ועדת הערעורים חייבה את הלשכה לשיקום נכים להכיר בנזק של יתר השיניים של ניצולת שואה שועדה רפואית קבעה בעבר שנזק שנגרם לחמש משיניה מוכר כקשור לרדיפות השואה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ליד בית משפט השלום בחיפה
שם התיק:ו"ע 1149-03-11
תאריך:27/06/11
קישור:באתר נבו
  • ניצולת שואה שנזק שנגרם לחמש משיניה הוכר בעבר כקשור לרדיפות השואה, איבדה במהלך תקופה של 15 שנים את יתר שיניה ונזקקה לתותבות
  • רופא שבדק אותה מטעם הלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר קבע שהנזק שנגרם ליתר השיניים אינו קשור ברדיפות, ולפיכך אינה זכאית להכרה באובדן השיניים כנכות הקשורה לרדיפות
  • הניצולה לא הציגה בפני ועדת הערעורים כל תיעוד בדבר הטיפולים ומועדיהם לאורך השנים וגם לא חוות דעת מבוססת להוכחת הקשר הסיבתי בינם לבין השואה.
  • ועדת הערעורים קבעה כי למרות זאת לא ניתן להתעלם מכך שהפגימות בחלק בשיניה הוכרו בעבר לא בשל מכה או אירוע ממוקד אלא בגין תנאי מחייה וכי יש להניח כי

הקשר בין השואה לפגימות ביתר שיניה דומה לפגימות בשיניים שהוכרו בעבר וקבעה ש"שיניו של אדם מתפתחות באופן ובמועדים דומים ויש להניח כי השפעת התנאים על מקצת השיניים לא צריכה להיות שונה בהרבה מהשפעתה על שאר השיניים."

  • בשל כך פסקה הועדה כי יש להכיר גם בפגימה ביתר השיניים של הניצולה שטרם הוכרו בשיעור של 50% בגין הרדיפות בשואה.

משמעות

  • נזקים לחלק מהשיניים הדומים לנזקים שנגרמו לשיניים אחרות שהוכרו כקשורים לרדיפות השואה (שנבעו כתוצאה מתנאי מחייה ותזונה לקויים), עשויים להיות מוכרים מאוחר יותר כקשורים לרדיפות.
  • יש לשים לב שההכרה עשויה להיות הכרה חלקית, ולא חייבת להיות הכרה מלאה. הכרה חלקית פירושה שאם, למשל, נקבעים לניצול השואה הכרה חלקית בפגימה (חצי על חשבון הרדיפות), המשמעות היא שאם הפגימה הוכרה למשל ב- 30%, אז רק 15% יוכרו על חשבון הרדיפות וישוקללו בחישוב הסופי של אחוזי הנכות.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות