חובת ביטוח פנסיוני לעובדים (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים)
החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5%, מתוכן 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק
עובדים בשירות המדינה (ראו בהמשך) וכן עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב, זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר
אם המעסיק מפר את חובתו בעניין הפרשות לביטוח פנסיוני, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
למידע נוסף ראו בחיסכון פנסיוני אתר משרד האוצר
בינואר לעדכן את כל הערכים המקושרים לכאן (הסדר מיטיבי, זכותון עוזרות בית, ביטוח פנסיוני לעובדי שמירה/ניקיון וכו', כולל הדוגמאות שיש שם
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 09:09, 19 בדצמבר 2016 (IST)

בעקבות פרסום צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.

  • החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).
  • עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015 (ראו בהמשך).
  • העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
  • העובד זכאי לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
  • הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק - לפי הנמוך מביניהם.
  • עובד אינו רשאי לוותר על זכותו לביטוח פנסיוני ואינו יכול למנוע את ניכוי חלקו של העובד בהפרשות מתוך השכר.
  • במקומות עבודה שבהם חל על העובדים הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני, המעסיק מחויב להפריש סכומים על-פי הסדר זה, אם תנאיו טובים יותר מהתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.

מי זכאי?

  • חובת הפרשת סכומים לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.
  • עובדים שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67) יהיו זכאים להפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני, בתנאי שאינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי. הדבר נכון הן לעובדים חדשים שנקלטו לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, והן לעובדים ותיקים שהגיעו לגיל פרישה וממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה.
לייצר ערך נפרד לחובת ביטוח פנסיוני לעובד לאחר גיל פרישה, ולקשר מכאן וממדריך הכנה לפרישה ומפורטל הכנה לפרישה ומשאר הפורטלים של זיקנה והזדרנות ועבודה בגיל השלישי וכו'
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 13:46, 30 בדצמבר 2016 (IST)
דוגמה:
אם עובד התחיל לעבוד בגיל 68 (לאחר גיל פרישת חובה), והוא מקבל קצבת פנסיה בשל עבודתו הקודמת, המעסיק אינו חייב לבצע עבורו הפרשות לביטוח פנסיוני. לעומת זאת, אם הוא לא מקבל קצבה כלשהי (מלבד קצבאות של המוסד לביטוח לאומי), על המעסיק חלה חובה לבצע עבורו הפרשות לביטוח הפנסיוני החל מהמועדים המפורטים בפסקה הבאה.
דוגמה:
אם עובד התחיל לעבוד לפני גיל פרישת חובה, והוא ממשיך לעבוד גם לאחר שהגיע לגיל פרישת חובה, הרי שאם הוא מקבל קצבת פנסיה או קצבה אחרת מלבד קצבה של המוסד לביטוח לאומי, רשאי המעסיק להפסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני מרגע שהעובד הגיע לגיל פרישת חובה. לעומת זאת, אם העובד לא מקבל קצבה (מלבד קצבאות של המוסד לביטוח לאומי) המעסיק חייב להמשיך ולבצע את ההפרשות גם לאחר שהעובד עבר את גיל פרישת החובה וכל עוד הוא ממשיך לעבוד אצלו. ראו דוגמאות בהמשך.

מאיזה מועד זכאי העובד להפרשות?

  • במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה (והיה מבוטח בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליו תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטח על-ידי מעסיקו.
    • לשון החוק אינה מגדירה מיהו "עובד מבוטח בביטוח פנסיוני" והאם הכוונה רק לעובדים שיש להם ביטוח פנסיוני פעיל ערב מועד תחילת עבודתם, או גם עובדים שבעבר הפרישו להם לביטוח פנסיוני, אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך תקופה הפוגעת ברצף הזכויות, למשל, בכיסוי הביטוחי. מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה משתמע שהכוונה למבוטח בביטוח פנסיוני פעיל. לפי פסיקה זו, עובד שבעבר היה מבוטח בביטוח פנסיוני אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך יותר מ-5 חודשים לפני שהתחיל לעבוד, מבלי שהעובד דאג לשמירה על רצף זכויותיו, נחשב לעובד שאינו מבוטח, שכן במועד תחילת עבודתו יש לו אמנם חיסכון פנסיוני אך הוא חסר כיסוי ביטוחי, ולכן יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו רק כעבור 6 חודשי עבודה. עם זאת חשוב להדגיש כי הסוגיה טרם נידונה בבית הדין הארצי או בבית המשפט העליון וטרם נקבעה הלכה מחייבת, ולפיכך ייתכן שבעתיד תאומץ פרשנות אחרת הקובעת חובה לערוך ביטוח מהיום הראשון גם למי שהיה מבוטח בעבר וקרן הפנסיה שלו אינה פעילה).
    • לפי צו ההרחבה, ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מביניהם). מכיוון שסוגיה זו טרם הובאה לדיון בבית הדין הארצי עבודה, אין עדיין הלכה מחייבת בנושא זה.
    • כאשר העובד הפסיק את עבודתו (מכל סיבה) לפני שהשלים 3 חודשי עבודה קיימות שתי פרשנויות באשר לחובת המעסיק:
      • לפי פרשנות אחת, חובה על המעסיק לבצע הפרשות רטרואקטיביות לביטוח פנסיוני גם אם העובד הפסיק את עבודתו לפני שהשלים 3 חודשי עבודה (לפי סעיף 6(ה) לצו ההרחבה, הזכאות לביטוח היא מהיום הראשון לעבודה, ולא חלה על עובד כזה תקופת המתנה, רק מועד ההפרשות הראשון הוא מאוחר יותר).
      • פרשנות אחרת היא שהזכאות לביטוח פנסיוני באמצעות המעסיק מתחילה בפועל רק לאחר 3 חודשי עבודה ומוחלת רטרואקטיבית מהיום הראשון, כלומר, אם עובד לא השלים 3 חודשי עבודה, הוא אינו זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו.
  • במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום שהתחיל את עבודתו (כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בעבור 6 חודשי עבודתו הראשונים).
דוגמה:

עובד החל לעבוד בתאריך 01.03.2015 במקום עבודה חדש.

  • אם אין לעובד ביטוח פנסיוני קודם (או אם היה לו ביטוח פנסיוני קודם שאינו בתוקף בעת קבלתו לעבודה), הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני רק כעבור 6 חודשי עבודה, כלומר החל מה-01.09.2015 (כאשר הסכום יועבר בפועל על-ידי המעסיק בחודש אוקטובר 2015).
  • אם יש לו ביטוח פנסיוני קודם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיומו הראשון לעבודה (01.03.2015), כאשר בפועל התשלום הראשון שהמעסיק יעביר לחברת הביטוח או לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני, יהיה בתום 3 חודשי עבודה, כלומר בחודש יוני (התשלום יכלול את הביטוח עבור חודשים מרץ, אפריל ומאי). לאחר מכן על המעסיק להעביר מדי חודש את התשלום עבור החודש שקדם.
דוגמה:

עובד החל לעבוד בתאריך 20.11.2014 במקום עבודה חדש.

  • אם אין לעובד ביטוח פנסיוני קודם (או שהיה לו ביטוח פנסיוני שאינו בתוקף), הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני, רק כעבור 6 חודשי עבודה, כלומר החל מ-20.05.2015.
  • אם יש לו ביטוח פנסיוני קודם שעדיין בתוקף, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מיומו הראשון לעבודה, כאשר בפועל יועברו הכספים בתום שנת המס, כלומר עד ה-31.12.2014.
  • עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (20 לעובדת ו-21 לעובד), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל המזכה תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.
דוגמה:

צעירה שהחלה לעבוד חודשיים לפני שמלאו לה 20 ולא היתה מבוטחת בביטוח פנסיוני לפני כן.

היא תהיה זכאית להפרשות לביטוח פנסיוני לאחר שתשלים 6 חודשי עבודה, כלומר 4 חודשים אחרי שימלאו לה 20.
דוגמה:
צעיר שהחל לעבוד 7 חודשים לפני שמלאו לו 21, יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני מיד כשיגיע לגיל 21.
  • עובדים עשויים להיות זכאים לביטוח פנסיוני לפני המועד שנקבע בצו ההרחבה הכללי, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי שחל עליהם.
דוגמה:
עובד שחל עליו צו ההרחבה בענף התעשייה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני מהיום שהתקבל לעבודה, גם אם לא היה מבוטח לפני כן בביטוח פנסיוני.

תהליך מימוש הזכות

  • זכות זו אמורה להינתן אוטומטית על-ידי המעסיק:
    • אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, זכות זו תוענק לו לאחר 6 חודשים;
    • אם לעובד היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת ההעסקה, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני של המעסיק החדש מיומו הראשון להעסקה, כאשר הכספים בפועל יופרשו כעבור שלושה חודשי עבודה (או עם סיום שנת המס - לפי המוקדם מביניהם), כולל הפרשות רטרואקטיביות מתחילת ההעסקה.
  • על העובד להודיע למעסיק באיזה סוג ביטוח פנסיוני הוא מעוניין:
  • על העובד להודיע למעסיק באיזה גוף מוסדי (קופת גמל, קרן פנסיה או חברת ביטוח) מסוים הוא בוחר לניהול החיסכון, ושאליו יש להעביר את הכספים.
  • על העובד למלא את הטפסים הנדרשים לצורך הצטרפות לביטוח הפנסיוני של הגוף המוסדי שבו בחר לנהל את הביטוח ולהחתים עליהם את המעסיק. ניתן להיעזר לשם כך בסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעם המעסיק או מטעם העובד.
  • החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת משתי קרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות ברירת מחדל" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים) או בקופת גמל שנבחרה על ידו או ע"י ארגון העובדים במכרז.
  • למידע נוסף ראו:
  • עוזרות בית ועובדים במשק בית - למידע על תהליך עריכת ביטוח פנסיוני לעוזרות בית ועובדים במשק הבית, ולאופן העברת התשלומים השוטפים לביטוח הפנסיוני שלהם ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
  • עובדים זרים -

חובת המעסיק להעביר את הכספים לגוף הפנסיוני

  • על המעסיק להעביר את הסכומים אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים - לפי המוקדם מביניהם.
  • איחור המחייב תשלום ריבית - אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית כלפי הגוף הפנסיוני.
  • איחור שיכול להיחשב כהלנת שכר - אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 30 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק (21 יום לאחר המועד שבו אי תשלום השכר נחשב הלנת שכר), ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה (אפילו אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן).
דוגמה:
  • משכורת מרץ צריכה להיות משולמת ב-1 באפריל.
  • החל מה-10 באפריל נחשב אי-תשלום השכר להלנת שכר.
  • אם המשכורת שולמה בזמן, אבל ההפרשות לביטוח הפנסיוני לא הועברו עד ה-1במאי (30 יום לאחר המועד שבו השכר צריך להיות משולם ו-21 לאחר המועד שבו נחשב אי-תשלום שכר להלנת שכר) ייחשבו סכומים אלה כהלנת שכר, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצויי הלנת שכר בגין סכומים אלה גם אם המשכורת עצמה שולמה בזמן.
  • החובה להעביר את הסכומים במועד הנ"ל חלה הן על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד והן על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בביטוח הפנסיוני, כולל תשלום רכיב הפיצויים).
  • איחור שנחשב לעבירה פלילית - בנוסף, מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד, ולא העביר סכומים אלה אל הגוף המוסדי בתוך 39 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.
דוגמה:
בדוגמה הקודמת, אם המעסיק ניכה את חלקו של העובד אך לא העביר את הסכומים אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני של העובד עד 10 במאי, הוא צפוי למאסר או לקנס.

הפסקת הפרשות המעסיק כאשר העובד הגיע לגיל פרישה

  • מעסיק רשאי להפסיק לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד/ת שהגיע/ה לגיל פרישת חובה (הגיל שבו ניתן לחייב עובד/ת לפרוש מעבודה- 67), רק בתנאי שהעובד/ת מקבל/ת קצבה כלשהי, מלבד קצבאות או גמלאות של המוסד לביטוח לאומי.
דוגמה:

פנסיונר "צעיר" (פרש לפני גיל 67) המתחיל עבודה חדשה

  • איש קבע שפרש מעבודתו בצה"ל בגיל 50 ומקבל קצבת פנסיה חודשית, ובמקביל עובד במקום עבודה כלשהו, זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני ממקום עבודתו הנוכחי עד שיגיע לגיל 67.
  • לאחר גיל 67 יהיה המעסיק רשאי להפסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, שכן העובד מקבל קצבת פנסיה (קצבה שאינה קצבה מהמוסד לביטוח לאומי).
דוגמה:

עובדת שפרשה לפנסיה בגיל 62 והחלה לעבוד במקום עבודה חדש בגיל 63

  • עובדת שהחלה לעבוד במקום עבודה מסוים בגיל 63 ומקבלת קצבת פנסיה חודשית ממקום העבודה הקודם שלה ממנו פרשה בגיל 62 (גיל פרישה מעבודה).
  • העובדת זכאית להפרשות לביטוח פנסיוני ממקום עבודתה הנוכחי עד שתגיע לגיל 67.
  • בגיל 67 יהיה המעסיק הנוכחי רשאי להפסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, שכן העובדת מקבלת קצבת פנסיה ממקום העבודה הקודם שלה.
דוגמה:

עובדים הממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה לאחר גיל 67

  • עובד ועובדת שממשיכים לעבוד במקום העבודה אחרי שהגיעו לגיל 67 ומקבלים קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, זכאים להמשך ההפרשות לביטוח הפנסיוני על-ידי המעסיק (בתנאי שהם אינם מקבלים קצבה נוספת מלבד קצבאות הביטוח הלאומי).
דוגמה:
אם עובד התחיל לעבוד בגיל 68 והוא מקבל קצבת פנסיה בשל עבודתו הקודמת, המעסיק אינו חייב לבצע עבורו הפרשות לביטוח פנסיוני.

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שפוטר או התפטר

הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שיצא למילואים

  • על המעסיק להמשיך ולהפריש את ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובד שיצא למילואים, ולנכות את חלקו של העובד, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והמשיך לעבוד.

הפרת חובת המעסיק

  • במקרה שהמעסיק מפר את הזכות, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן ניתן לתבוע רטרואקטיבית את הסכומים שהיה על המעסיק להעביר לגוף המוסדי (בדרך כלל 6% מהשכר ברוטו נוסף על רכיב הפיצויים) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעביד מחובתו.
  • עיכוב בהעברת הכספים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד עשוי להיחשב כהלנת שכר או עבירה פלילית, וניתן להטיל על המעסיק פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.
  • למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

שיעורי ההפרשות משכר העובד

עובדים שאינם בשירות המדינה

החל מיום הפרשות המעסיק הפרשות העובד הפרשות המעסיק לפיצויים סה"כ הערות
01.01.2017 6.5% 6% 6% 18.5%
  • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים. אולם אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד.
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.5%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.07.2016 6.25% 5.75% 6% 18%
  • החל מ-ממשכורת חודש יולי 2016,
    • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
    • למרות זאת, אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • החל מ-ממשכורת חודש יולי 2016, אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד.
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.25%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.01.2014 6% 5.5% 6% 17.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2013 5% 5% 5% 15% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפניהניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים.
  • עד יוני 2016 - ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר לפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016), לפי הנמוך מבין השניים. כלומר, אם שכרו של העובד נמוך מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך שכרו של העובד בפועל ואם שכרו של העובד גבוה מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך השכר הממוצע ולא מתוך שכרו של העובד בפועל. יחד עם זאת, מעסיק רשאי להחליט להיטיב עם העובד ולהפריש את הסכומים לביטוח הפנסיוני מתוך שכרו של העובד בפועל, גם כאשר שכר זה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
  • החל מ-ממשכורת חודש יולי 2016, יחושבו ההפרשות באותו אופן, אולם אם בהסכם העבודה נקבע "שכר קובע" שהוא גבוה יותר, יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני מתוך השכר הקובע שנקבע בהסכם.
דוגמה:
  • עובד משתכר 12,000 ש"ח (ברוטו) בחודש. סכום זה גבוה מההשכר הממוצע במשק (9,464 ש"ח נכון לינואר 2016).
  • לפי צו ההרחבה, על המעסיק לחשב את ההפרשות לביטוח הפנסיוני לפי הנמוך מבין השניים, כלומר ההפרשות יבוצעו מתוך השכר הממוצע במשק ולא מתוך שכרו של העובד.
  • למרות זאת, אם בהסכם העבודה נקבע כי השכר הקובע לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני יהיה שכרו של העובד (12,000 ש"ח), על המעסיק לבצע את ההפרשות מתוך שכר זה ולא מתוך השכר הממוצע במשק.

