עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה יותר מיום אחד זכאים לתשלום מהמעסיק עבור ימי המחלה
עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות זכאים ל-50% משכר העבודה הרגיל ומהיום הרביעי זכאים ל-100% משכר העבודה
עובד שחלה במחלה ממארת או נזקק לטיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר מעבודתו לשם טיפול או בדיקה תקופתית, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו מהיום הראשון
תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על מספר ימי המחלה שהעובד צבר
למידע נוסף ראו באתר משרד העבודה


עובד שנעדר עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והיום השלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל. מהיום הרביעי, זכאי העובד ל-100% משכר העבודה.

  • עבור היום הראשון להיעדרות אין זכאות לתשלום (קיימות פרשנויות שונות לגבי השאלה אם לנכות יום זה ממכסת ימי המחלה של העובד). למידע על אופן חישוב ימי המחלה ראו בהמשך.
  • אם בהסכם עבודה קיבוצי או בחוזה העבודה האישי נקבעו הוראות מיטיבות מאלו הקבועות בחוק (לדוגמה, תשלום מיום המחלה הראשון) זכאי העובד לדמי מחלה בתנאים המיטיבים.
  • הורה לאדם עם מוגבלות שנעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי לילדו זכאי לדמי מחלה מלאים מהיום הראשון להיעדרות.
  • עובד שחלה במחלה ממארת או נזקק לטיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר מעבודתו לשם טיפול תקופתי או בדיקה תקופתית, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר, בתנאי שמסר למעסיק אישור רפואי שהטיפול או הבדיקה קשורים לאותה מחלה. זכאות זו חלה גם לאחר שהעובד החלים ממחלתו אך עדיין זקוק לטיפול או בדיקה ובכפוף למספר ימי המחלה שצבר העובד.
  • עובד שמועסק אצל כמה מעסיקים, כל יום אצל מעסיק אחר, ונעדר מעבודתו עקב מחלה, יהיה זכאי ביום הרביעי למחלתו לדמי מחלה מלאים (100% מהשכר) גם אם מדובר ביום ההיעדרות הראשון אצל אותו מעסיק.
  • עובד זכאי לתשלום דמי מחלה גם בגין היעדרותו עקב מחלת בן משפחה. למידע נוסף ראו ימי מחלה בגין טיפול בבן משפחה.

מי זכאי?

  • כל ציבור העובדים השכירים.

מי לא זכאי?

  • עובד במשמרות המועסק לפי שעות אינו זכאי לדמי מחלה אם לא נקבעה לו משמרת לאותו היום.
  • עובד לא זכאי לדמי מחלה אם בזמן מחלתו עבד במקום כלשהו.

תקופת הזכאות לדמי מחלה

  • תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על מספר ימי המחלה שהעובד צבר.
    • עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה ובסך הכול צובר 18 ימי מחלה בשנה ולא יותר מ-90 ימים.
    • עבור עובד שלא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש (כגון: עובד במשרה חלקית, עובד שהחל לעבוד באמצע החודש, ועובד שעתי/יומי), תחושב צבירת ימי המחלה בהתאם ליחס שבין מספר הימים שבהם עבד העובד באותו חודש לבין מספר ימי העבודה המלאים, כנהוג במקום העבודה.
  • המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, לא יהיה זכאי לקבל שכר עבור ימי מחלה נוספים, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי.
    • המעסיק רשאי לקזז משכרו האחרון של העובד חוב שנוצר בגלל חריגה מימי המחלה. מצב זה יכול להיגרם אם הוסכם בין הצדדים שעובד זכאי לתשלום ימי מחלה - גם אם היתרה שלילית, על חשבון ימי מחלה עתידיים שיצבור - ובפועל, לא נצברו די ימי מחלה למימוש.
  • אם נקבע בהסכם עבודה אישי או קיבוצי או בצו הרחבה כי עובדים מסוימים זכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר, יהיו העובדים זכאים למספר ימי המחלה הגבוה יותר. למידע על עובדים הזכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר ראו ימי מחלה (בפסקת "הרחבות").

תהליך מימוש הזכות

  • עובדים הנעדרים מעבודתם עקב מחלה, נדרשים למסור למעסיק, תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות, הודעה על ההיעדרות וכן על התקופה המשוערת שבה לא יהיו מסוגלים להגיע לעבודה.
  • לצורך קבלת דמי מחלה, על העובד להציג למעסיק תעודת מחלה מרופא.
    • על תעודת המחלה להיות מטעם רופא בקופת החולים שאליה העובד משתייך, או באישורו של רופא בקופת החולים.
  • אם העובד מסר למעסיק את תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד שבו משולם שכרו של העובד, על המעסיק לשלם את דמי המחלה במועד שבו משולם שכרו של העובד.
  • אם העובד מסר למעסיק את תעודת המחלה במועד מאוחר יותר, על המעסיק לשלם את דמי המחלה במועד תשלום השכר הקרוב, לאחר שהוגשה תעודת המחלה.
  • אם לעובד לא שולמו דמי מחלה כדין:

חישוב ימי המחלה והתשלום עליהם

  • קיים שוני באופן חישוב מספר ימי המחלה שמנכים בשל היעדרות ובאופן חישוב התשלום עבור ימי מחלה, בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים יומיים או שעתיים:

עובדים במשכורת חודשית

עובדים יומיים או שעתיים

תשלום בתקופת היעדרות עקב תאונות

עובד שנעדר עקב תאונת עבודה

  • עובד שנעדר עקב תאונת עבודה וזכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור הימים שבהם היה זכאי לדמי פגיעה.
  • בתום תקופת זכאותו לדמי פגיעה, הוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה, בכפוף לתנאי הזכאות.
  • מי שנותר עם נכות בעקבות פגיעה בעבודה והחל לקבל גמלת נכות מעבודה עשוי להיות זכאי (בכפוף לתנאי הזכאות) לתשלום דמי מחלה במקביל.

עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת דרכים

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת דרכים אינו זכאי לתשלום דמי מחלה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי שחל עליו.
    • עובד שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו לרבות בגין אובדן שכר עקב היעדרות מהעבודה מחברת הביטוח שבה מבוטח הרכב.
    • יחד עם זאת, המעסיק והעובד יכולים להסכים בכתב שהמעסיק ישלם לעובד דמי מחלה בגין תקופת היעדרותו של העובד עקב תאונה דרכים וזאת כהלוואה עד שהעובד יקבל את הכסף מחברת הביטוח ויחזיר אותו במלואו למעסיק.
  • למידע נוסף ולהרחבה ראו תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים.

מי שנפגע בתאונה אישית

  • מי שנפגע בתאונה אישית (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשוי להיות זכאי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי עבור התקופה שאינו זכאי בה לדמי מחלה.
  • למידע נוסף ראו דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

חשוב לדעת

  • עובד שבידו תעודת מחלה זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו המצוינת בתעודת המחלה.
  • עובד יהיה כנראה זכאי לתשלום דמי מחלה (בהתאם לאמור בתעודת המחלה) גם אם תעודת המחלה הוצאה באופן רטרואקטיבי, לאחר תום תקופת המחלה.
  • כשעובד נעדר כמה ימים שאינם רצופים, ועבור כל יום היעדרות הגיש תעודת מחלה נפרדת, כל אחד מימי ההיעדרות ייחשב כתקופת היעדרות חדשה בת יום אחד, שעבורה אין חובה לשלם דמי מחלה אלא אם הוסכם אחרת בהסכם העבודה.
  • עובד שקיבל תעודת מחלה למספר ימים אשר בסיומם קיבל תעודת מחלה נוספת אשר האריכה את תקופת המחלה ,זכאי לדמי מחלה עבור כל תקופת המחלה ברצף.
  • דמי מחלה דינם כשכר עבודה שמנוכים ממנו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וכו'. לכן גם יש לכלול רכיב של דמי מחלה בחישוב פיצויי פיטורים ויש להפריש ממנו לפנסיה.
  • עובד שמיצה את מכסת ימי המחלה שיכול היה לצבור ואינו זכאי יותר לתשלום, יכול לבקש את הסכמת המעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.
  • חל איסור לפטר עובד הנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה הצבורים שלו.
  • עובד אינו יכול לפדות בכסף את ימי המחלה שלא ניצל, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי.
  • ימי היעדרות שהעובד מקבל בגינם דמי מחלה, ייחשבו לצורך צבירת ימי חופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. למידע נוסף ראו עובד השוהה בימי מחלה, שבגינם משולמים לו דמי מחלה, צובר בתקופה זו זכאות לימי חופשה כאילו עבד בפועל.
  • בחוק אין התייחסות ליום מחלה חלקי, שבו העובד עבד כמה שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. ייתכן שיום זה ייחשב יום מחלה ראשון והעובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים