הזכות למות בכבוד (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

אדם זכאי לבקש להימנע מלתת לו טיפול רפואי להארכת חייו
אסור לסייע לאדם להתאבד, לשדל אדם להתאבד, או לבצע המתת חסד
כל אדם מגיל 17 רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות לסוף חייו או למנות מיופה כוח שייתן את ההנחיות
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות

בישראל, נקודת ההנחה על פי חוק החולה הנוטה למות, היא שחולה הנוטה למות מעוניין לחיות אלא אם הוכח אחרת.

  • הזכות למות בכבוד מוסדרת בהוראות החוק הקובעות, כי במצבים מסויימים, אדם המוגדר כחולה הנוטה למות זכאי לבקש שימנעו מטיפול בו והצוות הרפואי מחוייב לקיים את הוראותיו, במגבלות הקבועות בחוק.
  • כמו כן אדם זכאי לתת הוראות מראש, בעודו בריא, ביחס לטיפול שיקבל או שימנע מלקבל, אם וכאשר יהיה חולה הנוטה למות וכן למנות מיופה כוח שייתן הוראות במקומו.

מי זכאי?

  • כל אדם, הן בזמן שהוא בריא - על ידי מתן הוראות מראש, והן כאשר הוא כבר מוגדר כחולה הנוטה למות על פי החוק.

תהליך מימוש הזכות

  • בכדי לאפשר הפסקת טיפול, יש להוכיח כי החולה אינו מעוניין לחיות, כאשר ייתכנו שני מצבים: חולה שהוא בעל כשרות משפטית וחולה שאינו בעל כשרות משפטית.

חולה בעל כשרות משפטית

  • חולה בעל כשרות משפטית ייחשב מי שמלאו לו 17 שנים, מסוגל להביע את רצונו, לא הוכרז כפסול דין והוא כשיר מבחינה הכרתית, שכלית ונפשית לקבל החלטות בקשר לטיפול רפואי בו מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.
  • על חולה בעל כשרות משפטית להביע רצון באופן מפורש להפסקת הטיפול הרפואי ו/או לטיפול נלווה (טיפול רפואי שאינו קשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא כגון: מתן מזון ונוזלים). לשם כך עליו לחתום על טופס הבעת רצון שאינו רוצה להוסיף לחיות.
  • חולה שמסיבה כלשהי אינו יכול להביע את רצונו בכתב, יצהיר על רצונו בעל פה בפני שני עדים וההצהרה והעדות יתועדו בכתב, סמוך ככל הניתן לאחר מכן.

חולה שאינו בעל כשרות משפטית

  • במקרה שמדובר בחולה הנוטה למות שמלאו לו 17 שנים והוא אינו בעל כשרות משפטית, הזכות תתאפשר במקרים הבאים:
  1. החולה נתן הנחיות רפואיות מקדימות בכתב.
  2. החולה מינה מיופה כוח שייתן הנחיות רפואיות במקומו.
  3. החולה נתן הנחיות רפואיות מקדימות וגם מינה מיופה כוח.
  4. ניתנה החלטה של ועדה מוסדית או של ועדה ארצית – במקרים המתאימים על פי החוק.
  5. אם אין הנחיות, ייפוי כוח או החלטת ועדה, ניתן להיעזר בתצהירים של אנשים הקרובים לחולה, המעידים כי אינו מעוניין להמשיך לחיות. אדם נחשב קרוב לחולה אם הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית לחולה, יש ביניהם מערכת יחסים קרובה ורציפה למשך שנתיים לפחות לפני קבלת ההחלטה וידועים לו פרטים רבים על החולה.
  6. במקרים חריגים ניתן להיעזר בעמדתו של אפוטרופוס שמונה לחולה, אם הוא אדם הקרוב אליו ולפיה החולה אינו מעוניין להאריך את חייו.
  • במקרה שהוכח כי החולה הנוטה למות אינו מעוניין להמשיך לחיות, יש להימנע מלתת לו טיפול רפואי הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, אולם אין להימנע מטיפול נלווה.
  • ניתן להימנע גם ממתן טיפול נלווה רק במקרה של חולה הנוטה למות הנמצא בשלב הסופי וסובל סבל משמעותי.

פעולות שאסור או מותר לבצען

פעולות אסורות על פי החוק

  1. איסור המתה אקטיבית (במזרק למשל) - עשיית פעולה אף אם היא טיפול רפואי, המכוונת להמית, או שתוצאתה, קרוב לוודאי היא גם גרימת מוות. האיסור תקף גם אם הפעולה היא לבקשת החולה וגם אם המטרה להקטין את סבלו. עשיית פעולה כאמור מהווה עבירה פלילית.
  2. איסור סיוע התאבדות- עשיית פעולה, אף אם היא טיפול רפואי, שיש בה סיוע להתאבדות. עשיית פעולה כאמור מהווה עבירה פלילית.
  3. איסור הפסקת טיפול רציף – טיפול שלפי טיבו ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות אם ההפסקה עלולה להביא למותו של החולה (לדוגמא ניתוק ממכשיר הנשמה).

טיפולים שמותר וניתן להימנע מהם על פי החוק

  • יש להימנע (לפי רצון החולה כפי שנקבע) מטיפול רפואי הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא של החולה הנוטה למות, כולל בדיקות, ניתוחים, החייאה, חיבור (בלבד) למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה, וכו'.
  • לגבי טיפולים שכבר ניתנים לחולה טרם החלטה בעניינו, החוק מבחין בין 2 סוגי טיפולים:
  1. מותר שלא לחדש טיפול רפואי מחזורי שהוא טיפול רפואי הניתן באופן מחזורי ובהפסקות , ואפשר להבחין באופן מעשי וברור בין סיום מחזור אחד של טיפול לתחילת מחזור הבא.
  2. מותר להימנע מחידוש טיפול רפואי רציף, שנפסק שלא במכוון או בדרך חוקית אחרת וכן מותר להשתמש באמצעים טכנולוגיים שבעזרתם טיפול רציף מתוכנן מראש להינתן כטיפול מחזורי, למרות שעל פי טיבו הוא ניתן בד"כ באופן מתמשך וללא הפסקו.

הסתייגות מצפונית, ערכית או מקצועית של מטפל

  • החוק אינו מחייב מטפל לתת לחולה הנוטה למות טיפול רפואי מסוים, או להימנע ממתן טיפול רפואי מסוים, בניגוד לערכיו, למצפונו, או לשיקול דעתו הרפואי.
  • עם זאת, מטפל המסרב לפעול לפי הוראות החוק מהסיבות שצויינו, חייב להעביר את הטיפול באותו חולה למטפל אחר, על פי הסדר שקבוע מראש עם מנהל המוסד הרפואי.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות