הקדמה:

הוכר כניצול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יוצא לוב שהיה עובר בבטן אימו בטווח של 300 ימים מאז רדיפתה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
מס' תיק:
ו"ע 35775-10-11
תאריך:
30.08.2012
קישור:
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית משפט השלום ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
פסק דין זה ניתן בבית משפט השלום.
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון,
ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

עניינו של פסק הדין בשאלה מהו פרק הזמן המקסימלי לאחר סיום רדיפות הנאצים שבו ניתן להכיר במי שטוען שהיה עובר ברחם אימו בתום אותן הרדיפות, לשם קבלת תגמולים ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
במקרה הנדון בפסק הדין, נדחתה תביעתו של העורר על ידי הרשות המוסמכת, כיוון שנולד בלוב כ-10 חודשים לאחר שחרור אימו ממחנה ג'אדו ויציאת הנאצים מאותה מדינה.
בערעור שהגיש לבית המשפט על החלטה זו טען העורר שתי טענות חלופיות לגבי אופן חישוב ההריון של אימו:

  • הטענה הראשונה, כי גם אם אימו הרתה לאחר סיום הרדיפות ושחרור מחנה ג'אדו, הרי שבמחנה המשיכו לשרור תנאים קשים, שניתן לראותם כהמשך הרדיפות, ואין לערוך הבחנה בין מצבה של אימו לפני השחרור ואחריו. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.
  • טענתו השנייה של העורר, שהתקבלה על ידי בית המשפט, הייתה כי מבחינה רפואית גם תקופת הריון העולה על 9 חודשים עשויה להחשב סבירה.
  • בנוסף לכך, העורר טען כי יש להשתמש בכלל המופיע בסעיף 3 לחוק הירושה הישראלי, הקובע כי מי שנולד בתוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש אלא אם כן הוא הוכיח כי נולד לאחר מכן.

פסק הדין

  • לאחר שסקר פסקי דין של בתי משפט אחרים בישראל, כולל בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיהם הוכרו תקופות הריון ארוכות ליישום הלכת העוברים לפי אותו החוק, פסק בית המשפט כי בנוסף למקרים קודמים שבהם הוכרה תקופת הריון ארוכה, מבלי שהוסבר הבדל בין אותם מקרים למקרה הנוכחי של העורר, מכיוון שהעורר נמצא בטווח הזמן של 300 הימים שנקבעו בחוק הירושה הישראלי, בית המשפט מקבל את ערעורו לזכאות לתגמולים מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

משמעות

  • מי שהיה עובר בבטן אימו בתקופת הרדיפות, ועד לתקופה של 300 ימים לאחר תום הרדיפות, עשוי להיות מוכר כניצול שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

פסיקה נוספת בנושא זה

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועידת התביעות.
  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.