הקדמה:

מעסיקים של עובדים זרים (כולל עובדים שהם מסתננים) מחויבים לשלם לרשות המסים היטל על העסקת העובדים, למעט עובדים זרים המועסקים בסיעוד, בחקלאות ובמקצועות נוספים כמפורט בהמשך
ההיטל הוא בשיעור 20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר. בענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה ובענף הבניין, ההיטל הוא בשיעור 15% מההכנסה
על המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו. מעסיק שלא ישלם את ההיטל, ייחשב כמי שניכה מס במקור ולא שילם אותו לפקיד השומה
אסור למעסיק לנכות את ההיטל מההכנסה של העובד הזר, במישרין או בעקיפין

בהתאם לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003, מי שמעסיק עובדים זרים מחויב לשלם היטל לרשות המסים אלא אם חל עליו פטור, כמפורט בהמשך.

  • בפסק הדין עא 4946/16 פסק בית המשפט העליון שעל המעסיקים לשלם היטל העסקת עובדים זרים גם עבור עובדים זרים שהם מסתננים מסודאן ואריתראה.

גובה ההיטל

  • ההיטל הוא בשיעור של 20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר.
  • עם זאת, בענפים הבאים ההיטל הוא בשיעור 15% מסך ההכנסה של העובד הזר:
    • ענף המסעדות האתניות
    • ענף התעשייה
    • ענף הבניין

מועד ואופן תשלום ההיטל

  • הוראות פקודת מס הכנסה יחולו, בשינויים המחויבים, על ההיטל כאילו היה מס שיש לנכותו מההכנסה של העובד הזר, ועל המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו.
  • מעסיק שלא שילם את ההיטל ייחשב כמי שניכה מס במקור ולא שילם אותו לפקיד השומה, והוא צפוי לעונש של מאסר או קנס או שניהם, כמפורט בסעיף 219 לפקודת מס הכנסה.
  • אסור למעסיק לנכות את ההיטל מההכנסה של העובד הזר, במישרין או בעקיפין.

פטור מתשלום ההיטל

  • תשלום ההיטל אינו חל על העסקת עובדים זרים במקרים הבאים:
    • עובדים זרים בתחום הסיעוד.
    • עובדים זרים בחקלאות - החל מיום 01.01.2016 ועד ליום 31.12.2020 בוטל ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות (עד לאותו מועד שיעור ההיטל היה 10% מההכנסה). לפרטים נוספים ראו הודעת רשות המסים מיום 22.02.2018.
    • עובדים פלסטינים מיהודה, שומרון וחבל עזה.
    • אזרח במדינה הגובלת בישראל המועסק כדין בישראל ויוצא את ישראל (בדרך כלל בתום יום העבודה) למקום מגוריו באותה מדינה.
    • עובד זר המקבל משכורת גבוהה (שהכנסתו החייבת היא לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק).
    • עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ.
    • קרבנות של סחר בנשים העובדים במהלך שהותם במקלט לקרבנות סחר.
    • עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה בין מדינת ישראל לבין המדינות ניו-זילנד, גרמניה, קוריאה, אוסטרליה, צ'כיה ואוסטרליה, ובתנאי שנכללים בו כל התנאים הבאים:
      1. הגעתו של העובד לישראל היא למטרת חופשה, ועבודתו בישראל היא מטרה משנית.
      2. התקופה המרבית לשהות העובד בישראל אינה עולה על 12 חודשים.
      3. התקופה המרבית להעסקת העובד אצל מעסיק מסוים אינה עולה על 3 חודשים.
      4. העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו בישראל.
      5. מספר העובדים המועסקים אינו עולה על מכסת העובדים המרבית לשנה.

חשוב לדעת

  • ביום 27.05.2018 הודיעה המדינה, בתגובה לעתירת המוקד להגנת הפרט, על ביטול היטל העובד הזר למעסיקיהם של כ-10,000 פלסטינים החיים בישראל במסגרת הליך לאיחוד משפחות.

פסקי דין

  • בג"ץ 2587/04 - בג"ץ פסק כי חוק ההיטל אינו פוגע בעקרון איסור ההפליה.
  • עא 4946/16 - בית המשפט העליון פסק שעל המעסיקים לשלם היטל העסקת עובדים זרים גם בגין עובדים שהם מסתננים מסודאן ואריתראה.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים