חדש:שלילת רישיון לישיבת קבע בישראל מתושב קבע (הליך)

במקרים מסוימים שר הפנים רשאי לשלול מתושב קבע את הרישיון לישיבת קבע

תושב קבע שנשלל רישיונו בשל רכישת אזרחות של מדינה זרה עשוי להיות זכאי להשבת רישיונו שנשלל אם יוכיח כי שמר על זיקה למדינת ישראל וכי מרכז חייו הוא בישראל

במקרים מסוימים המפורטים בהמשך, תושב קבע שתושבותו נשללה עשוי להיות זכאי לקבל רישיון לישיבה בישראל שונה מרישיון לישיבת קבע

במקרים מסוימים שיפורטו בהמשך, שר הפנים רשאי לשלול מתושב קבע את הרישיון לישיבת קבע.

• תושב קבע שתושבותו נשללה ואשר עלול להישאר ללא מעמד, זכאי לקבל רישיון לישיבה בישראל שאינו רישיון לישיבת קבע.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• תושבי קבע המחזיקים ברישיון לישיבת קבע בישראל.

המקרים בהם עלולה להישלל תושבות קבע

• במקרים הבאים, אם יתממשו התנאים הקבועים לכך בחוק, רשאי שר הפנים לשלול מתושב קבע את רישיונו לישיבת קבע:

שהייה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות

• תושב קבע אשר עזב את ישראל ושהה במשך 7 שנים רצופות מחוץ לישראל חזקה עליו כי השתקע במדינה אחרת, ולכן, שר הפנים עלול להחליט לשלול ממנו את רישיונו לישיבת קבע בישראל.
• חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי תושב הקבע אם יוכיח כי:
  • הוא רשום כתושב קבע במרשם האוכלוסין.
  • על אף שהותו למשך 7 שנים מחוץ לישראל, הוא לא קיבל אזרחות של מדינה זרה.
  • הסתבר כי תושב הקבע המשיך לשמור על זיקה נאותה למדינת ישראל (תנאי זה יוכח באמצעות בדיקה פרטנית שתבוצע על ידי רשות האוכלוסין וההגירה).
• תושב קבע שנשללה תושבותו בשל שהייה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות או יותר לאחר שנת 1995, ומשרד הפנים הודיע לו על פקיעת רשיונו לישיבת קבע, או שהוא נגרע ממרשם האוכלוסין עקב שהייה זו, אך הוא ביקר בישראל בתקופת תוקפו של כרטיס היוצא שהיה ברשותו, ועתה מתגורר בישראל שנתיים לפחות, ייחשב כמי שקיבל רישיון ישיבת קבע בישראל מיום חזרתו, וזאת במידה ותושב הקבע יבקש להירשם מחדש במרשם האוכלוסין.
• תושב קבע אשר העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לישראל מעל ל-7 שנים, ולפיכך פקע רשיונו לישיבת קבע בישראל, אך לא הודיע לו משרד הפנים על כך, ו/או הוא לא נגרע מקובץ מרשם האוכלוסין עד כה, ייחשב כמי שנושא רשיון ישיבת קבע תקף בישראל, וזאת במידה וביקר בישראל בתקופת תוקפו של כרטיס היוצא אשר בידו בעת יציאתו מישראל.
• כרטיס היוצא הוא כרטיס אשר מקבל תושב הקבע לצורך כניסה ויציאה לישראל וממנה לירדן דרך מעבר גשר אלנבי.
• תושבי קבע אשר היו קטינים בעת שהוריהם העתיקו את מרכז חייהם אל מחוץ לישראל – תיבדק תושבותם מיום בגירותם, ולעניין זה לא תילקח בחשבון התקופה שקדמה ליום בגירותם (הגעה לגיל 18 שנים).

הפרת אמונים למדינת ישראל

• שר הפנים אשר קבע לפי שיקול דעתו כי תושב קבע הפר אמונים למדינת לישראל, יודיע באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה לאותו תושב קבע כי בכוונתו לשלול את רישיונו לישיבת קבע בשל הפרת אמונים למדינת ישראל.
• לאחר קבלת ההודעה על הכוונה לשלול את הרישיון לישיבת קבע בישראל, רשאי תושב הקבע להציג בפני רשות האוכלוסין וההגירה את טיעוניו, בכתב או בעל פה.
• שר הפנים יקבל את החלטתו בעניין שלילת רישיון לישיבת קבע רק לאחר שהשתכנע כי תושב הקבע עשה מעשה שיש בו הפרת אמונים למדינת ישראל.
  • במקרים הבאים לא ישלל רישיון ישיבת קבע של תושב קבע אלא לאחר קבלת הסכמת שר המשפטים והתייעצות עם וועדה מייעצת שהוקמה לעניין זה:
    • תושב הקבע הוא בעל רישיון לישיבת קבע למעלה מ-15 שנים.
    • תושב הקבע נולד להורים שבעת לידתו אחד מהם לפחות היה מחזיק ברישיון לישיבת קבע.
• אם החליט שר הפנים, כי יש לשלול את הרישיון לישיבת קבע מאותו תושב קבע, עליו לוודא כי יוותר לתושב הקבע מעמד מדיני במקום אחר.
  • אם יתברר כי תושב הקבע יוותר ללא רישיון לישיבת קבע במקום אחר או ללא אפשרות לרכישת רישיון ישיבת קבע במקום אחר או ללא אזרחות של מדינה אחרת, יוענק לו רישיון לישיבה בישראל שאינו רישיון ישיבת קבע, בהתאם לשיקול דעת שר הפנים.

מה נחשב להפרת אמונים למדינת ישראל?

• מעשה ייחשב להפרת אמונים למדינת ישראל אם הוא אחד מאלה:
  • מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור.
  • סיוע או שידול למעשה טרור.
  • נטילת חלק פעיל בארגון טרור (בין אם הוא ארגון טרור מוכרז ובין אם איננו מוכרז).
  • מעשה המהווה בגידה לפי חוק העונשין.
  • מעשה המהווה ריגול חמור לפי חוק העונשין.

ערעור

• אם החליט שר הפנים לשלול את הרישיון לישיבת קבע בשל אחת הסיבות לעיל, זכאי תושב הקבע שתושבותו נשללה לערער על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרך של עתירה מנהלית.

חשוב לדעת

• תושב קבע שתושבותו נשללה ואשר עלול להישאר ללא מעמד, זכאי לקבל רישיון לישיבה בישראל שאינו רישיון לישיבת קבע.
• תושב קבע שתושבותו נשללה בשל הפרת אמונים, ואשר גר דרך קבע מחוץ לישראל, חזקה עליו כי יש לו את האפשרות לקבל רישיון ישיבה מחוץ לישראל, ובשל כך, גם אם יישאר ללא מעמד, הוא לא יהיה זכאי אוטומטית לרישיון ישיבה בישראל שאינו רישיון ישיבת קבע, אלא שעליו להוכיח כי אין באפשרותו לקבל רישיון ישיבה מחוץ לישראל.
• תושב קבע שתושבותו נשללה בשל הפרת אמונים, ואשר הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת שר הפנים לבית המשפט לעניינים מנהליים, יתאפשר לו, כל עוד מתבררים ההליכים המשפטיים בעניינו, להיכנס ולשהות בישראל למען ניהול ההליך המשפטי.

ראו גם

• החלף בפורטל האב
• ערכים רלבנטיים נוספים

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם	אתר	דוא"ל	טלפוןטל'
מענה ממשלתי מרכזי	אתר	דוא"ל	1299
שי"ל	אתר	פניה מקוונת	118

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

• פסק הדין שהוביל לחקיקה - אבו ערפה.

חקיקה ונהלים

• חוק הכניסה לישראל.
• תקנות הכניסה לישראל.
• נהלים של רשות האוכלוסין.

הרחבות ופרסומים

• אולי במוקד להגנת הפרט?

תודות

• עו"ד רותם סלמן.