הקדמה:

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע כללים לגבי הטיפול בנפגעי תאונות דרכים.

  • על פי החוק, אנשים שנפגעו בתאונת דרכים, או מי שתלויים באנשים שנהרגו בתאונה, זכאים לפיצויים מבעל הרכב הפוגע (גם אם אינו אשם בגרימת התאונה).
  • תשלום הפיצויים נעשה באמצעות חברת הביטוח שהנהג מבוטח בה.
  • החוק מורה על הקמת קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (תאגיד ציבורי) שתפצה נפגעי תאונות דרכים, אם אינם יכולים לקבל פיצויים מחברת הביטוח בנסיבות הבאות:
    • זהות הנוהג שאחראי לפגיעה אינה ידועה.
    • הנוהג נהג ללא ביטוח, או עם ביטוח שאינו מכסה את הנזק שנגרם לנפגע.
    • שר האוצר אישר את קבלת הפיצוי מהקרן לאחר שחברת הביטוח של הנהג לא יכלה לקיים את התחייבויותיה ומונה לה מנהל מורשה, בהתאם להמלצת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
    • חברת הביטוח שהנהג מבוטח בה נמצאת בפירוק.
  • במקרה של פציעה, המדדים העיקריים שילקחו בחשבון לקביעת גובה הפיצויים הם: שיעור הנכות, גיל הנפגע, השתכרותו טרם התאונה, פוטנציאל ההשתכרות העתידי, מידת הפגיעה באפשרויות התפקוד העתידיות ועלות הטיפולים הרפואיים והאחרים.
  • במקרה של מוות, המדדים שילקחו בחשבון לקביעת גובה הפיצויים הם: גיל ההרוג, עיסוקו והשתכרותו טרם התאונה, מידת התלות של מבקש הפיצויים בהרוג ומידת הפגיעה של קרובי משפחת ההרוג.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
נוסח החוק:

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים