הכרה כנפגעי פעולות איבה היא השלב הראשוני והחשוב ביותר בתהליך שמוביל למימוש הזכויות שלכם.
מהי הכרה כנפגע פעולות איבה ומה המשמעות שלה?
- להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה זה הרבה מעבר לקבלת מעמד רשמי – זו הדרך של המדינה לקחת אחריות ולעזור למי שנפגעו מאירועי טרור או מפעולות עוינות.
- ההכרה פותחת דלת לזכויות שכוללות סיוע כספי, טיפולים רפואיים, שיקום, הטבות, הנחות ותמיכה בהתמודדות.
- יש כאלו שלא רואים את עצמם כמי שנפגעו, אולי בגלל חוסר מודעות או תחושת חוסן אישי. ההכרה נועדה גם להם, כדי להבטיח את זכויותיהם ואת התמיכה שנדרשת להם ולמשפחתם.
- למי שהוכרו כנפגעי פעולות איבה נפתחת הזכאות לסל זכויות מותאם לפי סוג הפגיעה, דרגת הנכות וצרכים ייחודיים.
לא מוכרים כנפגעי פעולות איבה? כך תגישו תביעה
- במקרים רבים, במיוחד באירועים עם מספר רב של נפגעים, המדינה פועלת באופן יזום דרך המוסד לביטוח לאומי וצוותי השיקום בבתי החולים, כדי להגיע לנפגעים. במקרה כזה, ההכרה נעשית באופן יזום.
- במקרים שבהם לא היתה פניה יזומה - למשל, אם הפגיעה לא תועדה בזמן האירוע או אם הנפגעים לא פנו מיד לטיפול רפואי - על הנפגעים או קרוביהם להגיש תביעה להכרה.
- כדי שיהיה אפשר לממש את הזכויות, חשוב להגיש את התביעה בתוך שנה מיום הפגיעה. במקרים מסוימים אפשר להגיש את התביעה גם אחרי יותר משנה.
- לא תמיד קל לזהות את הפגיעה. לעיתים מדובר בסימנים נפשיים או התנהגותיים שמופיעים מאוחר יותר או בצורות אחרות, כמו תסמינים של פוסט-טראומה.
- ההכרה היא השלב הראשון וההכרחי לקבלת תמיכה כלכלית, רפואית ושיקומית ושמותאמת לנפגעים לפי סוג הפגיעה וצרכיהם.
איך מגישים תביעה?
- אם לא נעשתה אליכם פניה יזומה מצד המדינה, עליכם להגיש תביעה להכרה בתוך שנה מיום הפגיעה.
- במקרים שבהם הפגיעה מתגלה או שיש מחשבות לגביה אחרי שחולפת יותר משנה, עדיין אפשר להגיש את התביעה, אבל כדאי להסביר למה היא מוגשת אחרי שנה.
- ההגשה כוללת מילוי טופס תביעה וצירוף מסמכים. את הטופס ניתן למלא באופן מקוון או להדפיס ולמלא ידנית.
- אלו המסמכים שצריך לצרף לתביעה:
- מסמכים רפואיים או נפשיים שמעידים על קבלת טיפול בעקבות הפגיעה.
- אם לא מדובר באירוע עם נפגעים רבים, יש לצרף "אישור הודעה על גרימת נזק/פגיעה" שאפשר לקבל מהמשטרה.
- אם מדובר במקרה של פגיעה בשטחי יהודה ושומרון, יש לצרף אישור מצה"ל.
- מי שנפגעו נפשית עקב חשיפה לרצף אירועים ביטחוניים, צריכים למלא את הטופס שבקישור הזה ולהגיש גם אותו יחד עם טופס התביעה.
- את התביעה תוכלו להגיש באחת מהדרכים הבאות:
- באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי לחצו כאן
- באופן ידני על ידי הדפסה ומילוי של טופס התביעה ושליחתו בדואר, בפקס או מסירתו בתיבת השירות בסניף הקרוב. לאיתור הסניף, מספר הפקס, הכתובת ושעות הפעילות בסניף לחצו כאן.
מה קורה אחרי הגשת התביעה?
- המוסד לביטוח לאומי יעביר את התביעה שהגשתם לבדיקה של הרשות המאשרת במשרד הביטחון. הרשות מחליטה אם הפגיעה מוגדרת כפגיעת איבה.
- החלטת הרשות צריכה להתקבל בתוך 3 חודשים ממועד הפנייה, אבל ניתן להאריך את הזמן במקרים מיוחדים.
- תקבלו הודעה מהמוסד לביטוח לאומי אם התביעה להכרה התקבלה או נדחתה.
- החלטה שמכירה בפגיעה כפגיעת איבה היא תנאי הכרחי להמשך התהליך ולהבטחת הזכויות, ההטבות והסיוע.
מה מגיע לכם בזמן ההמתנה להחלטה?
טיפול רפואי
טיפול נפשי
התביעה נדחתה? כך תערערו ומה חשוב לדעת
- אם התביעה להכרה כנפגעי פעולות איבה נדחתה על ידי הרשות המאשרת, זכותכם להגיש ערר.
- את הערר אתם צריכים להגיש בתוך חודשיים (60 יום) מהיום שקיבלתם את ההחלטה.
איך מגישים ערר?
- אתם צריכים לכתוב מכתב שכולל נימוקים והסברים מדוע יש להכיר בכם כנפגעי פעולות איבה וצריך לשנות את קביעת הרשות המאשרת.
- מומלץ מאוד לצרף למכתב מסמכים רפואיים, חוות דעת ותיעוד רלוונטי אחר שיכול לתמוך בנימוקים ובהסברים.
- המכתב והמסמכים הם בעצם הערר. אותו עליכם לשלוח לוועדת העררים בכתובת: בית המשפט המחוזי, רח’ ויצמן 1, תל-אביב – יפו 6423901.
מה עוד חשוב לדעת
- החלטת ועדת העררים היא סופית ואי אפשר לערער עליה בערכאות נוספות.
- אם אתם זקוקים לעזרה בניסוח הערר או באיסוף המסמכים, מומלץ להיעזר ב
- הגשת הערר בזמן ובצורה מסודרת היא קריטית למיצוי הזכויות, ולכן כדאי לפעול בהקדם האפשרי ולהקפיד על עמידה בזמני הגשת הערר.
הוכרה הפגיעה שלכם – מה עושים הלאה?
דרגת נכות – איך היא נקבעת ומה המשמעות שלה?
- במקביל להכרה או לאחריה, אם נשארתם עם ליקוי פיסי או נפשי בעקבות הפגיעה, תוכלו לבקש שיקבעו לכם אחוזי נכות בגין הפגיעה.
- ככל שאחוזי הנכות שייקבעו גבוהים יותר, כך היקף הזכויות, ההטבות, ההתאמות והסיוע שתקבלו יהיה גדול יותר.
- דרגת הנכות נקבעת על ידי ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי.
- הוועדה מורכבת מרופאים מומחים בתחום הפגיעה והיא נועדה להעריך את המצב הרפואי והתפקודי שלכם.
- הוועדה מתבססת על מסמכים רפואיים, חוות דעת מקצועיות, שיחה עם הנפגעים ולעיתים גם בדיקה פיזית.
איך מגישים תביעה לקביעת נכות?
- יש למלא טופס תביעה לקביעת דרגת נכות ולצרף מסמכים רפואיים עדכניים. התביעה ניתנת להגשה באופן מקוון, בדואר, בפקס או בתיבת השירות של סניף הביטוח הלאומי.
- חשוב להגיש את התביעה בתוך שנה מיום הפגיעה, שכן תשלומים רטרואקטיביים מוגבלים:
- מענק חד-פעמי: משולם רטרואקטיבית עד 18 חודשים לפני מועד הגשת התביעה.
- תגמולים חודשיים: משולמים רטרואקטיבית עד 12 חודשים.
מה קורה בדיון בוועדה הרפואית?
