עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת)
חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, חלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם וחלק מהעובדים יתפטרו עקב מציאת מקום עבודה אחר
דף זה מרכז שאלות ותשובות בנושא סיום התקופה של חופשה ללא תשלום, אליה הוצאו העובדים עקב משבר הקורונה
למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה המוסד לביטוח לאומי
ראו גם

עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).

  • חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, חלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם וחלק מהעובדים יתפטרו עקב מציאת מקום עבודה אחר.
  • דף זה מרכז שאלות ותשובות בנושא סיום התקופה של חופשה ללא תשלום, אליה הוצאו העובדים עקב משבר הקורונה.

האם עובד ששב לעבודה לפני תום תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה, זכאי לדמי אבטלה חלקיים?

  • עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם הם עומדים בתנאי הזכאות ושהו בחל"ת מספר ימים כמפורט על פי התקופות השונות:
    • עד 31.07.2021 נדרשו 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.
    • החל מיום 1.08.2020 ועד 30.06.2021 נדרשו 14 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק.
    • החל מיום 1.07.2021 ואילך, נדרשים 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק
  • עובדים ששבו למקום עבודתם לפני שחלפו 14 ימי חל"ת או 30 ימי חל"ת (בתקופה שעד 31.07.2020 ומיום 01.07.2021), אינם זכאים כלל לדמי אבטלה.

האם מעסיק מחויב להחזיר את העובד בתום החל"ת לאותה עבודה ובאותם תנאים?

  • ככלל, בתום החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת.
  • שינוי בסוג העבודה או בתנאי העבודה מחייב הסכמה של העובד.

מה קורה אם העובד אינו מסכים לשינוי תפקידו או תנאי עבודתו לאחר החזרה מהחל"ת?

שימו לב
לא כל פגיעה בתנאי העבודה תיחשב בהכרח כהרעה מוחשית בתנאי העבודה המקנה לעובד זכות להתפטר בדין מפוטר ולהיות זכאי למלוא פיצויי הפיטורים. יחד עם זאת, גם במקרה של התפטרות שאינה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי העובד לכספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (אם כי ייתכן שיהיו הגבלות על מועד משיכתם), אך הוא אינו זכאי להשלמת פיצויים מהמעסיק. למידע נוסף ראו מדריך בנושא התפטרות מעבודה.

האם עובד שחזר לעבודה אחרי החל"ת צריך לדווח על כך?

  • עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, צריך לדווח על חזרתו לעבודה.
  • את הדיווח יש להעביר באופן מקוון לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
  • לדיווח על הפסקת החל"ת וחזרה לעבודה ללשכת התעסוקה לחצו כאן.
  • הדיווח למוסד לביטוח לאומי יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:
    • דיווח על-ידי העובד באמצעות טופס מקוון.
    • דיווח באמצעות המעסיק באופן מרוכז באמצעות מערכת השכר.
  • למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, כדי שהמעסיק יערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה. למידע נוסף ראה בהמשך.

האם עובד שמעסיקו החזירו לעבודה לחצי משרה בלבד, יכול להמשיך לקבל דמי אבטלה?

  • עובד שחזר לעבודתו , גם אם לחצי משרה בלבד, לא יוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה.
  • למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.

האם עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחוזר לעבודה אצל מעסיק אחד בלבד, זכאי לדמי אבטלה עקב החל"ת מהמעסיק השני?

  • עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק המשני בלבד (המעסיק שאצלו השכר נמוך יותר), זכאי להמשיך לקבל דמי אבטלה עקב החל"ת מהמעסיק העיקרי בתנאי שהעובד שהה לפחות 30 יום בחל"ת ( בתקופה שבין 01.08.2020 ועד 30.06.2021 די היה ב14 יום חל"ת), והוא עומד בתנאי הזכאות לדמי אבטלה.
  • לצורך חישוב דמי האבטלה, מחשבים את דמי האבטלה שהעובד היה זכאי לקבל אילו המשיך להיות בחל"ת משני מקומות העבודה, ומקזזים מדמי האבטלה את השכר שמקבל ממקום העבודה המשני. למידע נוסף ראו עבודה חלקית בתקופת הזכאות לדמי אבטלה.
  • עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק העיקרי בלבד (המעסיק שאצלו השכר הגבוהה יותר), כנראה שלא יהיה זכאי להמשיך ולקבל לדמי אבטלה.
  • להרחבה ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.

האם עובד שקיבל דמי אבטלה במהלך החל"ת, צריך לעשות תיאום מס עם חזרתו לעבודה?

  • דמי האבטלה מהווים תחליף לשכר עבודה ומהווים הכנסה לפי פקודת מס הכנסה. על-פי הנחיות מס הכנסה, על המעסיק מוטלת החובה לערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה .
  • לשם כך על העובד להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה. אישור זה ניתן להפיק, לאחר תשלום כל דמי האבטלה, באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • לעובד שלא יציג למעסיק אישור על גובה דמי האבטלה שקיבל בתקופה ששהה בחל"ת, ייחשב המעסיק את ניכוי המס השנתי המצטבר מהכנסתו ללא התקופה בה שהה העובד בחל"ת. לכך תהיה השפעה על זיכויים, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו. למידע נוסף ראו מס הכנסה.
  • לגבי אופן תיאום המס על-ידי המעסיק ראו הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה.

מה קורה אם המעסיק מבקש מהעובד לחזור לאותה עבודה , אך העובד מסרב ?

  • אם המעסיק מעוניין לסיים את תקופת החל"ת ומבקש מהעובד לחזור לאותה עבודה ובאותם תנאים והעובד מסרב לעשות כן ללא הצדקה (לדוגמה: העובד מסרב לחזור לעבודה היות והוא מקבל דמי אבטלה) , היעדרותו של העובד תחשב כהתפטרות.
    • בהתאם למצב המשפטי הקיים כיום, אם המעסיק מעוניין להחזיר את העובד לעבודה, העובד מחויב לחזור למקום העבודה גם אם הוא אינו מסוגל לחזור לעבודה בשל העובדה שילדיו הקטנים טרם חזרו למסגרות החינוך עקב מגבלות הקורונה או שהוא נמצא בקבוצת סיכון לתחלואה בנגיף, אחרת היעדרותו עלולה להיחשב כהתפטרות . יחד עם זאת, במקרים אלה העובד רשאי לפנות למעסיק בבקשה לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו, או לבקש מהמעסיק לעבוד מהבית או להאריך את תקופת החל"ת. המעסיק אינו חייב להיענות לבקשת העובד, אך עליו לשקול את הבקשה בלב פתוח ובתום לב.
  • עובד שמעסיקו מבקש להחזירו לעבודה והעובד מסרב לכך, ללא סיבה מוצדקת, אינו זכאי לדמי אבטלה באופן מיידי ועליו להמתין 90 יום טרם זכאותו דמי אבטלה.
    • על המעסיק לדווח למוסד לביטוח לאומי באמצעות במכתב על התפטרותו של העובד ולציין במכתב את פרטי העובד והעובדה שהמעסיק ביקש מהעובד לשוב לעבודה (לציין מועד) והעובד סרב לכך.
  • טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות:
    • בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת שעל העובד לתת, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחל"ת.
    • אם העובד לא נתן למעסיק הודעה מוקדמת או שהמעסיק דרש מהעובד לחזור לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת והעובד לא עשה כן, רשאי המעסיק לקזז את השכר לו היה זכאי העובד אילו עבד בתקופת ההודעה המוקדמת, מסך התשלומים שעל המעסיק לשלם לעובד בתום יחסי העבודה.
  • עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר נדרש לדווח על כך, הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
שימו לב
עובד שמעסיקו מבקש להחזירו לאותה עבודה והעובד מסרב לכך, נחשב כעובד שהתפטר מעבודתו ועליו להמתין 90 יום טרם זכאותו דמי אבטלה.

האם מעסיק רשאי לפטר את העובד בסיום החל"ת?

  • מעסיק שאין באפשרותו להחזיר את העובד למקום העבודה בתום החל"ת, רשאי לפטר את העובד, ובלבד שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים הליך פיטורים, ועליו להקפיד על הכללים המפורטים להלן.
  • שימוע - טרם הפיטורים על המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים.
  • הודעה מוקדמת - על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים כפי שנקבע בחוק או בהסכם אחר החל על הצדדים. בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת להם הוא זכאי, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחל"ת.
דוגמה
עובד עבד אצל המעסיק במשך 8 חודשים, מתוכם שהה העובד 2 חודשים בחופשה ללא תשלום
  • ותק העובד לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא 6 חודשים בלבד.
  • לפיכך על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת של 6 ימים מראש (יום הודעה מראש לכל חודש עבודה) ולא יותר מכך (להבדיל מעובד שעבד 8 חודשים ללא חל"ת).
  • למידע על משך תקופת ההודעה המוקדמת ראו כאן.
  • בנוגע להודעה המוקדמת למעסיק יש 3 אפשרויות:
    • אם מקום העבודה פעיל, המעסיק יכול לאפשר לעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לעובד שכר בתקופת עבודתו.
    • המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ובכל זאת לשלם לו שכר מלא (כולל תנאים סוציאליים) בעבור תקופה זו. במקרה כזה הפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר חלוף תקופת ההודעה המוקדמת.
    • לחלופין, המעסיק רשאי להפסיק את העסקת העובד לאלתר, כלומר לוותר על המשך עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. במקרה כזה עליו לשלם לעובד "חלף הודעה מוקדמת" בגובה השכר, שהעובד היה זכאי לו אילו עבד במהלך התקופה של ההודעה המוקדמת (ללא תנאים סוציאליים), ובמקרה כזה הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
  • תקופת ההודעה המוקדמת שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלכה העובד אינו זכאי לדמי אבטלה. בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה. למידע נוסף לחצו כאן.
  • גמר חשבון ותשלום פיצויי פיטורים - על המעסיק לערוך לעובד גמר חשבון ולשלם לעובד בהתאם לדין פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצויי פיטורים (או השלמת פיצויי פיטורים אם הפריש מדי חודש את כספי הפיצויים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני).
    • לצורך חישוב סכום פיצויי פיטורים:
      • חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים.
      • בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
      • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.
  • אישור על תקופת עבודה - על המעסיק לתת לעובד אישור על תקופת העבודה.
  • למידע נוסף על הליך הפיטורים ראו מדריך בנושא פיטורים.
  • עובד שפוטר במהלך חל"ת או לאחר חל"ת, ובמהלך החל"ת הגיש תביעה לדמי אבטלה, צריך לדווח על פיטוריו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי, כפי שמוסבר בהמשך.

האם יש עובדים שלא ניתן לפטרם במהלך החל"ת או בסיומה?

  • אסור למעסיק לפטר עובד/ת במהלך חופשת לידה.
  • אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
  • אסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמשך 30 יום בתום סיום השירות, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין לפטר עובד/ת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה:
    • עובדת שעברה הפלה ובמשך 7 ימים לאחר מכן.
    • עובדת בהיריון בעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה אם הסיבה לפיטורים קשורה לעובדה שהעובדת בהיריון)
    • עובד/ת בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה.
    • עובד/ת השוהה בחל"ת אחרי חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר תום החל"ת.
    • עובד/ת הנמצא/ת במהלך טיפולי פוריות לפי כללי הזכאות.
    • עובדים בהליכי אימוץ.
    • עובדים בהליכי פונדקאות.
    • עובדות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (כולל 150 ימים לאחר סיום היעדרותן), בהתאם לתנאי הזכאות.

האם עובד רשאי להתפטר מעבודתו בתקופת החל"ת?

  • עובד רשאי להתפטר במהלך החל"ת או בסיומה, ובלבד שהליך ההתפטרות יעשה כדין.
  • טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות:
    • בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת שעל העובד לתת, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחל"ת.
    • במהלך תקופת ההודעה המוקדמת רשאי המעסיק לדרוש מהעובד לבוא לעבודה ולעבוד.
    • אם המעסיק מוותר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת.
    • תקופת ההודעה המוקדמת שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלכה העובד אינו זכאי לדמי אבטלה. בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה. למידע נוסף לחצו כאן.
  • חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר מהעבודה עקב הוצאתו לחל"ת כפוי, זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר. למידע נוסף ראה בהמשך.
  • למידע נוסף אודות הליך הההתפטרות ראו מדריך בנושא התפטרות מעבודה
  • עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, והחליט להתפטר מעבודתו במהלך החל"ת או בסיומה, צריך לדווח על התפטרותו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי כפי שמוסבר בהמשך.

האם עובד שהתפטר מעבודתו עקב התמשכות החל"ת הכפוי זכאי לפיצויי פיטורים?

  • אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים , לשלם לעובד פיצויי פיטורים ולעשות לעובד גמר חשבון על-פי הדין. למידע נוסף בנוגע לפיטורי עובד לחץ כאן.
  • כמו כן, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי למלוא פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
    • במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר מהעבודה עקב ההרעה המוחשית בתנאי העבודה שנוצרה עקב החל"ת הכפוי ולאפשר למעסיק להחזירו לעבודה ,טרם ההתפטרות.
    • לצורך חישוב סכום פיצויי פיטורים:
      • חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים.
      • בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
      • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.
  • יחד עם זאת, נסיבות שבהן מעסיק מוציא את העובדים לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצם את מצבת כוח האדם או לסגור את מקום העבודה, הן נסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור שבנסיבות אלה לא מדובר בפיטורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה. טרם ניתנה פסיקה בנושא.

האם עובד שפוטר או התפטר במהלך תקופת החל"ת או בסיומה צריך לדווח על כך לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי?

  • עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר או פוטר מעבודתו, נדרש לדווח על כך, הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
  • תקופת ההודעה המוקדמת, שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלך תקופה זו (של ההודעה המוקדמת) העובד אינו זכאי לדמי אבטלה.
  • בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור על הפסקת העבודה, אך אין צורך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה מחודשת לדמי אבטלה.
  • חופשה ללא תשלום שנכפתה על העובד ללא הסכמתו, עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום. למידע נוסף ראו התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.
  • למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.

במקרה שהמעסיק האריך את תקופת החל"ת, האם צריך להודיע על כך לרשויות?

טיפ
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה, או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובדים שהכנסתם נפגעה עקב פיטורים, חופשה ללא תשלום או הפחתת שכר בתקופת הקורונה או לאחריה.