חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע את הסעדים שניתן לקבל כתוצאה מהפרת חוזה, ומהווה השלמה לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973
פרטים
שם החוק: | חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 |
---|---|
קישור: | החוק באתר נבו |
שר אחראי: | שר המשפטים |
החוק ב"ספר החוקים הפתוח" |
סוגי הסעדים
החוק קובע שלושה סוגים עיקריים של סעדים כתוצאה מהפרת החוזה:
- ביטול החוזה.
- אכיפת (קיום) החוזה.
- פיצויים.
מכיוון שביטול החוזה ואכיפתו הם שני סעדים מנוגדים לא ניתן לתבוע את שניהם במקביל, ואולם ניתן לתבוע אחד מהם ופיצויים בנוסף, או רק פיצויים.
ביטול החוזה
- החוק מגדיר שני סוגים של הפרת חוזה:
- הפרה יסודית - הפרה שאדם סביר לא היה חותם על החוזה אילו היה יודע מראש שתתקיים ואילו היה יודע מראש את תוצאותיה, או הפרה שהצדדים הסכימו לגביה בחוזה שתיחשב ליסודית. הפרה יסודית מקנה לצד שנפגע את הזכות לבטל את החוזה בגללה.
- הפרה לא יסודית (רגילה) - מעשה או מחדל (הימנעות ממעשה) בניגוד למה שהוסכם בחוזה. צד שנפגע מהפרה לא יסודית חייב לתת לצד המפר הזדמנות לתקן את ההפרה. במקרה שההפרה לא תוקנה תוך זמן סביר, יכול הצד שנפגע לבטל את החוזה על-ידי הודעה לצד המפר בתוך זמן סביר מהרגע שניתנה לצד המפר ההזדמנות לתקן את ההפרה.
- אם החוזה ניתן להפרדה לחלקים שונים, וההפרה הלא יסודית היתה רק ביחס לאחד החלקים - ניתן לבטל רק את אותו החלק.
- אם החוזה ניתן להפרדה לחלקים שונים, וההפרה היתה הפרה יסודית רק ביחס לאחד החלקים - ניתן לבטל את כל החוזה.
- מרגע שבוטל החוזה, חייב כל צד להחזיר לצד השני את מה שקיבל על-פי החוזה, או לשלם את שוויו הכספי של מה שקיבל אם ההשבה היא בלתי אפשרית, בלתי סבירה או שהנפגע מעדיף פיצוי כספי.
אכיפת החוזה
ישנם 4 מצבים בהם לא ניתן לתבוע את אכיפת החוזה (ולכן ניתן לתבוע רק פיצויים):
- החוזה אינו בר ביצוע (אין אפשרות מעשית לקיים את החוזה).
- חוזה למתן שירות אישי (במקרה שהחוזה הוא למתן שירות אישי והצד המפר אינו מעוניין לספק את השירות, לא ניתן לכפות עליו לקיים את החוזה).
- בית המשפט הגיע למסקנה כי, ביצועו של החוזה תדרוש מידה לא סבירה של פיקוח מצד בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל.
- בית המשפט הגיע למסקנה כי, אכיפת החוזה אינה מוצדקת בנסיבות העניין.
פיצויים
- צד לחוזה שנפגע מהפרה של חוזה ונגרמו לו נזקים כתוצאה מאותה הפרה יכול לתבוע פיצויים מהצד המפר, בתנאי שמדובר בנזקים שהיה ניתן לצפות מראש שהם יקרו אם החוזה יופר.
- ספק שהפר התחייבות לספק מוצר ללקוח, וכתוצאה מהפרת ההתחייבות נאלץ הלקוח לקנות את אותו מוצר ממקום אחר במחיר גבוה יותר - הספק יחויב לשלם ללקוח פיצויים בגובה ההפרש שבין המחיר שהלקוח היה אמור לשלם ובין המחיר שהלקוח נאלץ לשלם בפועל.
- צד לחוזה שהפר התחייבות לשלם כסף, יחויב לשלם גם הפרשי ריבית על אותו הסכום (הפרשי הריבית הם למעשה הנזק שנגרם בשל האיחור בתשלום הכסף).
- במקרים מסוימים ניתן לקבל גם פיצויים בעבור נזק שאינו כספי (נזק נפשי), בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
- בקביעת שיעור הפיצויים לא מחשבים כסף שהצד הנפגע קיבל או זכאי לקבל מהביטוח בשל הפרת החוזה.
הקטנת הנזק
- חובה על כל צד לחוזה למנוע או להקטין באמצעים סבירים, את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרת החוזה.
- צד שנפגע מההפרה לא יקבל פיצוי על נזקים שהיה יכול למנוע או להקטין באמצעים סבירים.
- צד שהוציא הוצאות סבירות כדי להקטין את הנזק, זכאי לפיצוי גם בעבור הוצאות אלו.
פיצויים מוסכמים
- צדדים לחוזה יכולים להסכים מראש על גובה הפיצויים שישלם צד אחד לשני במקרה של הפרת החוזה.
- כדי לקבל פיצויים מוסכמים אין צורך להוכיח כי נגרם נזק כתוצאה מהפרת החוזה, ומספיק להראות שהיתה הפרה.
- לבית המשפט יש סמכות להפחית (אבל לא לבטל) את סכום הפיצויים המוסכמים.
- פיצויים מוסכמים לא תלויים בחובה להקטנת הנזק.
הפרה צפויה
- הפרה צפויה הינו מצב בו טרם התרחשה הפרה של החוזה, אך אחד הצדדים הודיע כי הוא אינו מתכוון לקיים את החוזה או שמסתמן כי אחד הצדדים לא יוכל/לא ירצה לקיים את החוזה.
- הפרה צפויה מאפשרת לקבל פיצוי גם לפני ההפרה בפועל.
- במקרה שהצד הנפגע תובע אכיפה של החוזה, בית המשפט ייתן צו לאכיפת החוזה רק בהתאם למועד המקורי לביצוע כפי שנקבע בחוזה.
סיכול חוזה
- במקרה שהפרת החוזה היא כתוצאה מנסיבות שהצד המפר לא ידע עליהן ולא היה חייב לדעת עליהן בזמן ההתקשרות בחוזה, ולא ניתן לקיים את החוזה בנסיבות אלו, לא תחשב ההפרה ככזו שמאפשרת פיצויים או אכיפה.
זכות עיכבון
- במקרה שהצד שנפגע מהפרת החוזה מחזיק בידיו נכסים ששייכים לצד המפר, הוא יכול לעכב את הנכסים בידיו עד שהצד המפר יקיים את חלקו.