הקדמה:

מדריך זה מרכז את הזכויות התעסוקתיות של נשים בהריון, בטיפולי פוריות, בחופשת לידה ואחריה, בתקופת משבר הקורונה
המדריך מפרט את התנאים בהן ניתן להוציא נשים אלו לחל"ת או לפטרן ואת הזכויות הכלכליות שלהן בעקבות צעד שכזה, לרבות חישוב דמי אבטלה ודמי לידה
ככלל - אין לפטר נשים בהריון, בטיפולי פוריות ואחרי לידה ללא היתר של משרד העבודה. הפטור שניתן מקבלת ההיתר, בוטל



משבר הקורונה פוגע בכל קבוצות האוכולוסייה בישראל - אחת הפגיעות ביותר היא נשים בהריון ואחרי לידה, שעומדות לעיתים קרובות באיומי הוצאה לחל"ת עד תום המשבר. במדריך זה ריכזנו כיצד המצב ישפיע על מצבן המשפטי ואילו זכויות כדאי להכיר בשעה זו.

הוצאה לחל"ת של עובדת בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות

התנאים להוצאה לחל"ת

  • מעסיק המעוניין להוציא לחל"ת עובדת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה, וזאת בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • העובדת בהריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור להוציא אותה לחל"ת מהטעם שהיא בהריון).
    • העובדת הייתה בחופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת הייתה בחל"ת אחרי חופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת נמצאת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט להלן:
      • אם העובדת נעדרה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בקבלת היתר חל רק במהלך ימי ההיעדרות וב-150 הימים שלאחריהם.
      • אם העובדת לא נעדרה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 יום יש צורך בהיתר כל עוד הטיפולים נמשכים - כל אלה בתנאי שהעובדת מועסקת לפחות 6 חודשים במקום העבודה.
שימו לב
בתחילת משבר הקורונה, ניתנה אפשרות לקבל פטור מבקשת ההיתר ממשרד העבודה, כלומר ניתן היה להוציא לחל"ת במקרים הנ"ל גם ללא קבלת היתר החל מ-15.03.2020, בכפוף לתנאים מסוימים. פטור זה בוטל ב-17.04.2020, וכיום המצב המשפטי חזר למה שהיה לפני המשבר.

זכויות העובדת בחל"ת

  • עובדת שהוצאה לחל"ת, לא תקבל שכר ולא ינוכו לה ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותה.
  • הטבות נלוות המגיעות לעובדת במסגרת חוזה העבודה (כגון : שי לחג, שימוש ברכב חברה, שימוש בפלאפון חברה, שימוש במחשב נייד של החברה) גם הן מושהות בזמן חל"ת, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.
  • העובדת עשויה להיות זכאית לדמי אבטלה, אם משך החל"ת הוא 30 יום לפחות ובתנאי שהיא עומדת בשאר תנאי הזכאות הנדרשים, למרות שלא פוטרה. לתנאי הזכאות וחישוב דמי האבטלה ראו בהמשך המדריך.
  • עובדת שיצאה לחל"ת בעודה בהריון ולא זכאית לדמי אבטלה (למשל אם הלידה תתרחש לפני שיעברו 30 ימי חל"ת או עקב כך שהיא אינה עומדת בתנאי הזכאות האחרים), יכולה להקדים את חופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, ולהתחיל לקבל דמי לידה בהתאם לזכאותה עוד לפני הלידה. במצב זה, תקופת זכאותה לדמי לידה אחרי הלידה תקוצר בהתאם.
דוגמה
מעסיק קיבל היתר להוציא לחל"ת אישה בהריון שבועיים לפני תאריך הלידה המשוער. העובדת לא תהיה זכאית לדמי אבטלה, משום שהחל"ת שלה בן פחות מ-30 יום. כדי לא להישאר נטולת הכנסות עד הלידה, היא יכולה להקדים את חופשת הלידה, ולהתחיל לקבל את דמי הלידה להן היא זכאית, החל מהמועד בו היתה אמורה לצאת לחל"ת.

