החוק מגביל את גובה שכר הטרחה שמותר לגבות על פעולות שנחשבות סיוע או ייצוג בתביעות מסוימות מהביטוח הלאומי
במקרים שיפורטו בהמשך גם מתן חוות דעת ייחשב סיוע בתביעה

בקצרה

  • החוק קובע הגבלות על גובה שכר הטרחה שמותר לגבות עבור סיוע או ייצוג בתביעות מסוימות מהביטוח הלאומי.
  • ההגבלות רלוונטיות לסיוע שניתן על-ידי חברות למיצוי זכויות, רואי חשבון ויועצי מס, ולייצוג על-ידי עורכי דין, אם הוסכם על הסיוע או הייצוג אחרי 04.12.2015.
  • תשלום שכר הטרחה מותנה בהצלחת התביעה וקבלת גמלה (קצבה חודשית, מענק חד-פעמי וכו').
  • אסור לגבות סכום גבוה יותר מהקבוע בחוק, גם אם תובעי הגמלה הסכימו לשלם אותו.
טיפ

הפעולות שנחשבות סיוע או ייצוג בתביעה ונקבעה עליהן הגבלה בשכר הטרחה

  1. ייצוג התובע:
  2. כל סיוע בהכנת התביעה והגשתה (למשל: סיוע במילוי טופס התביעה והכנת המסמכים הרלוונטיים).
  3. מתן חוות דעת מקצועית (של רופא, רואה חשבון, יועץ מס או פסיכולוג) אם מתקיים אחד מהתנאים:
    • התשלום על חוות הדעת ישולם לפי תוצאות התביעה.
    • נותן חוות הדעת מייצג או מסייע בהגשת התביעה בדרך נוספת (מעבר למתן חוות הדעת).
    • נותן חוות הדעת קשור ("בעל זיקה") למי שמייצגים או מסייעים בתביעה.
  4. מתן חוות דעת שאינה מקצועית, אם מתקיימים כל אלה:
    • מעבר לחוות הדעת, התובע מקבל סיוע נוסף בהגשת התביעה ולא על-ידי עורך דין או רואה חשבון.
    • מתקיים אחד מהתנאים שצוינו לגבי מתן חוות דעת מקצועית.
לדוגמה
  • נותן חוות הדעת ייחשב בעל זיקה למי שמייצגים או מסייעים בתביעה, אם הוא אחד מאלה:
    • קרוב משפחה של עורך הדין שמייצג את התובע.
    • שותף עסקי קבוע של חברה למיצוי זכויות.
    • בעל מניות בחברה למיצוי זכויות.
  • למצבים נוספים שבהם נותן חוות הדעת ייחשב בעל זיקה ראו סעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי.


ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים