אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
על מזמין שירות לקבוע דרך יעילה שבה יוכל עובד הקבלן להגיש אליו תלונה על הפרת זכויותיו על ידי המעסיק - קבלן השירות - וליידע בעצמו את העובד על דרך זו
על מזמין השירות להנגיש את המידע לעובד הקבלן בשפה המובנת לו
אם הפר מזמין השירות חובה זו, יוכל עובד הקבלן להגיש נגדו תביעה - גם אם לא מסר לו הודעה בכתב לפיה דרש מהקבלן לתקן את ההפרות והקבלן לא עשה זאת

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 46450-01-21
תאריך:16.01.2023
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • עובדות מאריתריאה הועסקו על ידי קבלן שירותים במתן שירותי ניקיון אצל מזמין שירות.
  • בעת עבודתן אצל מזמין השירות לא שילם הקבלן לעובדות את מלוא זכויותיהן על פי הדין.
  • החברה הקבלנית נכנסה להליכי פירוק והעובדות הגישו תביעה נגד מזמין השירות לתשלום פיצויים בגין הפרת חובותיו של המעסיק - קבלן השירות - כלפיהן.
  • הדיון התמקד בשאלה האם על פי החוק להגברת האכיפה חלה חובה על מזמין השירות לפצות את עובדות הקבלן בגין הפרת זכויותיהן בעבודה.
    • מזמין השירות טען כי על פי הדין חלה על העובדות חובה למסור לו הודעה שלפיה פנו לקבלן בבקשה לתקן את ההפרות. משלא עשו כן, לא ניתן להטיל עליו אחריות לתשלום פיצויים בגין ההפרות בעבודה.
    • העובדות טענו כי על פי הדין מזמין השירות מחויב לקבוע דרך שבה יוכלו להתלונן אצלו על הפרת זכויותיהן. משלא עשה כן, ניתן להטיל עליו אחריות, גם אם לא נמסרה לו הודעה בכתב שהן פנו לקבלן לתיקון ההפרות.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • אחד התנאים להטלת אחריות על מזמין השירות בגין הפרת זכויות של עובדי קבלן הוא שנמסרה למזמין השירות הודעה בכתב על ידי העובד (או ארגון עובדים) ולפיה העובד פנה לקבלן בדרישה לתקן את ההפרות, והקבלן לא תיקן את ההפרות בתוך 30 יום. במקרה זה אין ספק שהעובדות לא מסרו הודעה שכזו למזמין השירות.
  • על מזמין השירות לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו, ובכלל זה לקבוע דרך יעילה שבה יוכלו עובדי הקבלן להגיש אליו תלונה על הפרת זכויותיהם וליידע אותם בדבר דרך זו. אם הפר מזמין השירות את חובתו זו, תחול עליו אחריות כלפי עובדי קבלן, גם אם לא נמסרה לו הודעה שכזו.
  • במקרה זה, מזמין השירות לא מסר בעצמו הודעה לעובדות הקבלן בדבר הדרך להגשת תלונה. במקום זאת הוסכם שקבלן השירות הוא זה שימסור את ההודעה לעובדות ויעביר למזמין השירות אישור חתום על ידי כל אחת מהן.
  • בהודעה שנכתבה, בשפה העברית בלבד, התבקשו כלל עובדי הקבלן שזכויותיהם נפגעו לפנות למוקד הפניות של מזמין השירות באמצעות דואר רגיל, ללא ציון כתובת דואר אלקטרוני, או מספר טלפון לשליחת הודעה.
  • בית הדין הארצי לעבודה פסק שמזמין השירות לא עמד בחובותיו לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ויידוע העובדות בנוגע לדרך זו, מהסיבות הבאות:
    • על פי החוק, האחריות ליידוע העובד בנוגע לאופן הגשת התלונה מוטלת על מזמין השירות ולא על קבלן השירות. זאת משום שלקבלן המפר את זכויות העובד אין אינטרס ליידע את העובד בדבר הדרך להגשת תלונה נגד הקבלן.
    • מזמין השירות לא ערך בדיקה ולא וידא שהקבלן אכן מסר את המידע לעובדות.
    • החוק קובע שעל מזמין השירות לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו. חלק מהתאמת האמצעים לנסיבות העניין הוא הנגשת המידע לעובד בשפה המובנת לו, בדרך המתאימה לנסיבות המקרה, ובכלל זה - תרגום המסמך שנמסר לעובד או הסתייעות בעובד ותיק יותר הדובר את שפת העובד.
    • כמו כן, ספק אם הפניית העובד למוקד מרכזי שאליו ניתן לפנות רק בכתב היא דרך יעילה למסירת הודעה.
  • לפיכך, פסק בית הדין שמזמין השירות לא קיים את חובתו ליידע את העובדות בנוגע לאופן הגשת תלונה על הפרת זכויותיהן, ועל כן אישר את הפסיקה נגד מזמין השירות.

משמעות

  • על מזמין שירות חלה חובה לקבוע דרך שבה עובדי קבלן יוכלו להגיש אליו תלונות על הפרת זכויותיהם , וליידע בעצמו את העובדים על דרך זו.
  • על מזמין השירות להנגיש את המידע לעובד בשפה המובנת לו באמצעות תרגום המסמך שנמסר לעובד או הסתייעות באדם הדובר את שפת העובד.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות "נבו".