אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן


  • אם נפצעת או נחבלת או חלית או שהוחמרה מחלה קיימת בזמן השירות (חובה, קבע, מילואים ואפילו בהכשרות ומבחנים קדם צבאיים) ואתה חווה ירידה ופגיעה בתפקוד (הגופני או הנפשי) ברמה כזו או אחרת, ייתכן שאתה מתמודד עם נכות ואתה יכול להיות מוכר על ידי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון כנכה צה״ל.
  • הכרה כנכה צה״ל על ידי אגף שיקום נכים מאפשרת לזכאים (לפי דרגת הנכות וסוג הפגיעה) לקבל תגמולים, מענקים, מימון טיפולים ושירותים רפואיים, הטבות והנחות, סיוע סוציאלי וכלכלי וליווי ותמיכה בתחומים ונושאים שונים, לפעמים גם לבני המשפחה.
  • הזכאות להיות מוכרים כנכי צה״ל חלה לא רק על חיילים בצה״ל אלא על כל מי ששירת או משרת בכוחות ושירותי הביטחון שקבועים בחוק, כמו: משטרה, משמר הגבול, משמר הכנסת, שירות בתי הסוהר, שב״כ, מוסד וכו׳.

שירות חובה

  • הגשת תביעה להכרה כנכה צה״ל ושירותי הביטחון אפשרית לאחר השחרור מהשירות או בסמוך לשחרור (3 חודשים לפני) ובכל מקרה היא תטופל לאחר השחרור.
  • המידע בחלק זה מפרט את השלבים וההליכים בעת פציעה או מחלה בזמן השירות.
  • אם הפציעה או המחלה לא השתפרו או לא חלפו, כדאי להגיש תביעה להכרה כמה שיותר מהר מרגע השחרור.
  • כדי להיות מוכרים כנכי צה״ל, החבלה או הפציעה או המחלה או ההחמרה של המחלה או המצב הרפואי (הפיזי או הנפשי) צריכה להיגרם בזמן השירות ובעקבות השירות.
  • היא לא חייבת להיגרם כתוצאה מפעילות מבצעית או אימון מבצעי אלא גם במקרים כמו חבלה או פציעה בבסיס, בדרך אליו או בחזרה ממנו, בזמן חופשה, תאונת דרכים וכו׳.

בזמן השירות

  • דוח פציעה/דוח אירוע- חשוב מאוד בשביל הקשר הסיבתי.
  • רמ 2 - ״שיחת זכויות״
  • יחידת מחלימים - חדש
  • שחרור והגשת תביעה להכרה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). מומלץ עוד לפני השחרור (יהיה דיון רק אחרי) אבל כדי לקבל אישור טיפול רפואי (אט״ר) מיד אחרי השחרור.
  • יתרונות וחסרונות
  • חייל וחייל משוחרר - התיישנות.

בדרך אל ובדרך מהבסיס/היחידה/מקום השירות/מקום ההתייצבות

  • רלוונטי גם למשרתי מילואים (מקום ההתייצבות).
  • רלוונטי גם לחייל משוחרר, שנחבל בדרך חזרה מהשירות.
  • אם נגרמה חבלה בדרך אל מקום השירות או בחזרה ממנו, בתנאי שהשהות מחוץ למקום השירות היתה כדין ולא היו בדרך הפסקות או סטיות משמעותיות שאין להן קשר לשירות או לדרך אל מקום השירות או ממנו.
  • חייל שנגרמה לו חבלה בדרך ממקום השירות ליעד החופשה או בדרך חזרה מיעד החופשה למקום השירות.
  • אם החבלה נגרמה בזמן החופשה, אפשר להגיש בקשה להכרה, אבל התנאים מעט שונים, כמו שיפורט בהמשך.
שימו לב
  • מי שטוען שהחייל שהה מחוץ לבסיס/היחידה/מקום השירות/מקום ההתייצבות שלא כדין, הוא זה שצריך להביא ראיות ולהוכיח את זה. כלומר, החייל לא צריך להוכיח או להביא ראיות שהוא שהה כדין מחוץ למקום השירות.

חבלה בזמן חופשה

  • אם החבלה נגרמה בדרך ממקום השירות ליעד החופשה או מיעד החופשה בדרך אל המחנה אפשר להגיש תביעה לפי חוק הנכים (כמו חייל חובה).
  • אם החבלה נגרמה בזמן החופשה, אפשר להגיש תביעה להכרה לפי חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תתקבל אם כל התנאים הבאים יתקיימו:
    1. החבלה נגרמה בזמן שהחייל היה בחופשה או היעדרות שקיבל עליה אישור.
    2. החבלה נגרמה במהלך 30 הימים הראשונים שהחייל לא מילא תפקיד בזמן השירות.
    3. החבלה לא נגרמה בזמן שהחייל עבד או עשה פעילות ספורטיבית שנהוג לקבל עליהם תמורה (כסף או שווי כסף) ואין חשיבות אם העבודה או הפעילות אושרו על ידי הצבא או האם התקבלה תמורה או לא. הסעיף הזה לא חל על חייל שהצבא אישר לו לעבוד מטעמים של מצוקה כלכלית קשה ונחבל בזמן העבודה.
    4. החבלה לא נגרמה בתאונת דרכים אם החייל שנפגע נהג כשאין לו רישיון, נהג ברכב ללא רשות, גרם לתאונה בכוונה, ידע שמי שנוהג ברכב נוהג ללא רשות ועוד לפי סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (עם חריג שאם מי שנפגע שנהג ברכב, שקיבל אישור לנהוג בו ולא היה ביטוח או שהביטוח לא מכסה את השימוש והנהג לא ידע על כך ובנסיבות גם לא היה סביר שיידע, יוכל לתבוע פיצויים מהקרן.
    5. החבלה לא נגרמה כתוצאה מייצור של סם מסוכן או של חומר אסור בהפצה, מסחר בהם או שימוש בהם, או עקב ביצוע עבירה תחת השפעת אלכוהול.
    6. החבלה לא נגרמה כתוצאה ממעשה או פעולה שכרוכים בנטילת סיכון לא סביר או מתוך כוונה לגרימת החבלה, אדישות לאפשרות שתיגרם חבלה וכו׳.
    7. החבלה לא נגרמה מחוץ לשטח מדינת ישראל ואזור יהודה והשומרון, אלא אם היא נגרמה בחופשה שאושרה לחייל בודד לצורך ביקור משפחתו.
    8. כתוצאה מהחבלה נקבעה לחייל על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות.
טיפ
גם אם נקבעה לחייל שנחבל בחופשה דרגת נכות נמוכה מ-20% שלא מזכה בתגמולים וטיפולים לפי חוק הנכים, חשוב לדעת שאם תהיה החמרה של המצב בעקבות החבלה, אפשר להגיש לאגף שיקום נכים בקשה להחמרת מצב ולהיבדק שוב על ידי הוועדה הרפואית שיכולה להעלות את אחוזי הנכות ואם הם יעברו את 20% החייל יהיה זכאי לתגמולים, להטבות, לטיפולים ולשירותים שלהם זכאים נכי צה״ל, בהתאם לדרגת הנכות וסוג הפגיעה שלהם.

חבלה בתאונת דרכים

  • אם חייל נחבל בתאונת דרכים בתוך הבסיס, בדרך לבסיס או חזרה ממנו הוא יכול להגיש תביעה להכרה לפי חוק הנכים.
  • אם החייל נחבל בתאונת דרכים בזמן שהוא היה בחופשה, הוא יכול לבחור אם להגיש תביעה למשרד הביטחון לפי חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) או להגיש תביעה אזרחית.

משוחררים משירות חובה

לא עברו 3 שנים מאז השחרור

  • תקופת התיישנות, בתוך 3 שנים.
  • עדיפות להגשה בהקדם, איסוף מסמכים, מדור קבלת מידע.

עברו 3 שנים מאז השחרור

  • התיישנות באופן כללי בתוך 3 שנים מהשחרור.
  • כל מקרה נבחן לגופו, מומלץ להיעזר בגורם מקצועי (בידיים טובות).
  • תלוי אם מדובר ב״חבלה רשומה״.
  • רשימה של מחלות/חבלות שיש לגביהן תקופת התיישנות ארוכה יותר (שר הביטחון).
  • פוסט טראומה (חבלה ולא מחלה).
  • כל מקרה נבחן לגופו, מומלץ להיעזר בגורם מקצועי (בידיים טובות).

מיועדים לשירות ביטחון (מלש״בים)

  • מלש״ב שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם צבאית - הכשרה שצה״ל מקיים לפני תחילת השירות בצבא, חוץ מהכשרה לנהיגה.
  • מלש״ב שזומן למבחנים ליחידת התנדבות - מבחנים שנערכים לבחינת הכושר לשירות ביחידת התנדבות של צה״ל.

שירות מילואים

  • כמו חייל חובה, בזמן שירות המילואים עצמו.
  • גם רמ 2?

בדרך אל ובדרך מהבסיס/היחידה/מקום השירות/מקום ההתייצבות

  • רלוונטי גם למשרתי מילואים (מקום ההתייצבות).
  • רלוונטי גם לחייל משוחרר, שנחבל בדרך חזרה מהשירות.
  • אם נגרמה חבלה בדרך אל מקום השירות או בחזרה ממנו, בתנאי שהשהות מחוץ למקום השירות היתה כדין ולא היו בדרך הפסקות או סטיות משמעותיות שאין להן קשר לשירות או לדרך אל מקום השירות או ממנו.
  • חייל שנגרמה לו חבלה בדרך ממקום השירות ליעד החופשה או בדרך חזרה מיעד החופשה למקום השירות.
  • אם החבלה נגרמה בזמן החופשה, אפשר להגיש בקשה להכרה, אבל התנאים מעט שונים, כמו שיפורט בהמשך.
שימו לב
  • מי שטוען שהחייל שהה מחוץ לבסיס/היחידה/מקום השירות/מקום ההתייצבות שלא כדין, הוא זה שצריך להביא ראיות ולהוכיח את זה. כלומר, החייל לא צריך להוכיח או להביא ראיות שהוא שהה כדין מחוץ למקום השירות.

שירות קבע

חייל בשירות קבע בחצי השנה הראשונה של שירות הקבע

  • כמו חייל חובה. (לבדוק רצף חובה-קבע).

חייל בשירות קבע שנחבל לפני ה-27.4.2017

  • כמו חייל חובה, לא צריך שהפציעה נגרמה כתוצאה מפעילות מבצעית או ייחודית.
  • חייל בקבע וחייל משוחרר מקבע- התיישנות.

חייל בשירות קבע שחלה או שהוחמרה מחלה קיימת לפני ה-1.1.2014

  • כמו חייל חובה, לא צריך שהמחלה נגרמה כתוצאה מפעילות מבצעית או ייחודית.
  • חייל בקבע וחייל משוחרר מקבע- התיישנות.

חייל בשירות קבע שנחבל אחרי ה-27.4.2017

  • אם הוא שירת בקבע פחות מחצי שנה בזמן החבלה, ההכרה תיעשה לפי חייל חובה.
  • אם הוא שירת בקבע יותר מחצי שנה בזמן החבלה הוא יוכל להיות מוכר אם החבלה נגרמה עקב פעילות מבצעית או באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע אחר שיש לו קשר ייחודי לשירות.
  • חייל בקבע וחייל משוחרר מקבע- התיישנות.
  • אם הוא שירת בקבע יותר מחצי שנה והחבלה לא נגרמה עקב פעילות מבצעית, אימון מבצעי או עם קשר לשירות - יכול לפנות לביטוח לאומי (נפגעי עבודה או נכות כללית?)

חייל בשירות קבע שחלה או הוחמרה מחלה קיימת אחרי ה-1.1.2014

  • אם הוא שירת בקבע פחות מחצי שנה בזמן שחלה או הוחמרה מחלה קיימת, ההכרה תיעשה לפי חייל חובה.
  • אם הוא שירת בקבע יותר מחצי שנה הוא יוכל להיות מוכר אם חלה באחת מהמחלות שברשימה הבאה, אם היא נגרמה עקב אירוע שיש לו קשר ייחודי לשירות או עקב תנאי שירות ייחודיים:
    • מחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה.
    • הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה.
    • פגיעה בשמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, בתנאי שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה.
    • מחלות אחרות ששר הביטחון יכול לקבוע בצו (בהסכמת ובאישור גורמים נוספים).
  • אם הוא שירת בקבע יותר מחצי שנה והמחלה שנגרמה לו היא לא אחת מהמחלות שברשימה ולא נגרמה עקב פעילות מבצעית, אימון מבצעי או עקב אירוע שיש לו קשר ייחודי לשירות לתנאי שירות ייחודיים - אפשר לפנות לביטוח לאומי (נפגעי עבודה או נכות כללית?)
שימו לב
  • מחלה - כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, חוץ מחבלה.
  • חבלה - נזק אנטומי לגוף שנגרם ישירות מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, כולל: מכת חום, מכת קור, מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות - הפרעה פוסט טראומטית (ptsd).
טיפ
על מרכז ״בידיים טובות״ שמעתם?
  • המרכז מעניק, ללא תשלום, סיוע, ליווי ותמיכה בהליך הגשת הבקשה להכרה כנכי צה״ל ושירותי הביטחון.
  • המרכז מסייע גם בהכנה לקראת הוועדה הרפואית, ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו בידיים טובות.

למי מגישים תביעה להכרה כנכה צה״ל ושירותי הביטחון?

  • את התביעה להכרה כנכה צה״ל מגישים ליחידת התביעות באגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
    • למידע על אופן הגשת תביעה להכרה עקב חבלה או פציעה (כולל פוסט טראומה) לחצו כאן
    • למידע על אופן הגשת תביעה להכרה עקב מחלה או החמרה של מחלה קיימת לחצו כאן
  • למידע כללי על הליך ההכרה, הוועדה הרפואית, קביעת הנכות והזכאויות השונות של הזכאים לחצו כאן
שימו לב
  • בידיים טובות
  • מי שכבר מוכר כנכה צה״ל וחלה החמרה במצבו הרפואי והתפקודי, יכול לפנות בתביעה להחמרת מצב.
  • נכות מוסבת.

תוך כמה זמן צריך להגיש את הבקשה? (תקופת התיישנות)

  • עדיף כמה שיותר בסמוך לאירוע שבו נחבלת או נפצעת.
  • לפי החוק, אפשר להגיש את הבקשה בתוך שלוש שנים מהיום שבו השתחררת מהשירות שבו נחבלת או נפצעת.
שימו לב
  • יש אנשים שהנזקים או ההשלכות של החבלה או הפציעה הופיעו אחרי הרבה שנים או שלא נעשה קשר בין מצבם (הפיזי או הנפשי) לבין אירוע שקרה בזמן השירות.
  • לכן, גם אם עברו יותר משלוש שנים מהשחרור, קצין התגמולים יכול לאשר לך להגיש את הבקשה בנסיבות מסוימים וכל מקרה נבחן לגופו.
טיפ
אם יכולת לעשות פעולה רגילה כלשהי (גופנית או נפשית או שכלית, כולל קוגניטיבית) ועכשיו אתה לא יכול לעשות אותה או שאתה מתקשה לעשות אותה או שהיכולת לעשות אותה פחתה או ירדה - המצב הזה מוגדר כ״נכות״.
  • משרד הביטחון מכיר בנכות של חייל או חייל משוחרר (חובה, קבע, מילואים וכו׳), אם היא נגרמה כתוצאה מחבלה או מחלה (או החמרה של מחלה קיימת) שקרתה בזמן השירות ובגלל השירות.

איזה טופס צריך למלא ואיך?

  • אם אתה מבקש להיות מוכר בגלל פציעה או חבלה (כולל פוסט טראומה), צריך למלא את הטופס שנמצא בקישור הזה ואתה יכול לבחור אם:
    • למלא אותו במחשב אונליין ובסיום לשלוח להדפסה או לשמור כקובץ pdf.
    • להוריד אותו למחשב, למלא ובסיום לשלוח להדפסה או לשמור כקובץ pdf.
    • לשלוח אותו להדפסה ולמלא בכתב יד.
טיפ
  • חשיבות למידע מדויק, מפורט ושגם אחר כך יהיה קשה לסטות ממנו.
  • יחד עם התביעה כדאי להגיש בקשה לקבלת אישור טיפול רפואי (אט״ר) שנוגע לחבלה/מחלה. אם הבקשה תתקבל ויינתן האישור, אפשר לקבל תגמולים זמניים וטיפולים רפואיים עבור החבלה/המחלה עד שתתקבל החלטה סופית בתביעה (גם אם יוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד להחלטה סופית של בית המשפט)

איזה מסמכים ואישורים אני צריך לצרף לבקשה?

  • טופס ויתור סודיות רפואית, מלא וחתום (נמצא בקישור הזה).
  • דוחות פציעה או אישור כתוב מהיחידה או מקום השירות שמעיד על הנסיבות של החבלה. אם אי אפשר לצרף אותם, צריך לצרף תצהיר מפורט בשבועה מעורך דין או בית משפט שמעיד על הנסיבות של החבלה.
  • מסמכים רפואיים שמעידים על המצב הרפואי שלך לפני החבלה: אישור מהרופא בקופת חולים ואישורים מרופאים מקצועיים אם קיבלת טיפול בגלל אותה החבלה.
  • סיכומי מחלה וביקורים מחדרי מיון, בתי חולים, מרפאות מקצועיות, צבאיות וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
  • דוח רפואי מהרופא המטפל שמפרט ומסביר את המצב הרפואי שלך היום.
  • צילום של תעודת הזהות עם התמונה והספח.
  • אם נחבלת בתאונת דרכים שבה אתה היית הנהג -צילום של רישיון הנהיגה.
טיפ
  • מה עושים אם אין מספיק מקום למלא בטופס?
    • אם אתם זקוקים ליותר מקום בחלק של תיאור החבלה, אפשר לצרף לטופס דף נוסף, רק חשוב שתזכרו שכשמגישים את הבקשה, צריך שיהיו 3 עותקים של כל דף שצירפתם.
    • בכל מקום אחר בטופס (שהוא לא תיאור החבלה) ואתם זקוקים למקום נוסף, אפשר לצרף דף נוסף, ולא צריך שיהיו עותקים שלו.

כששומרים במחשב כpdf אפשר לערוך את זה בשלבים ולשמור גירסאות שונות.

  • בגדול, כל מסמך שיכול להעיד על המצב הרפואי ועל הקשר שבין הפציעה-הנכות לבין השירות הצבאי}}

הבקשה מוכנה. איך מגישים אותה?

  • כדי לזרז את התהליך ולקצר את זמני הטיפול בבקשה, לפני שמגישים את הבקשה כדאי לבדוק ש:
    • מילאתם את טופס הבקשה במלואו ולפי ההנחיות, מסרתם פרטים מדויקים ונכונים וחתמתם עליו.
    • צירפתם לטופס הבקשה טופס ויתור סודיות מלא וחתום ואת כל המסמכים הרלוונטיים והאישורים הרפואיים.
    • צירפתם את הדפים הנוספים (אם לא היה מספיק מקום לכתוב בטופס).
  • את הבקשה המלאה מגישים ליחידה לתביעות וקביעת זכאות באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, באחת הדרכים הבאות:
    • בדוא״ל
    • בפקס: 073-3233381
    • בדואר: ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה, מיקוד 4959521 (עבור משרד הביטחון – אגף שיקום נכים, היחידה לתביעות וקביעת זכאות)
    • בקבלת הקהל במחוזות השונים (פריסה ארצית), בתיאום מראש בלבד. למידע מפורט ראו כאן.
טיפ
  • הגשת מלוא החומר - עשויה לזרז את התהליך ולקצר זמנים.
  • בידיים טובות.
  • מומלץ לקרוא בעיון את ההוראות וההנחיות למילוי הטופס שמופיעות בתחילתו.

הבקשה הוגשה. מה קורה עכשיו?

  • קצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות יקרא את הבקשה, יבדוק את הנתונים ואת המסמכים ובסיום תקבלו את אחת ההודעות או ההחלטות הבאות ישלח אליכם את אחת מההחלטות או מההודעות הבאות:
    • אם הבקשה לא התקבלה, האפשרות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת

  • אפשר לקבל טיפולים ושירותים מסוימים עוד לפני שהתקבלה החלטה האם לאשר את הבקשה להכרה או לא, בעיקר אם מדובר בבקשה על רקע PTDS.
  • אחרי שמילאתם והגשתם את הבקשה, לא תוכלו לסטות מתיאור העובדות שציינתם בטופס, אלא אם תקבלו רשות מיוחדת לכך מקצין התגמולים או [ועדת ערר].
  • תאריך הלידה, המצב המשפחתי והכתובת שציינתם יאומתו מול משרד הפנים (מרשם האוכלוסין) ובכל מקרה, הנתונים במשרד הפנים הם הנתונים שייקבעו שקובעים בנוגע לזכויו (גיל, מצב משפחתי, איזור מגורים).
  • אתם יכולים להגיש את הבקשה בעצמכם ולייצג את עצמכם במסגרת הטיפול בבקשה. בכל מקרה, אתם גם יכולים להיות מיוצגים על ידי עורך דין מטעמכם או שאדם אחר (שהוא לא עו״ד) ייצג אתכם, בתנאי שהוא לא מקבל תמורה או עוסק בייצוג.


מוקדים ממשלתיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים