בכל ההכשרות לעובדים קהילתיים, למנהלים.
יצחק זמיר: אני רוצה להתייחס לכל זכות במגזר הערבי. אנחנו רוצים לתקן את חוסר מיצוי הזכויות במגזר הערבי. יש רצון להשיג תקציבים גדולים בהקשר זה. מתעוררת שאלה האם תרגום הוא הכיוון הנכון. האם התרגום מביא תועלת. השאלה האם שווה את ההשקעה. האם זה הניצול המיטבי של הכסף מבחינת כל זכות באופן כללי ומבחינת המגזר הערבי. עלה בי רעיון שצריך להקים תת ועדה של המועצה שתטפל בבעייתיות של המגזר הערבי. צריך לחשוב האם יש דרך אחרת מלבד תרגום לקדם את הנושא. עשינו זאת במגזר החרדי. הקמנו תת ועדה שתגדיל את החשיפה של המשרד החרדי. המגזר הערבי הוא בעל בעיות מיוחדות. צריך חשיבה מחדש.
עדן פוקס: מודה למי שהגיע מרחוק. הרבה מהדברים לא עשינו עד היום כי לא הצלחנו. מבקש מחברי המועצה, למי שיש יכולת לקשר לעזור לנו
אמתי קורן: ברור שצריך לעשות פרויקט ענק של מערך השירותים. כרגע לא בהישג ידנו. במשרד הבריאות יש תהליך רחב שעולה בו נושא של מיצוי זכויות. אנחנו מוזמנים לרוב הפורומים האלה. הרבה מקרים יש אינטרסים של המשרד לעשות בעצמו. לעיתים יש קולות שאומרים שאין טעם להמציא את הגלגל. הדברים נעשו בכל זכות. אנחנו מוסיפים מטפורות של שימוש – אנחנו מנסים להנגיש מידע בצורות חדשות, מדריכים.
מיכאל איתן: יש כמה רמות: מידע, ידוע, רמת המימוש. כל זכות התרחב לרמת הידוע מתוך תקווה שאם יש כאלה יודעים נוצרים מממשים, משתמשים. אני משוכנע שכל זכות מתמקדת בשלב המידוע מתוך תקוה שיהיה לה השפעה בשלב מאוחר יותר.
אמתי קורן: ניתן להציג אטומים של מידע או להציג אותם בתצורה אחרת של סדר מסוים, מדריך. אריזה של המידע. ידע פרוצדוראלי. רמה אחת מעל. יש ארגונים שיודעים על כל זכות אבל לא ממש... הידע על משהו עדיין לא אומר שמשתמשים בו.
מיטל ויסמן: אתגרים שקשורים להעמקה – האם אפשר לחבר למחקרים בתחום. צריך להסתכל על פילוגים של גישה לדפים. אמתי קורן: אנו עושים מדריכים באזורי הצריכה הכבדים. אנחנו מבינים היום שיש ליחצ"ן יותר את המדריכים, יותר ליחצ"ן זכויות שלא יודעים עליהם. הפרסומות שלנו באתר לזכויות לא זוכות להצלחה.
אסיה קוגן: האם חושבים לתרגם את האתר לרוסית. דוברי רוסית הם יחסית עצמאים
אמתי קורן: לא מצאנו מימון / קרן שתאפשר כניסה עם הבטחה תקציבית לטווח ארוך.
ביאן מג'אדלה: דפים בערבית יכולים לייצר שפה חדשה בערבית . זה חלק מההעצמה של הקבוצה.