הקדמה:

חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 הידוע גם בשם "חוק הגנת ילדים" מסדיר את נושא חקירת ילדים, בין אם כעדים לביצוע עבירה ובין אם בתור חשודים בביצוע העבירה, לגבי עבירות מסוימות שעליהן הוא חל.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955
נוסח החוק:
החוק באתר נבו
החוק ב"ספר החוקים הפתוח"

העבירות עליהן חל החוק

  • חוק הגנת ילדים חל על העבירות הבאות:
    • עבירות לפי סעיפים 199 עד 214 בחוק העונשין - עבירות העוסקות בסרסרות ובזנות.
    • עבירות לפי סעיפים 345 עד 351 לחוק העונשין - עבירות העוסקות בעבירות מין.
    • עבירות לפי סעיפים 337, 368ב ו-368ג לחוק העונשין - עבירות העוסקות בתקיפה והתעללות של אחראי על קטין (מוגדר בסעיף 368א לחוק העונשין) כלפי הקטין שעליו הוא אחראי.
    • עבירות לפי סעיפים 329(א)(1), 333, 334, 335, 361, 362, 363, 364, 365, 367, 372, 373, 374, 377, 380 ו-382 - עבירות העוסקות בחבלה, הזנחה, חטיפה, כליאה ותקיפה.
    • עבירה לפי סעיפים 298, 300 ו-305 לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה - עבירות העוסקות בהריגה, רצח וניסיון לרצח. בעת גביית העדות צריך להתקיים אחד משני התנאים הבאים:
      • לילד לא מלאו 12 שנים והוא אינו החשוד בביצוע העבירה.
      • לילד מלאו 12 שנים, החשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד.

נושאים וזכויות

תודות

  • נוסח החוק באדיבות אתר נבו.