תשלום דמי ביטוח לאומי בחל"ת

  • על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובדת ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובדת שוהה בחופשה (גם אם העובדת מקבלת דמי אבטלה במהלך חודשים אלה, ומנוכים מהם דמי ביטוח). יחד עם זאת, מי שמעסיק עובדת במשק בית אינו חייב בתשלום הנ"ל בצאת העובדת לחל"ת.
  • המעסיק יהיה רשאי בעתיד לנכות את הסכומים ששילם לביטוח הלאומי במהלך החל"ת, מתוך תשלומים עתידיים שמגיעים לעובדת.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בסך 348 ש"ח (נכון להיום).
  • חובת התשלום הנ"ל היא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובדת שהתה בחופשה. אם היא עבדה בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרה, והמעסיק ישלם את חלקו כמעסיק, כל זאת בהתאם לגובה השכר של העובדת באותו חודש.
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדת לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורה את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי בלבד.
  • המעסיק אינו צריך לשלם עבור העובדת תשלום דמי ביטוח לאומי עבור חודש מרץ (מעבר לתשלום המשולם לה כאחוזים מתוך השכר שלה) שכן בחודש מרץ היא עדיין עבדה, גם אם רק בחלק מהחודש. המעסיק ינכה ממשכורת חודש מרץ את דמי הביטוח הלאומי רגילים ויוסיף את חלקו, כפי שנוהגים בכל חודש עבודה.
  • אם העובדת תחזור לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה, מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) היא עבדה (גם אם רק בחלק מהחודש) ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרה בתוספת חלק המעסיק.

הפרשות לביטוח הפנסיוני בחל"ת

  • המעסיק אינו צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרנות השתלמות של העובדת עבור הימים שבהם שהתה בחל"ת.
טיפ
עובדת יכולה לשמור על הזכויות הפנסיוניות שצברה, גם אם הופסקה עבודתה והופסקו ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני, וזאת באמצעות הסדר ריסק או באמצעות הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני. ניתן לפנות בטלפון אל קרן הפנסיה או אל החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני על מנת להסדיר את שמירת הזכויות.

פיטורי עובדת בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות

  • בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין לפטר עובדת, יכול לעשות זאת, רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה:
    • העובדת בהריון ובעלת וותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה מהטעם שהיא בהריון).
    • העובדת הייתה בחופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת הייתה בחל"ת אחרי חופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת נמצאת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחריהם, כמפורט להלן:
      • אם העובדת נעדרה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בהיתר חל במהלך ימי ההיעדרות ובמהלך 150 הימים שלאחריהם.
      • אם העובדת לא נעדרה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 הימים אז נדרש היתר לפיטורים כל עוד הטיפולים נמשכים - כל אלה בתנאי שהעובדת מועסקת לפחות 6 חודשים במקום העבודה.
  • חל איסור גורף לפטר עובדת בחופשת לידה, ולא ניתן לבקש לכך היתר ממשרד העבודה.
  • מעסיק המפטר עובדת ללא היתר ממשרד העבודה בכל המקרים שפורטו לעיל, וכן מעסיק שמפטר עובדת בחופשת לידה, עוברים עבירה פלילית וצפויים לקנס כספי ואף לפסיקת פיצויים שאותם יצטרכו לשלם לעובדת, אם תוגש נגדם תביעה בבית הדין לעבודה.
  • מי שמחליט לפטר את העובדת, חייב לערוך לה שימוע ורק לאחר מכן לקבל החלטה סופית.
  • אם לאחר השימוע מחליט המעסיק לפטר את העובדת:
    • עליו להגיש בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים.
    • אם ניתן למעסיק היתר לפטר את העובדת, על המעסיק לתת לעובדת הודעה מוקדמת החל מהמועד בו מצוין בהיתר הפיטורים. לחלופין, המעסיק יכול לפטר את העובדת לאלתר מהמועד הקבוע בהיתר ולשלם לעובדת "תמורת הודעת מוקדמת" בגובה השכר השכר שהייתה מקבלת אילו המשיכה לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (אך ללא תנאים סוציאליים, כמו הפרשות לביטוח פנסיוני, קרנות השתלמות וכיו"ב).

הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר לעובדת בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות

איסור אפליית עובדת

  • חל איסור על מעסיקים להפלות בין עובדיהם מחמת מין, הורות, הריון, מעמד אישי ועוד, בתנאי השכר, בתנאי ההעסקה ובהחלטות על פיטורים וסיום יחסי עבודה.
  • עובדת שהופלתה מאחד הטעמים שלעיל, רשאית להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה או להגיש תלונה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.
דוגמה
כל אחד מהמקרים הללו, במידה ומוכחת אפליה - יכול להוות עילה לתביעה מסוג זה:
  • מעסיק שמוציא לחל"ת רק נשים ולא גברים.
  • מעסיק שמפטר מספר עובדות בהריון ומשאיר בעבודה עובדות שאינן בהריון ועובדים גברים.
  • עובדת שמתבקשת לקבל קיצוץ בשכרה בגלל משבר הקורונה, אבל לא נעשה כן לעובדים הגברים באותה דרגה.
  • עובדת שמוצאת לחל"ת בטענה שיש לה ילדים קטנים והמעסיק לא מאמין שתצליח למלא את משימותיה בתקופה זו.
  • מעסיק שמחזיר מהחל"ת את כל עובדיו, למעט נשים בהריון.

דמי אבטלה לעובדת שפוטרה או הוצאה לחל"ת

תנאי הזכאות וחישוב תקופת האכשרה

  • עובדת שכירה שיצאה לחל"ת של 30 יום לפחות או פוטרה, תהיה זכאית לדמי אבטלה אם היא עומדת בתנאים הבאים:
    • היא תושבת ישראל
    • גילה 20 עד 67
    • העובדת השלימה את תקופת האכשרה על-פי הפירוט הבא:
      • ככלל, עובדים זכאים לדמי אבטלה רק אם השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, שמשמעותה היא שמתוך 18 החודשים האחרונים, העובד עבד כשכיר ב-12 חודשים קלנדריים שונים (גם אם עבד בכל אחד מהם רק בחלק מהחודש).
      • עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת של 30 יום לפחות בתקופה שבין ה-01.03.2020 ל-19.04.2020 ואינם עונים על תנאי הזכאות לדמי אבטלה רק בשל העובדה שלא השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם צברו תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד (אך מספר ימי האבטלה שעבורם הם יהיו זכאים לדמי אבטלה יהיה נמוך יותר).
      • בתקופת האכשרה שלעיל, נכללות גם תקופות בהן עובדת קיבלה דמי לידה או גמלה לשמירת הריון.
דוגמה
עובדת עבדה במקום עבודה 8 חודשים, במהלכם נכנסה להריון. אחרי הלידה יצאה לחופשת לידה, וקיבלה דמי לידה במשך 3 חודשים. העובדת שבה לעבודה אחרי חופשת הלידה וכעבור מספר שבועות - הוצאה לחל"ת בעקבות משבר הקורונה ונרשמה לקבל דמי אבטלה. התקופה בה העובדת קיבלה דמי לידה (3 חודשים) נחשבת בספירת תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ומכאן שהעובדת צברה 12 חודשים (8 החודשים לפני הלידה בצירוף 3 חודשי חופשת הלידה והחודש הנוסף בו עבדה לאחר החופשה), ותהיה זכאית לדמי אבטלה על-פי חישוב זה (גם אם הייתה צוברת רק שישה חודשים הייתה זכאית לדמי אבטלה, אבל בשיעור נמוך יותר).
  • עובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה תהיה זכאית לדמי אבטלה גם אם היא הוצאה לחל"ת ע"י חלק מהמעסיקים, והיא ממשיכה לעבוד אצל המעסיקים האחרים.
  • עובדת לא תהיה זכאית לדמי אבטלה אם היא מקבלת גמלה לשמירת הריון או דמי לידה.

ההליך לקבלת דמי אבטלה

  • כדי לקבל דמי אבטלה על העובדת להירשם באתר שירות התעסוקה מייד עם הפסקת העבודה.
  • לאחר הרישום באתר שירות התעסוקה יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. כדי לקצר את זמן הטיפול בתביעה, מומלץ להגיש את התביעה באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי ולציין בסיבת הפסקת עבודה: השעיה מעבודה. יחד עם זאת ניתן להדפיס תביעה ידני ולשלוח אותו באמצעות הדואר.
  • על העובדת לוודא שהמעסיק ישדר למוסד לביטוח לאומי ממערכת השכר שלו את טופס 100 (ריכוז תלושי השכר של כל עובד שמוצא לחל"ת). ראו הנחיות למעסיק באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • אם אין אפשרות שהמעסיק ישדר טופס 100, כמו למשל במקרה של עובדת במשק בית, יש לצרף לתביעה אחד מאלה:
    • אישור מעסיק על תקופת העסקה ושכר
    • מכתב על הפסקת עבודה מהמעסיק, המציין את סיבת הפסקת העבודה ותאריך ההפסקה, החתום בחתימה וחותמת המעסיק
    • תלושי שכר של 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו לרישום בשירות התעסוקה, כולל 6 חודשי עבודה אחרונים.
  • אם לעובדת יש מספר מעסיקים - יש לצרף אישור כאמור מכל המעסיקים, גם מהמעסיקים שהוציאו את העובדת לחל"ת וגם מהמעסיקים שהעובדת ממשיכה לעבוד אצלם.
שימו לב
מדי פעם מתפרסמות הקלות זמניות בזכאות לדמי אבטלה, המיוחדות לתקופת משבר הקורונה. רצוי להתעדכן בהקלות אלה בעת הגשת התביעה


חופשת לידה ודמי לידה

זכאות לחופשת לידה

  • עובדת שילדה, תהיה זכאית לחופשת לידה מהמעסיק שבחלק ממנה משולמים לה דמי לידה מביטוח לאומי.
    • עובדת שעבדה אצל המעסיק יותר משנה זכאית ל-26 שבועות חופשת לידה, מתוכם היא יכולה לקחת 7 שבועות לפני הלידה.
    • עובדת שעבדה פחות משנה, זכאית ל-15 שבועות חופשת לידה, מתוכם היא יכולה לקחת 7 שבועות לפני הלידה.
  • החודשיים הראשונים של חופשה ללא תשלום נספרים לצורך קביעת תקופת זכאותה של העובדת לחופשת לידה, שכן במהלך החל"ת נמשכים יחסי העבודה בין העובד והמעסיק. עם זאת, העובדת לא בהכרח תקבל דמי לידה במשך כל תקופת החופשה, ומשך תקופת תשלום דמי הלידה ייקבע על-פי תקופת האכשרה שלה - כפי שמפורט בסעיף הבא.

חישוב דמי הלידה

  • תקופת תשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה ששולמו עבור העובדת דמי ביטוח לאומי (תקופת האכשרה).
תקופת תשלום דמי הלידה התקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי
15 שבועות העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.
8 שבועות העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.
  • במסגרת תקופת האשכרה נכללים גם שני החודשים הראשונים בחל"ת בהם המעסיק משלם עבור העובדת דמי ביטוח לאומי, וכן התקופה שבה משולמים לה דמי אבטלה.
  • סכום דמי הלידה מחושב באופן יחסי לשכר של העובדת לפני יציאתה לחופשת הלידה.
  • אם משרתה של היולדת נפגעה לפני הלידה, המוסד לביטוח לאומי יחשב את דמי הלידה בהתאם לסכום שהשתכרה לפני הפגיעה.
דוגמה
  • עובדת הוצאה לחל"ת או פוטרה בעת שהייתה בהריון, וקיבלה דמי אבטלה במהלך מספר חודשים. כאשר תלד, תהיה זכאית לדמי לידה שייחושבו על-פי השכר שקיבלה בחודשים שקדמו למועד שבו הפסיקה את עבודתה, ולא על לפי הסכומים שנכנסו לחשבונה בחודשים שבהם קיבלה את דמי האבטלה (אשר מטיבם הם נמוכים מהשכר שהייתה מקבלת לפני פיטוריה או הוצאתה לחל"ת).
  • שכרה של עובדת בהריון הופחת במהלך משבר הקורונה. כאשר תלד, תהיה זכאית לדמי לידה שיחושבו על-פי השכר שקיבלה בחודשי עבודתה לפני ההפחתה.
  • עסקיה של עצמאית נפגעו במשבר הקורונה, בעודה בהריון. כאשר תלד, תהיה זכאית לדמי לידה שיחושבו על-פי הכנסותיה בשנה האחרונה או הקודמת - הגבוהה מביניהן.
  • למידע נוסף ראו:
  • מענק מיוחד למקבלי קצבאות ילדים


    גורמי ממשל

    גורם ממשלתי מוקד טלפוני שירותים מהירים
    משרד הבריאות
    המוקד העירוני (במרבית הערים) 106
    פיקוד העורף מוקד חירום לבעיות אזרחיות (לא רפואיות) 104
    שירות התעסוקה מוקד ‎9687* רישום ראשוני מקוון ללשכת התעסוקה
    המוסד לביטוח לאומי תביעה מקוונת לדמי אבטלה
    משרד הכלכלה והתעשייה
    שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) מוקד מידע (אבטלה, חל"ת, צרכנות ועוד) 118 פנייה בפייסבוק
    משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
    • מוקד רווחה 118
    • "פנייה שקטה" בנושאי אלימות במשפחה בהודעת טקסט (סמס) למספר 055-7000128
    רשות המסים בישראל
    • מוקד רשות המסים (כללי) 9848*
    • מוקד מיסוי מקרקעין 4954*
    רשות האוכלוסין וההגירה מרכז שירות ומידע ארצי 3450* פנייה מקוונת של מעסיקי עובדים זרים/פלסטינים בנושא נגיף הקורונה
    משרד החינוך
    המשרד לשוויון חברתי מוקד לאזרחים ותיקים 8840* טופס פנייה מקוון למוקד אזרחים ותיקים
    הרשות לזכויות ניצולי השואה מרכז מידע לניצולי השואה 5105* טופס פנייה בנושאים שונים


    ארגוני סיוע- מוקדים ייעודיים

    סיוע כללי, ייעוץ ותמיכה

    ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
    איחוד הצלה, החברה למתנ"סים וארגון לב אחד מוקד חירום לסיוע הומניטרי בתקופת הקורונה 1221 (ללא כוכבית)
    ההסתדרות החדשה מוקד מידע על זכויות במקום העבודה בעקבות משבר הקורונה 2383*
    בעצמי קו חירום להתמודדות ותמיכה בתחום התעסוקה 2119*
    לשכת עורכי הדין ייעוץ משפטי ראשוני בדיני משפחה, עבודה, ביטוח לאומי והוצאה לפועל 050-5588072 לפניות בווטסאפ
    חסדי לב מוקד לקבלת כלים ותשובות בנושא התנהלות כלכלית ומשפחתית 077-3377930 שלוחה 3
    המועצה הישראלית לצרכנות קו חם לשירות הצרכנים 1-700-727-888
    טנא בריאות קו חם בשפה האמהרית לשאלות בנושא הקורונה (מניעה, התגוננות, הנחיות משרד הבריאות) ימים א'-ה' 08:00-21:00 04-6323544
    מרכז רותם ותכנית יתד מוקדי סיוע לצעירי יתד בעברית ובערבית למספרי המוקדים
    קופות החולים

    מוקדים לתמיכה נפשית

    • 2700* שלוחה 8 ולחיצה על 3
    • 3555* שלוחה 1
    • 3833* שלוחה 8
    • 507* שלוחה 9
    עמותת אלה קו חם למי שנמצאים במצוקה נפשית (למבודדים ולמטפלים) 050-9949244
    ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה 1201 שלוחה 6
    עמותת תמר, ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה- מענה בשפה הערבית 1201 שלוחה 2
    סה"ר- סיוע והקשבה ברשת סיוע רגשי באמצעים דיגיטליים לאנשים במצוקה נפשית
    אלראז ייעוץ תמיכה וטיפול למשפחות בשפה הערבית 052-6363924, 04-6746688
    ארגון "אלפג'ר אלג'דיד" הקו החם - קו חירום בחברה הבדואית להתמודדות עם משבר הקורונה הקו פועל בימים א׳-ה׳ בין השעות 10:00-16:00 08-9966561
    אנוש קו תמיכה להורים ולצעירים בגילאי 12-25 החווים משבר נפשי 054-9299723

    סיוע למבודדי בית

    ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
    עמותת תפוח בשיתוף המשרד לשוויון חברתי וגופים נוספים סיוע למי שזקוק לתמיכה טכנולוגית (אופן השימוש ב-ZOOM, מילוי טפסים מקוונים ועוד)
    • 055-2750238 לעברית (להתקשר או לשלוח את המילה "עזרה")
    • 055-2750239 לערבית (العربية) (להתקשר או לשלוח את המילה "مساعده")
    איחוד הצלה, החברה למתנ"סים וארגון לב אחד מוקד חירום לסיוע הומניטרי בתקופת הקורונה 1221 (ללא כוכבית)
    יד שרה אספקת ציוד רפואי עד הבית 02-6444639
    עמותת לב אחד סיוע בקניות, איסוף תרופות וכו' 02-6762044
    חברים לרפואה תרופות למרותקי בית 054-7123930
    דור לדור סיוע אישי לאזרחים ותיקים החוששים לצאת מהבית 3284*


    הרחבות ופירסומים