עובדים בשירות המדינה

  • עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מ-01.07.2015:
  • עובדים המבוטחים בביטוח מנהלים - תגמולי המעסיק ותגמולי העובד יוגדלו ב-0.5% כל אחד, ובכל מקרה תגמולי המעסיק לא יעלו על 7.5% ותגמולי העובד לא יעלו על 7%. (על העובדים להגיש בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום העבודה ולעדכן את חברת הביטוח על העלאת ההפרשות).
  • עובדים המבוטחים בקרן פנסיה ובקופת גמל - תגמולי מעסיק - 7.5%, ותגמולי עובד - 7%.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי ("דירוג דרגה") יועלו באופן אוטומטי.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים בחוזה אישי יועלו רק אם יגישו בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום עבודתם.
  • עבור עובד בפנסיה תקציבית שבחר בהסדר חליפי, יעמדו הפרשות העובד על 6.5% והפרשות המעסיק על 7.5%.
  • למידע נוסף (כולל הטפסים שיש למלא) ראו חוזר החשב הכללי של משרד האוצר מיום 14.07.2015.

הפרשות לפיצויי פיטורים

  • הפרשות המעסיק לפיצויים (בשיעורים שפורטו בטבלה לעיל) משמשות לתשלום פיצויי פיטורים.
  • מעסיק המפריש פיצויי פיטורים בסכומים המפורטים בטבלה או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל- 8.33% (1/12 מהשכר החודשי) ישירות לקופת גמל לקצבה, כלומר: להוסיף 2.33% על 6ֵ% שהוא מפריש מדי חודש.
  • במקרה שהמעסיק מעוניין להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, כלומר להפריש מדי חודש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן.

משיכת כספי הפיצויים במקרה של פיטורים

  • במקרה שחלק מכספי הפיצויים (או כולם) הופרשו לקרן פיצויים או לקרן הפנסיה על-ידי המעסיק, והעובד פוטר, הרי שפיצויי הפיטורים לא ישולמו על-ידי המעסיק אלא על-ידי חברת הביטוח או הקרן שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מהפיצויים לקרן, על המעסיק לשלם את ההפרש ישירות לעובד. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים.
  • במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש.

משיכת כספי הפיצויים במקרה של התפטרות

  • במקרה של התפטרות, העובד רשאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (במגבלות מסוימות המפורטות בהמשך), והמעסיק לא יצטרך להשלים סכום כלשהו (מלבד במקרים שמדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, שבהם חובה על המעסיק להשלים את הפיצויים כאילו מדובר בפיטורים).
  • המעסיק אינו רשאי לקבל את הכספים הללו בחזרה, גם אם העובד התפטר מעבודתו (מלבד מקרים שבהם העובד משך את הכספים לפני שהתרחש אירוע מזכה, כמו: פרישה לגמלאות, נכות או מוות או מקרים שבית המשפט שלל את זכאותו לכספים).

הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד

הסדר מיטיב

  • ישנם ענפים שחל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים הסדרי פנסיה ספציפיים שאינם זהים לאלו שקבועים בצו ההרחבה (בדרך כלל מדובר בתנאים טובים יותר מנקודת מבטו של העובד בהשוואה לקבוע בצו ההרחבה של פנסיית החובה).
  • כמו כן ישנם מקומות עבודה שבהם יש הסכמי עבודה אישיים בין המעסיק לעובדים שבהם נקבעו הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני, השונים מאלו שנקבעו בצו ההרחבה.
  • הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב", והכלל הוא שבמקרים אלה המעסיק חייב להפריש בהתאם להסדר המיטיב ולא לפי צו ההרחבה.
  • עם זאת במקרים מסוימים שבהם תנאי "ההסכם המיטיב" אינם טובים מתנאי צו ההרחבה, יש לנהוג לפי צו ההרחבה.
  • למידע נוסף ראו הסדר מיטיב בביטוח פנסיוני.

זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות העובד לביטוח הפנסיוני

  • עובד זכאי לזיכוי ממס הכנסה בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני (שנוכו משכרו) עבור הפרשות שלא עולות על 7% מהשכר.
  • גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות, ולא יותר מ-7,308 ש"ח לשנה (609 ש"ח לחודש).
  • למידע נוסף ראו זיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני.

פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק (תגמולים ואובדן כושר עבודה) לביטוח הפנסיוני

  • הפרשות המעסיק לביטוח הפנסיוני (רכיב התגמולים של המעסיק, וכן סכומים שהוא מפריש לביטוח אובדן כושר עבודה) עד תקרה של 1,775 ש"ח (נכון ל-2016, 2,778 ש"ח לפני כן) ושאינן עולות על 7.5% משכרו של העובד, אינן נחשבות להכנסה של העובד לצרכי מס הכנסה, למרות שמדובר בהטבה שמקבל העובד ממעסיקו. לפיכך העובד פטור מתשלום מס הכנסה עבורן.
  • אם הפרשות המעסיק לתגמולים ולאובדן כושר עבודה עולות על התקרה הנ"ל או עולות על 7.5% מהשכר של העובד, ייחשבו הסכומים שמעבר לתקרה או מעל 7.5% מהשכר כהכנסה שחייבת במס, וינוכה מהם מס הכנסה על פי מדרגת המס הרלוונטית לשכרו של העובד.
  • למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני ולביטוח אובדן כושר עבודה.

שמירה על רצף זכויות

  • מכיוון שהמעסיק מעביר בפועל את הכספים לביטוח הפנסיוני רק לאחר מספר חודשי עבודה (גם במקרה של עובד שכבר מבוטח בביטוח פנסיוני), עלול העובד לאבד את זכויות הוותק שלו בשל תקופת העבודה ההתחלתית שבה לא בוצעו הפרשות בפועל.
  • לפיכך, עובד שהתחיל עבודה חדשה והיה לו לפני כן ביטוח פנסיוני, יכול לשמור על רצף הזכויות שלו באמצעות הסדר ריסק או הפקדות עצמאיות, וזאת עד לתחילת ההפקדות בפועל של המעסיק.
  • למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד המתחיל עבודה חדשה.

עיקול כספים שהופקדו לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני

חשוב לדעת

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

גורם ממשלתי תחומי אחריות נושאים
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר רשות שוק ההון מפקחת על קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים ראו הסבר לתהליך פניות הציבור
מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה הסדרת שוק העבודה ואכיפת חוקי עבודה למיצוי זכויות העובדים, איתור הפרות וצמצום הפגיעה בעובדים שכירים ברמות השכר הנמוכות ההגנה קריטית במקרים שמעסיקים לא מבצעים את חובתם לחיסכון פנסיוני

ראו תהליך פנייה והגשת תלונה

רשות המסים מתן הטבות במס לעובדים ולעצמאים בשל ההפקדות לביטוח פנסיוני. ראו הטבות במס הכנסה בגין הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.

פסקי דין


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות

  • המידע המקורי בערך נכתב בסיוע היחידה לחינוך פיננסי ומחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.