הקדמה:
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע כללים לגבי הטיפול בנפגעי תאונות דרכים.
- על פי החוק, אנשים שנפגעו בתאונת דרכים, או מי שתלויים באנשים שנהרגו בתאונה, זכאים לפיצויים מבעל הרכב הפוגע (גם אם אינו אשם בגרימת התאונה).
- תשלום הפיצויים נעשה באמצעות חברת הביטוח שהנהג מבוטח בה.
- החוק מורה על הקמת קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (תאגיד ציבורי) שתפצה נפגעי תאונות דרכים, אם אינם יכולים לקבל פיצויים מחברת הביטוח בנסיבות הבאות:
- זהות הנוהג שאחראי לפגיעה אינה ידועה.
- הנוהג נהג ללא ביטוח, או עם ביטוח שאינו מכסה את הנזק שנגרם לנפגע.
- שר האוצר אישר את קבלת הפיצוי מהקרן לאחר שחברת הביטוח של הנהג לא יכלה לקיים את התחייבויותיה ומונה לה מנהל מורשה, בהתאם להמלצת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
- חברת הביטוח שהנהג מבוטח בה נמצאת בפירוק.
- במקרה של פציעה, המדדים העיקריים שילקחו בחשבון לקביעת גובה הפיצויים הם: שיעור הנכות, גיל הנפגע, השתכרותו טרם התאונה, פוטנציאל ההשתכרות העתידי, מידת הפגיעה באפשרויות התפקוד העתידיות ועלות הטיפולים הרפואיים והאחרים.
- במקרה של מוות, המדדים שילקחו בחשבון לקביעת גובה הפיצויים הם: גיל ההרוג, עיסוקו והשתכרותו טרם התאונה, מידת התלות של מבקש הפיצויים בהרוג ומידת הפגיעה של קרובי משפחת ההרוג.
פרטי החוק
שם החוק:
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
נוסח החוק:
נושאים וזכויות
חקיקה ונהלים
הרחבות ופרסומים
- נוסח החוק באתר נבו
- חוברת מידע למשפחות נפגעי תאונות דרכים מטעם משרד הרווחה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומרכז הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים.