אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
ילדים זכאים לקבל מזונות מאביהם עד הגיעם לגיל 21.
חובת האב לשלם מזונות לילדיו קיימת, גם אם הוא אינו נשוי לאמם או התגרש ממנה.
אם הילדים גרים עם האם, האב יעביר תשלום חודשי לאם. אם הילדים גרים עם האב, ידאג האב באופן ישיר לצרכיהם.
כאשר הילדים הם מעל גיל 15 חלה גם על האם חובה לשאת בעלויות שווה בשווה עם האב בהתאם ליכולתה הכלכלית.
טפסים

הערות של עו"ד מרקמן על הערך

  • הזכאות למזונות היא בהתאם למה שנקבע בפסק דין של ערכאה שיפוטית. כך שהמשפט שילד זכאי למזונות עד גיל 21 אינו נכון . החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מדבר רק על מזונות קטין. בפסיקת בתי המשפט שכיח מאוד לראות פסקי דין שמעניקים מזונות מופחתים לילדים בין הגילאים 18 עד 21 אבל זה בהחלט לא נמצא בכל פסק דין של בתי הדין הרבניים ולא ניתן לומר שמחויב על פי חוק.
  • החיוב במזונות נקבע על פי הדין הדתי רק כאשר שני בני הזוג נמנים על דת אחת ומדובר בעדה מוכרת בישראל. אחרת החיוב יעשה בהתאם לסעיף 3א בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) והפסיקה בהקשרו.
  • הכללים המופיעים ביחס לילדים יהודים הם כללים שבתאוריה, כלומר לא כך נראים פסקי הדין (כך לדוגמא על פי רוב לא ניראה שינוי במזונות עם הגיעו של הילד לגיל 15, כלומר שפסק הדין מחולק לתקופות) . צריך לזכור שהכל נתון לשיקול דעת של הערכאה השיפוטית. מה שרואים בשורה התחתונה היום שרוב פסקי הדין מעמידים את צרכי הילד באזור 1300 שח ועל זה מוספים מדור.
  • חינוך אינו נחשב להוצאה חיונית ועל פי רוב ההורים חולקים בהוצאה הזו (לדוגמא ההוצאה על הגן מתחלקת חצי חצי)
  • השתתפות האב בשכר הדירה של האם- יש פסקי דין בהם בגלל מצב הכלכלי של האב לא ניראה השתתפות כזו גבוהה בשכר הדירה של האם. לפעמים אף לא תיהיה כלל השתתפות. כמובן שזה תחום בתקרה (אם האם שוכרת דירה יקרה במיוחד האם לא אמור לשאת בעלות)
  • מהניסוח עולה שלכאורה אם יש 4 ילדים אז האב ישתתף ב 60% . לא זה המצב .
  • פסיקת מזונות לכמה ילדים אינה נעשית בדרך של הכפלת סכומי המינימום שנקבעו בפסיקה (באיזור 1300 ₪ לילד)
  • לא בהכרח למגיש התביעה יש את המסמכים הנדרשים. ההליך כרוך לעיתים רבות בבקשה לגילוי מסמכים.
  • בחשוב לדעת יש אמירה בעייתית לעניין הסמכות לדון בתביעת מזונות. בשנים האחרונות בתי הדין אימצו עמדה שניתן לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין (למרות הלכה משנות ה 60 של בית המשפט העליון שטוענת שלילדים זכות תביעה עצמאית למזונות בבית המשפט). המצב המשפטי כיום לא לגמרי ברור עד להכרעה של בגץ.
  • נושא המזונות במשמורת משותפת לא מוזכר אך מדובר בנושא שנוי במחלוקת. האם במקרה של חלוקת זמן עם הילד שווה וכאשר ההורים מרווחים סכומים דומים (לא קורה במרב המקרים – גברים ברוב התיקים מרווחים יותר מנשים) עדיין יהיה תשלום מזונות. יש ערעור תלוי ועומד בבית משפט עליון (בפועל היום משמורת משותפת על פי רוב גורמת להפחתה במזונות ולא לביטולם באופן מלא)

תחילת הערך

ילדים זכאים לקבל מזונות מאביהם, וזאת מכוח חובתו של האב לדאוג לכלכלת ילדיו עד הגיעם לבגרות. חובה זו נובעת מעצם היותו אביהם, ואינה קשורה בשאלה אם הוא נשוי לאמם או גר איתה. החיוב במזונות נקבע על פי הדין הדתי, שברוב המקרים מטיל חובה מוגברת על האב (יותר מאשר על האם). עם זאת בשנים האחרונות ישנה נטייה להתחשב ביכולתה הכלכלית של האם, ובמקרים מסוימים מטילים בתי המשפט על האם להשתתף בחלקים מסוימים מעלויות הגידול והמחיה של הילדים.

מי זכאי?

  • ילדים להורים יהודיים זכאים למזונות מהוריהם עד שחרורם מהצבא.
  • עד גיל 15 מחויב האב לשלם את מלוא צרכיהם החיוניים (כמו: מזון, ביגוד, חינוך ומגורים).
  • מגיל 15 מתחלקת החובה (מלבד המגורים) שווה בין שווה בין שני ההורים, וזאת אם האם יכולה להשתתף בהוצאות. מזונות אלה נקראים "מזונות מדין צדקה".
  • מגיל 18 ועד שחרורם מהצבא מחויב האב לשלם מזונות בגובה 1/3 מהסכום ששילם כשהילדים היו מתחת לגיל 15.
  • למרות החובה המוגברת המוטלת על האב, נוהגים בתי המשפט להתחשב ביכולותיהם הכלכליות של שני ההורים ולחלק את המזונות ביניהם בהתחשב במכלול הצרכים והנסיבות.
  • כאשר הילדים גרים עם האם, מחויב האב להשתתף בעלויות הדיור של האם (שכר דירה או תשלומי משכנתא). גובה ההשתתפות של האב הוא 30 אחוז מהתשלום החודשי על הדירה (אם לבני הזוג ילד אחד), 40 אחוז מגובה התשלום החודשי על הדירה (אם לבני הזוג שני ילדים), 50 אחוז מגובה התשלום החודשי על הדירה (אם לבני זוג 3 ילדים) וכו'.
  • ילדים שהוריהם אינם יהודיים, זכאים למזונות בהתאם להוראות הדין הדתי שחל על ההורים.
  • ילדים שהוריהם אינם מחויבים למזונות, על-פי הדין הדתי החל עליהם, זכאים למזונות על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.

תהליך מימוש הזכות

  • על הילדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריהם ולהגיש תביעה למזונות. אם הילדים קטינים (מתחת לגיל 18), על האם להגיש את התביעה בשמם. ניתן להגיש את התביעה באמצעות עורך דין, אך הדבר כרוך בתשלום שכר טרחה לעורך הדיןץ
  • בטופס התביעה יש למלא את פרטיו האישיים של ההורה, שממנו תובעים את המזונות (בדרך כלל האב), מקום מגוריו, גובה 12 המשכורות האחרונות, פרטים על בן הזוג או בת הזוג שלו, חובותיו וכיו"ב. ניתן למלא פרטים אלה באמצעות "טופס הרצאת פרטים בתביעה למזונות" הנמצא באתרי האינטרנט של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לעניני משפחה.
  • יש לצרף תלושי שכר של שני ההורים, ובמידת האפשר מסמכים נוספים המעידים על יכולתו הכלכלית של האב (למשל, רכוש שבבעלותו).
  • ילדים, שאביהם יהודי, רשאים להגיש את התביעה גם לבית הדין הרבני, אולם האב רשאי להתנגד, ובמקרה כזה יועבר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.
  • הגשת התביעה כרוכה בתשלום אגרה. הסכומים משתנים מעת לעת, והם מפורסמים באתר הרשות השופטת.
  • ההורים יכולים להגיע להסכם ביניהם על גובה המזונות. במקרה כזה הם יכולים לפנות יחד לעורך דין או למגשר כדי שינסח עבורם את ההסכם. לאחר חתימת ההסכם על שני ההורים לפנות לבית המשפט לעניני משפחה או לבית הדין הרבני (אם שניהם מסכימים לכך) בבקשה שיאשר את ההסכם. באופן הזה יכולים ההורים למנוע התדיינויות משפטיות ארוכות ולחסוך את סכומי הכסף הניכרים, הכרוכים בהתדיינויות אלה

חשוב לדעת

  • תביעה למזונות ילדים מוגשת לבית משפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. רק אם שני בני הזוג מסכימים, אז ניתן להגיש את התביעה לבית הדין הרבני.
  • אם יכולה להגיש בשם ילדיה תביעה למזונות, גם אם היא עצמה אינה מגישה תביעת גירושין.
  • הסכמים בין ההורים וגם פסק דין בעניין מזונות הילדים אינם סופיים, וניתן לשנות אותם מאוחר יותר, אם חלו שינויים בצרכי הילד או ביכולת ההשתכרות של ההורים.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

  • ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 (15.7.1984)

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות

מזונות, ילדים, גירושין, בית דין רבני, בית משפט לעניני משפחה, דין צדקה