- בדיון אפשר להציג מסמכים רפואיים חדשים ולספר על מצבכם. הרופאים יעריכו את מצבך, ולעיתים יבצעו בדיקה פיזית. הוועדה קובעת את אחוזי הנכות שלך ומנמקת את החלטתה בפרוטוקול שנשלח אליך בדואר.
קביעת אחוזי הנכות והמשמעות של זה
- הוועדה קובעת את אחוזי הנכות לפי רשימת ליקויים שמוגדרת בתקנות הנכים.
- אם יש מספר פגיעות, אחוזי הנכות משוקללים כדי לשקף את השפעתן הכוללת. אחוזי הנכות קובעים את היקף הזכויות:
- 10%-19% נכות: מעניקים מענק חד-פעמי.
- 20% ומעלה: מזכים בתגמולים חודשיים וזכויות נוספות, כגון טיפול רפואי ושירותי שיקום.
לא מסכימים עם אחוזי הנכות? כך תגישו ערר
- אם אינכם מסכימים עם אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית, תוכלו להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים.
- התהליך קצר וכולל מידע חשוב שכדאי לדעת כדי למצות את זכויותיכם באופן מלא:
1. הגשת הערר
- את הערר יש להגיש בתוך 60 יום מקבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. במקרה הצורך, תוכלו לבקש הארכת מועד של חודש נוסף.
- אין טופס מובנה לערר ועליכם לנסח מכתב במלל חופשי שכולל את הנימוקים והסיבות שבגינם אתם מתנגדים להחלטת הוועדה.
- מומלץ מאוד לצרף למכתב הערר מסמכים רפואיים עדכניים, חוות דעת מקצועיות וכל תיעוד נוסף שיכול לתמוך בטענתכם ולחזק את הערר.
- את הערר אפשר להגיש באופן מקוון דרך אתר המוסד לביטוח לאומי.
- אפשר גם לשלוח את הערר בדואר או להגיש אותו בסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב אליכם.
- תוכלו להיעזר בשירותי ייעוץ חינם במרכזי "יד מכוונת" כדי להיערך לדיון בוועדה.
2. תקופת ההמתנה לדיון
- לאחר הגשת הערר, תקבלו זימון לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים.
- בתקופה הזו יכול להיות שתידרשו להשלים מסמכים רפואיים או לספק מידע נוסף שיסייע לוועדה להבין את מצבכם.
- חשוב לעקוב אחרי עדכונים שהמוסד לביטוח לאומי ישלח לכם ולוודא שכל המסמכים הנדרשים הוגשו במלואם.
- תוכלו להיעזר בשירותי ייעוץ חינם במרכזי "יד מכוונת" כדי להיערך לדיון בוועדה.
3. הדיון בוועדה הרפואית לעררים
- אתם תקבלו זימון להגיע לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים - רופאים מומחים בתחום הפגיעה שלכם.
- הבקשה שלכם לשנות את החלטת הוועדה הרפואית היא מטרת הדיון ותוכלו להציג את טיעוניכם בעל פה בפני חברי הוועדה.
- ייתכן ותידרשו לעבור בדיקה רפואית (תשאול נוסף או בדיקות פיזיות).
- תוכלו להגיע עם מלווה לדיון.
- אחרי הדיון הוועדה יכולה להחליט:
- לאשר את אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית - כלומר, לדחות את הערר.
- להעלות או להפחית את האחוזים שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית.
- אם הוועדה שוקלת להפחית את אחוזי הנכות, היא תודיע לכם על כך מראש ותוכלו לבחור אם לבטל את הערר ובעצם לשמור על הקביעה המקורית.
4. קבלת ההחלטה
- הוועדה הרפואית לעררים תשלח אליכם את החלטתה כחודש אחרי הדיון.
- אם החלטת הוועדה הרפואית לעררים אינה לשביעות רצונכם, תוכלו לערער עליה לבית הדין לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום.
- לדף שמסביר על אופן הגשת הערעור לבית הדין לעבודה לחצו כאן.