הקדמה:

מדריך זה מרכז סוגיות עיקריות בנושא זכויות עובדים בתקופת התפשטות הקורונה
המידע בדף מתעדכן באופן רציף. מומלץ להיכנס אליו מדי יום
אם אתם עצמאים או פרילנסרים, אך אינכם מעסיקים עובדים, היכנסו למדריך המיוחד לעצמאים ופרילנסרים
אם גילכם מעל 60 ואתם עומדים בפני פיטורים או יציאה לחל"ת מומלץ להיכנס למדריך המיוחד לעובדים מעל גיל 60
ראו שאלות ותשובות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (זרוע העבודה)



איסור התקהלות, הפעלת מקומות עבודה ויציאה מהבית

  • הממשלה מפרסמת מדי יום הנחיות או תקנות המגבילות את תנועת התושבים מחוץ לביתם ואת מספר האנשים שרשאים להתקהל יחד.
  • כמו כן מגדירות התקנות את סוגי מקומות העבודה שאסור או מותר להפעיל ואת ההגבלות שחלות על מקומות העבודה הפועלים, כגון: מספר מקסימלי של עובדים והקפדה על כללי התנהגות מסוימים.
  • התקנות וההנחיות מתעדכנות מדי יום.
  • למידע מפורט ועדכני על ההנחיות והתקנות ראו פתיחת מקומות עבודה ועסקים בתקופת קורונה.

עובדים אשר טרם התחסנו נגד נגיף הקורונה

  • מעסיק אינו רשאי לכפות על עובד להתחסן או לבצע בדיקת קורונה, אבל לסירוב העובד יכולות להיות השלכות בהקשר של המשך ההתייצבות לעבודה.
  • מעסיק רשאי לדרוש מעובד שלא התחסן להציג בדיקת קורונה שלילית (אך לא רשאי לכפות עליו בדיקה שכזו).
  • נכון לראשית חודש אפריל 2021, טרם קיימת הלכה מחייבת בנוגע לסמכויות המעסיק למול עובד שטרם התחסן ומסרב לבצע בדיקת קורונה, שכן טרם חוקק חוק המסדיר סוגיה זו ושאלות אלה טרם הגיעו לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה.
  • יחד עם זאת, ממספר החלטות ביניים של בתי הדין האזוריים לעבודה עולה כי במקרים מסוימים ייתכן שניתן יהיה להגביל את כניסתם למקום העבודה של עובדים אשר טרם התחסנו ומסרבים להציג בדיקת קורונה שלילית.
  • למידע נוסף ראו הגבלות על התייצבותו בעבודה של עובד אשר טרם התחסן כנגד נגיף הקורונה.

העסקת עובדים בשעות נוספות

  • בעקבות משבר הקורונה, העניק שר העבודה היתר להעסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למספר השעות הנוספות המותרות בימי שגרה.
  • על-פי הנחית משרד העבודה, החל מ-04.10.2020 ועד 31.10.2020, מעסיקים אשר ההיתר חל עליהם, רשאים להעסיק עובד בשעות נוספות בהתאם למגבלות הבאות:
    • מותר להעסיק עובד 14 שעות עבודה, כולל שעות נוספות, לא יותר מ–8 פעמים בחודש בתנאי שתינתן הפסקה של לפחות 1/4 שעה בין השעות ה–12 ל–14 ביום עבודה, וזאת בנוסף להפסקות הקבועות על פי הדין. בשאר הימים מותר להעסיק עובד לכל היותר 12 שעות יום (כולל השעות הנוספות).
    • אסור להעסיק עובד מעל 67 שעות (כולל שעות נוספות) בשבוע.
    • אסור להעסיק עובד מעל 90 שעות נוספות בחודש.
  • אם המעסיק מעסיק מעל 20 עובדים, היתר זה יחול רק אם לפחות 20% מהעובדים נעדרו מהעבודה בשל נסיבות שאינן תלויות במעסיק והעובדים הקיימים לא יכולים לבצע את העבודה באותה תפוקה, מבלי לבצע שעות נוספות.
  • היתר זה לא חל על מעסיקים בענף התחבורה הציבורית, מעסיקים שחל עליהם צו ההרחבה בענף ההובלה, מעסיקים שחל עליהם צו ההרחבה בענף ההיסעים וכן מעסיקים שחל עליהם צו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.
  • למידע נוסף ראו העסקת עובד בשעות נוספות בתקופת משבר הקורונה.

