הקדמה:

ניצול שואה ששמר על זיקה רציפה לישראל ועלה לישראל זכאי להכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
וועדת עררים (ת-א) לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
מס' תיק:
ו"ע 373622-10-10
תאריך:
22/08/2011
קישור:
פסק הדין באתר נבו

פסק הדין עוסק בניצול שואה יליד פולין שעלה לישראל בשנת 1949. הניצול חי בישראל עד שנת 1967, במהלכה ירד לארה"ב וחי שם עד עלייתו המחודשת לישראל בשנת 1998. לאחר חזרתו לישראל ביקש הניצול הכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בקשתו נדחתה בטענה שלא שמר על תושבות רציפה בישראל, ומשום כך אין הוא עומד בתנאי סעיף 3(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים הקובע כי יש לשמור על אזרחות ותושבות רציפה בישראל מיום כ"ט  באדר  ב'  תשי"ז (1  באפריל  1957). ביהמ"ש פסק שיש לפרש את תנאי הסף המפורטים בחוק נכי רדיפות הנאצים בצורה רחבה. בנוסף נסיבות חייו של הניצול מצביעות על זיקה רציפה לארץ ועל כוונה ממשית לחזר לישראל ברבות הימים (בין השאר: שירות בצה"ל והשתתפות במערכות ישראל, סיבת ירידתו מהארץ היתה קבלת טיפול רפואי מתאים למחלת הסוכרת ממנה הוא סובל, ביקורים תכופים בארץ, אחד מבניו שירת בצה"ל ובתו ומשפחתה עלו לארץ לפניו).

משמעות

  • ניצול שואה שעומד בתנאי הסף להכרה כנכה רדיפות הנאצים, למעט זאת שלא נשאר תושב ישראל לאחר ה-1  באפריל  1957, יהיה זכאי להכרה כנכה רדיפת הנאצים. זאת אם יוכיח, כי לאורך כל התקופה שלא שהה בישראל היתה לו זיקה רציפה וכוונה ממשית לעלות לישראל.
  • יש לפרש את דרישת חוק נכי רדיפות הנאצים לאזרחות ותושבות רציפה באופן רחב.
  • כל מקרה יבדק לגופו ועל פי נסיבותיו.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • מידע מקורי בערך זה באדיבות עו"ד אהוד מוזס מועידת התביעות.