עובדים שהם או ילדיהם נמצאים בבידוד

שימו לב
גם לפני יום ה- 28.10.2020 עובד לא היה זכאי לנצל את הזכאות לימי מחלה עקב מחלת הורה או מחלת בן/בת הזוג לצורך השגחה/טיפול בבן במשפחה זה שנמצא בבידוד שכן לא מדובר במחלה של אותו אדם. הגדרת מחלה מותנית בכך שהם הפכו תלויים לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות עקב מחלתם.

עובדים שחלו במחלת הקורונה

  • עובדים שחלו במחלת הקורונה ונעדרו מעבודתם עקב המחלה, זכאים לתשלום דמי מחלה בהתאם לימי המחלה הצבורים שעומדים לזכותם ובכפוף להמצאת אישור רפואי.
  • עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום ורק לאחר מכן אובחן כחולה, לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה, שכן במהלך החופשה ללא תשלום יחסי העבודה מושהים.
  • עובדים שחלו במחלת הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה עשויים להיות מוכרים כנפגע בעבודה ולהיות זכאים לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • לשם כך עליהם להגיש תביעה לדמי פגיעה אל המוסד לביטוח לאומי.
    • תביעות חדשות לדמי פגיעה מעבודה יאושרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי אוטומטית לתקופה של 30 ימים לפחות (גם אם האישור הרפואי הראשוני הוא לתקופה קצרה יותר), אלא אם יש מידע על תאריך חזרה לעבודה מוקדם יותר.
    • ימי היעדרותם מהעבודה לא ינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים לזכותם.
    • למידע נוסף ראו הכרה בעובדים שנדבקו בקורונה במהלך עבודתם כנפגעי עבודה.

חופשה כפויה על חשבון ימי החופשה השנתית

  • מעסיק רשאי להחליט מתי העובד יצא לחופשה וינצל את ימי החופש שלו.
  • כמו כן רשאי המעסיק לקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה מרוכזת (כפויה).
  • לפיכך מותר למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה בתקופה זו, וזאת בתנאי שיש לעובד מספיק ימי חופשה צבורה.
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר.
  • על המעסיק לתת התראה מראש על היציאה המתוכננת לחופשה, ואם מדובר בחופשה של שבוע או יותר, יש להודיע עליה לעובד שבועיים מראש.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.
שימו לב
חופשה כפויה בשירות המדינה ובמגזר הציבורי

הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר של עובדים

שימו לב

החזר הוצאות נסיעה לעבודה כשאין תחבורה ציבורית

  • במהלך משבר הקורונה היו תקופות בהן התחבורה הציבורית לא היתה זמינה, ועובדים שבדרך כלל משתמשים בתחבורה הציבורית, נאלצו להשתמש במונית או ברכב פרטי כדי להגיע לעבודה.
  • החוק לא מתייחס לשאלה אם במקרה שאין תחבורה ציבורית מחויב המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות בפועל עבור הוצאות נסיעה במונית או ברכב פרטי.
  • עם זאת, לגבי החזר הוצאות נסיעה בשבת, כשאין תחבורה ציבורית, בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי על המעסיק לשלם לעובד החזר בגין הוצאות נסיעה בפועל עד לתקרה של 22.60 ש"ח ליום, וזאת אף אם המעסיק משלם לעובד מדי חודש החזר הוצאות נסיעה לפי תעריף של כרטיס חופשי חודשי שכן כרטיס זה מעצם טיבו אינו "מכסה" הוצאות נסיעה בשבת ובחג.
  • לאור האמור לעיל, ייתכן שגם במקרה שבו לא היתה תחבורה ציבורית עקב משבר הקורונה, המעסיק מחויב לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה עד לתקרה של 22.60 ש"ח ליום (או יותר אם העובד והמעסיק הסכימו על כך), וזאת בנוסף לתשלום ששילם המעסיק לעובד בתעריף של כרטיס חודשי חופשי, שלא ניתן היה להשתמש בו בתקופה זו.

עבודה מהבית

  • עובד העובד מהבית זכאי לאותם זכויות ותשלומים ששולמו לו בתקופת עבודתו במקום העבודה, למעט החזר הוצאות נסיעה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
  • הנושא של עבודה מהבית אינו מוסדר בחוק, ולכן לא חלה על המעסיק חובה להשתתף בהוצאות שנגרמו לעובד עקב העבודה מהבית (למשל עלויות חשבון החשמל והאינטרנט) , אלא אם הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי החל על העובד.

היעדרות עובד מעבודה לצורך השגחה על ילדיו אשר עקב הקורונה אינם נמצאים במסגרות החינוך

  • כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה, מסגרות החינוך נסגרו וילדים קטנים אשר זקוקים להשגחת הוריהם נאלצו להישאר בבית.
  • בחוק אין התייחסות מיוחדת לסוגיה זו אך עובד רשאי בהסכמת המעסיק, להיעדר מעבודתו על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו, על מנת להשגיח על ילדיו שנשארו בבית.
  • על המעסיק לשקול את בקשתו של העובד לצאת לחופשה בתום לב ואם הוא מתנגד, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת)

  • מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
    • על-פי הפסיקה, אם מעסיק כופה על העובד חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, זה נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים על-פי הדין.
    • כמו כן, חופשה כפויה ללא תשלום עשויה להוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים. במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק מראש על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה.
    • יחד עם זאת, נסיבות שבהן מעסיק מוציא את העובדים לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצם את מצבת כוח האדם או לסגור את מקום העבודה, הן נסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור שבנסיבות אלה לא מדובר בפיטורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה. טרם ניתנה פסיקה בנושא.
  • בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין להוציא עובדת לחל"ת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה שיש לבקש בטופס בקשה מיוחד:
    • העובדת בהריון ובעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור להוציא אותה לחל"ת אם ההוצאה לחל"ת קשורה לעובדה שהעובדת בהריון).
    • העובדת הייתה בחופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת הייתה בחל"ת אחרי חופשת לידה וחזרה לעבודה לפני פחות מ-60 יום
    • העובדת נמצאת במהלכם של טיפולי פוריות בהתאם לכללי הזכאות
    • למידע נוסף ראו מדריך לעובדות בהריון, בחופשת לידה או בטיפולי פוריות בתקופת משבר הקורונה
  • כמו כן, נדרש היתר גם במקרים הבאים:
  • במהלך החל"ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם.
  • הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה (כגון : שי לחג, שימוש ברכב חברה, שימוש בפלאפון חברה, שימוש במחשב נייד של החברה) גם הן מושהות בזמן חל"ת, והמעסיק רשאי לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.

דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת

  • עובדים מעל גיל 18 ומתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום של 14 יום או יותר (ואם החל"ת התחיל בין ה-01.03.2020 ל-01.08.2020 - של 30 ימים או יותר), בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, גם אם לא ניצלו את יתרת ימי החופשה שלהם.

תשלומי ביטוח לאומי לעובדים בחל"ת

  • ככלל, על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה (גם אם העובד מקבל דמי אבטלה במהלך חודשים אלה, ומנוכים מהם דמי ביטוח) והמעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
שימו לב
  • פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לעובדים בחל"ת:
    • על-פי הוראת שעה שנקבעה בעקבות משבר הקורונה, מעסיקים יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שהוצאו לחל"ת של חודש קלנדרי מלא אחד לפחות, בתקופה שבין ה-01.04.2020 ל-30.06.2021 (תקופת הפטור הוארכה גם לחודשים מאי ויוני 2021).
    • הפטור הוא מהתשלום, אך לא מהדיווח:
      • לעובדים שהיו בחל"ת בשנת 2020 הדיווח ייעשה באמצעות טופס 126 סופי - דיווח מס' 3, משרה 22 (עובד בחל"ת)
      • לעובדים שהיו בחל"ת בשנת 2021 הדיווח ייעשה באמצעות טופס 126- דיווח מס' 1, משרה 22 (עובד בחל"ת)
    • המוסד לביטוח לאומי יפרסם בהמשך מידע מפורט לגבי אופן הדיווח ולגבי ההחזרים למעסיקים ששילמו את דמי הביטוח עבור העובדים.
    • למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי:
  • מעסיקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת לפני יום 01.04.2020 או לאחר המועד הקבוע בהוראת השעה נדרשים להעביר למוסד לביטוח לאומי תשלומים עבור כל אחד מ-2 החודשים הראשונים המלאים שבהם שהה העובד בחל"ת בסך 348 ש"ח לחודש (6.57% משכר המינימום, נכון להיום). התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובדים שהו בחופשה. אם הם עבדו בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרם.
  • אם החל"ת נמשך יותר מ-2 חודשים קלנדריים מלאים, על העובד לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי (אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל"ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח מדמי האבטלה).

ביטוח פנסיוני וקרנות השתלמות

  • המעסיק אינו צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרנות השתלמות של העובדים עבור הימים שבהם שהו בחל"ת.
  • חשוב להבהיר לעובדים כי הפסקת ההפרשות השוטפות לקרן הפנסיה או לביטוח מנהלים עלולה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של המבוטח, ובמיוחד בכיסוי הביטוחי, דבר שיכול להשאיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי ואף להקשות או למנוע ממנו לרכוש ביטוח כזה בעתיד.
טיפ
עובד יכול לשמור על הזכויות שצבר, גם אם הופסקה עבודתו והופסקו ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני, וזאת באמצעות הסדר ריסק או באמצעות הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.
בנוסף החל מ-10.06.2020 הוארכה התקופה שבה יישמרו הזכויות הפנסיוניות של עובד שהפסיק לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני בשל פיטורים, התפטרות או חל"ת. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד שהכנסתו נפגעה עקב פיטורים, חופשה ללא תשלום או הפחתת שכר בתקופת משבר קורונה.

חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה

  • עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
    • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
    • כשמדובר בחופשה כפויה שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה. הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל-פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים .
  • עובד שחלה במהלך החל"ת-
    • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.

הקלה בזקיפת שווי שימוש ברכב

  • ככלל, לעובד שקיבל רכב צמוד נזקף שווי שימוש ברכב לחודש מלא גם אם הרכב היה ברשותו רק בחלק מהחודש (וכל עוד קיימים יחסי עובד-מעביד).
  • עם זאת, בהתאם להנחייית רשות המסים מיום 02.04.2020, עובד שהוצא לחל"ת עקב התפשטות הקורונה והחזיר למעסיק את הרכב שהוצמד לו, זכאי לזקיפת שווי שימוש ברכב באופן יחסי למספר הימים בחודש שבהם הרכב היה ברשותו.
  • שווי השימוש ברכב יחושב לפי המועד שבו העובד החזיר את הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאתו לחל"ת.
  • העובד יהיה זכאי לזקיפת שווי שימוש ברכב באופן יחסי גם כאשר יחזור מהחל"ת, אם יקבל מהמעסיק רכב במהלך החודש.

עבודה זמנית אצל המעסיק המקורי במהלך החל"ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל"ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 14 ימי חל"ת רצופים לפני החזרה לעבודה (או 30 ימים אם החל"ת החל לפני 01.08.2020), הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל"ת, העובד יהיה חייב לצבור מחדש את תקופת החל"ת הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.
דוגמה
עובד יצא לחל"ת ב-01.08.2020 שאמורה להסתיים ב-21.08.2020.
  • ב-09.08.2020 (במהלך החל"ת) קרא לו המעסיק לעבודה של 3 ימים כי "נכנסה עבודה".
  • ב-11.08.2020 חזר העובד לחל"ת עד התאריך המקורי (21.08.2020).
  • העובד לא יהיה זכאי לדמי אבטלה למרות שהוא שהה בחל"ת מעל 14 יום, מכיוון שהחופשה לא נמשכה 14 ימים ברציפות (העובד שהה 8 ימים בחל"ת עד 09.08.2020, חזר לעבודה ל-3 ימים ואז יצא מחדש לחל"ת של 10 ימים).


סיום החל"ת

מידע נוסף

אי שיבוץ עובד למשמרת

  • מקומות עבודה מסוימים שבהם משובצים העובדים למשמרות ולפי זה נקבע שכרם, מעדיפים שלא לפטר את העובדים ולא להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, אלא פשוט לא משבצים את העובדים למשמרות בלי לנקוב בתאריך שבו ישובצו לעבודה.
דוגמה
מלצרים שמועסקים בימים שאינם קבועים.

פיטורים

  • מעסיק שבוחר לפטר עובדים חייב לערוך להם שימוע לפני הפיטורים ורק לאחר מכן לקבל החלטה סופית.
  • אם החליט לאחר השימוע לפטר את העובדים:
    • עליו לתת להם הודעה מראש לפני כניסת הפיטורים לתוקף, ועד אז להמשיך ולהעסיק אותם. אורך תקופה זו משתנה בהתאם לוותק של העובד.
    • המעסיק יכול לפטר אותם לאלתר, אך לשלם להם פיצוי בגובה השכר שהיו מקבלים אילו המשיכו לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

קבלת דמי אבטלה

  • עובדים שפוטרו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיעמדו בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינאים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מתחת ל-67 ומעל 18.
  • עם זאת:
    • מי שהוצאו לחל"ת של 30 יום או יותר בתקופה שנקבעו בה הקלות בכללי הזכאות, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה גם אם נותרו להם ימי חופשה שלא נוצלו (בהתאם לכללי הזכאות). למידע נוסף ראו דמי אבטלה לעובדים הנאלצים לצאת לחופשה ללא תשלום בשל צמצומים עקב נגיף קורונה.
    • עובדים שהוצאו לחל"ת בתקופה שנקבעו בה ההקלות ואינם עונים על התנאים רק בשל העובדה שלא השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם צברו תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד מתוך 18 החודשים האחרונים.
    • החל מה-01.08.2020 ועד למועד סיום תקופת ההקלות, הזכאות תחול גם על עובדים שיוציאו אותם לחל"ת של 14 ימים לפחות.
    • ההקלות הנוספות שיינתנו כוללות, בין היתר:
      • קבלת דמי אבטלה במקביל לקצבאות נוספות (ללא הפחתה מסכום הקצבה).
      • הארכת הזכאות למי שסיימו את ימי האבטלה שהיו זכאים להם.
      • שינויים בחישוב גובה דמי האבטלה.
    • למידע נוסף ראו הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה.
  • העובדים יכולים לעדכן באתר המוסד לביטוח לאומי לגבי שינויים במצב התעסוקה שלהם (כולל יציאה לחל"ת, פיטורים, התפטרות, או חזרה לעבודה).
טיפ
אם טרם שולמו לכם דמי אבטלה ואתם לא יודעים למה - מומלץ לבדוק בדף מידע לממתינים לדמי אבטלה, האם ביצעתם את כל הצעדים הנחוצים

מענק למקבלי דמי אבטלה שחוזרים לעבוד

מענק מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי לעובדים מעל גיל 67


הורים לילד/בוגר עם מוגבלות ועובדים עם מוגבלות

  • הורה לילד או בוגר עם מוגבלות זכאי ל-18 ימי היעדרות בשנה מהעבודה לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים שברשותו, ובנוסף הוא זכאי להיעדר מהעבודה 52 שעות בשנה ללא ניכוי מהשכר.
    • במקרים מסוימים העובד רשאי להיעדר 36 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים, ול-104 שעות ללא ניכוי מהשכר.
    • הורה שייעדר מעבודתו לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו החל מהיום הראשון להיעדרותו.
    • הזכאות ניתנת למי שעובד לפחות שנה באותו מקום עבודה ואם (בנוסף לשאר תנאי הזכאות) מתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. הילד אינו שוהה בתקופה זו במסגרת כלשהי (חינוכית או אחרת).
      2. הילד זקוק להשגחה, טיפול, או סיוע בשל מוגבלותו.
      3. ההורה לא הוצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
  • אסור לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום אנשים עם מוגבלות או הורים לילד עם מוגבלות, אם הסיבה לכך היא היות העובד אדם עם מוגבלות או היותו הורה לילד עם מוגבלות.
  • למידע נוסף ראו:

זכאות של הורים לילד עם מוגבלות העובדים במגזר הציבורי

  • בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בתחילת תקופת הקורונה, הורים לילד עם מוגבלות שמוגדרים כעובדים לא חיוניים במגזר הציבורי והוצאו לחופשה כפויה בתקופה שבין ה-22.03.2020 ל-02.05.2020, לא היו זכאים לדווח על ימי מחלה לצורך סיוע אישי לילדם.
  • עם זאת, ב-04.06.2020 החליטה ועדת המעקב של ההסכם הקיבוצי כי עובדים אלה זכאים להגיש למעסיק הצהרות על "היעדרות לצורך סיוע אישי" לגבי הימים ששהו בהם בחופשה הכפויה.
    • הימים ינוכו מימי המחלה הצבורים של ההורים והם יקבלו החזר על ימי החופשה שהורדו להם מכוח ההסכם.
    • הוראות ועדת המעקב מחייבות את כל המעסיקים שההסכם חל עליהם.
  • למידע נוסף ראו באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.


איסור אפליה בעת ההחלטה על עתיד העובדים

  • בעת ההחלטה על פיטורי עובד או הוצאתו לחל"ת או על הפחתת שכרו או היקף משרתו, אסור להפלות אותו על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, הפריה חוץ גופית, טיפולי פוריות, גזע, גיל, הורות, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, תמיכה במפלגה או שירות מילואים, או להביא את הנתונים הללו כשיקול בעת קבלת ההחלטה.
  • למידע נוסף ראו אפליה אסורה בעבודה.

התמודדות עם קשיים כלכליים

פסקי דין

גורמי ממשל

גורם ממשלתי מוקד טלפוני שירותים מהירים
משרד הבריאות
המוקד העירוני (במרבית הערים) 106
פיקוד העורף מוקד חירום לבעיות אזרחיות (לא רפואיות) 104
שירות התעסוקה מוקד ‎*9687 רישום ראשוני מקוון ללשכת התעסוקה
המוסד לביטוח לאומי תביעה מקוונת לדמי אבטלה
משרד הכלכלה והתעשייה
שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) מוקד מידע (אבטלה, חל"ת, צרכנות ועוד) 118 פנייה מקוונת
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  • מוקד רווחה 118
  • "פנייה שקטה" בנושאי אלימות במשפחה בהודעת טקסט (סמס) למספר 055-7000128
רשות המסים בישראל
  • מוקד רשות המסים (כללי) *9848
  • מוקד מיסוי מקרקעין *4954
רשות האוכלוסין וההגירה מרכז שירות ומידע ארצי *3450 פנייה מקוונת של מעסיקי עובדים זרים/פלסטינים בנושא נגיף הקורונה
משרד החינוך
המשרד לשוויון חברתי מוקד לאזרחים ותיקים *8840 טופס פנייה מקוון למוקד אזרחים ותיקים
הרשות לזכויות ניצולי השואה מרכז מידע לניצולי השואה *5105 טופס פנייה בנושאים שונים
  • שאלות למשרד העבודה בנושא מפעל חיוני ניתן להפנות לכח אדם לשעת חירום:
    • מטה ארצי - 074-7696188
    • מרחב צפון - 04-8631041
    • מרחב מרכז - 03-7347003
    • מרחב ירושלים - 02-6667980
    • מרחב דרום - 08-6264781

ארגוני סיוע- מוקדים ייעודיים

סיוע כללי, ייעוץ ותמיכה

ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
ההסתדרות החדשה מוקד מידע על זכויות במקום העבודה בעקבות משבר הקורונה *2383
בעצמי קו חירום להתמודדות ותמיכה בתחום התעסוקה *2119
לשכת עורכי הדין ייעוץ משפטי ראשוני בדיני משפחה, עבודה, ביטוח לאומי והוצאה לפועל 050-5588072 לפניות בווטסאפ
חסדי לב מוקד לקבלת כלים ותשובות בנושא התנהלות כלכלית ומשפחתית 077-3377930 שלוחה 3
המועצה הישראלית לצרכנות קו חם לשירות הצרכנים 1-700-727-888
טנא בריאות קו חם בשפה האמהרית לשאלות בנושא הקורונה (מניעה, התגוננות, הנחיות משרד הבריאות) ימים א'-ה' 08:00-21:00 04-6323544
מרכז רותם ותכנית יתד מוקדי סיוע לצעירי יתד בעברית ובערבית למספרי המוקדים
קופות החולים-

טיפולים נפשיים בטלפון (חינם)

  • *2708
  • *3028
  • *3833
  • מוקדי "לאומית":
    • עמך 02-6335209
    • בית חם 073-2800539
    • תפארת בית חם (בערבית) 04-6111891
עמותת אלה קו חם למי שנמצאים במצוקה נפשית (למבודדים ולמטפלים) 050-9949244
ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה 1201 שלוחה 6
עמותת תמר, ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה- מענה בשפה הערבית 1201 שלוחה 2
סה"ר- סיוע והקשבה ברשת סיוע רגשי באמצעים דיגיטליים לאנשים במצוקה נפשית
אלראז ייעוץ תמיכה וטיפול למשפחות בשפה הערבית 052-6363924, 04-6746688
ארגון "אלפג'ר אלג'דיד" הקו החם - קו חירום בחברה הבדואית להתמודדות עם משבר הקורונה הקו פועל בימים א׳-ה׳ בין השעות 10:00-16:00 08-9966561
אנוש קו תמיכה להורים ולצעירים בגילאי 12-25 החווים משבר נפשי 054-9299723
משרד העלייה והקליטה בשיתוף עם מרכז משאבים ייעוץ ותמיכה רגשית לעולים על רקע משבר הקורונה ב-5 שפות

ימים א'-ה' משעה 16:00 עד 21:00

סיוע למבודדי בית

ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
עמותת תפוח בשיתוף המשרד לשוויון חברתי וגופים נוספים סיוע למי שזקוק לתמיכה טכנולוגית (אופן השימוש ב-ZOOM, מילוי טפסים מקוונים ועוד)
  • 055-2750238 לעברית (להתקשר או לשלוח את המילה "עזרה")
  • 055-2750239 לערבית (العربية) (להתקשר או לשלוח את המילה "مساعده")
יד שרה אספקת ציוד רפואי עד הבית 02-6444639
עמותת לב אחד סיוע בקניות, איסוף תרופות וכו' 02-6762044
חברים לרפואה תרופות למרותקי בית 054-7123930
דור לדור סיוע אישי לאזרחים ותיקים החוששים לצאת מהבית *3284