ישיבה מספר 13 של המועצה הציבורית של כל זכות בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר התכנסה ב-09.01.2018.
משתתפים
- חברי מועצה: פרופ' יצחק זמיר - יו"ר המועצה הציבורית, עו"ד רות הורן, גב' ברברה אפשטיין, עו"ד טל חסין, מר ברק לוזון, עו"ד אורנה לין, מר רענן דינור, גב' דריה יובל, גב' שרי רבקין
- חברי דירקטוריון: ארז פרלמוטר, עו"ד יהושע שופמן
- צוות כל זכות: אמתי קורן, עינת רביב, עדן פוקס, שרון הורנשטיין, ביאן מג'אדלה, רונית ערמוני
- אורחים: עו"ד שרון אברהם וייס – מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, מר רן מלמד – סמנכ"ל, ידיד, מר שמוליק בן יעקב - יו"ר האגודה לזכויות החולה, גב' סמאח סלימה אגבאריה – מנהלת עמותת נעם - נשים ערביות במרכז
- הפרוטוקול נרשם ע"י עו"ד קרן הורוביץ, מזכירת המועצה
סדר יום של הישיבה
- דברי פתיחה – פרופ' יצחק זמיר
- עדכונים על המיזם – אמתי קורן
- דיון בהנחיית עדן פוקס – שיתוף פעולה בין כל זכות ועמותות
- עדכון על ועדת האתיקה – עו"ד רות הורן
- שונות
עידכונים על מצב המיזם – אמתי קורן
- שיתופי פעולה בתחום תוכן
- נערך יום חשיבה משותף עם משרד החינוך דרך האגף לאסטרטגיה. יש 3 פרויקטים של המדינה שמבוססים על כל זכות במוקדים טלפונים. הפונים יקבלו מסרון עם קישור לעוד מידע מאתר כל זכות.
- ערבית
- נבנתה סביב כל זכות קבוצת עבודה שמאגדת כל מיני גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים. משרדי הממשלה מכירים באתר כל זכות כמלון מונחים שישמש את כל המערכת הציבורית (לצורך האחדה במושגים). לדוגמא, מהו המונח בערבית לאזרח ותיק (כרגע יש תירגומים שונים באתרים שונים). המטרה לבנות שפה אחידה לזכויות בערבית בכל משרדי הממשלה.
- קידום מודעות –
- עיריית ירושלים קידמה פוסטים בפייסבוק המיועדים לחברה הערבית ביחס למיצוי זכויות בנושא מענק עבודה בשיתוף פעולה עם כל זכות.
- הסברה בשיעורי אזרחות בתיכונים – פרויקט של משרד המשפטים.
- קישור לאתר בדף הבית של משרד המשפטים
- קיוסקים למידע בבני ברק ובביתר עלית – דורש מהרשות רכישה של החומרה.
- חלק משמעותי מתקציב המיזם מיועד לשיווק. עומדים לצאת בקמפיין עם משרד פירסום.
- מספרים
- מעל 4.6 מיליון משתמשים בעברית, מעל 300,000 משתמשים בערבית.
- קצב תורגם דפים לערבית - 80 דפים לחודש. צוואר הבקבוק בתרגום הוא בדיקה משפטית על נכונות הערכים בערבית.
- 5500 דפי תוכן בעברית, 2000 בערבית בסוף השנה.
- יעד ל 450 אלף משתמשים בערבית עד סוף המאי.
- לפי מחקר שוק: מודעות בלתי נעזרת (באיזו מידה אנשים מכירים את המותג כל זכות כשאלה פתוחה וללא עזרה, בהקשר של מידע על זכויות) היא ברמה של 9% בלבד.
- פיתוחים טכנולוגים
- משדרגים את האתר עם דגש על Arabic mobile first
- בודקים תרגום אוטומטי לאנגלית מבוסס google translate
- תוכן עתידי
- ועדת ההיגוי בחרה את תחום התוכן – להשלים את פרויקט הפנסיה.
- מדדים לשימוש באתר
- סקרים, יש משרדי הממשלה שמעידים כי הלקוחות מגיעים מכל-זכות, הורדת טפסים דרך כל זכות.
דיון מרכזי בהנחיית עדן פוקס: שיתוף הפעולה בין כל זכות ועמותות
רקע לדיון – כל זכות הוא מיזם שיתופי במהותו שמייצר ערך מיטבי באיסוף והנגשה של זכויות. המיזם הגיע לשיתוף פעולה מתקדם עם הממשלה. השאלה היא איך נתפשת כל זכות במגזר השלישי, מה הפוטנציאל להגברת שיתופי פעולה, וכיצד ניתן לעשות זאת? יש כמות גדולה מאוד של הפניות ממוקדות מאתר כל זכות לאתרי עמותות. בסקר שערכנו בקרב משתמשים מעמותות עולה כי 21% אומרים שיש שימוש נרחב של צוות עמותה ו-50% שימוש חלקי, 56% ענו שהאתר הועיל במציאת מידע ללקוחות במידה רבה מאד.
- שאלות לדיון:
- מהם היעדים הראויים לשיתוף פעולה בין כל זכות והעמותות ?
- כיצד כל זכות יכולה לסייע למנף את פעילותם של ארגוני המגזר השלישי ?
- איזה ערך סינרגי יש לשיתוף הפעולה ?
- מהי האסטרטגיה הראויה להשגת שיתוף פעולה ?
- שמוליק – האגודה לזכויות החולה: אני מעדכן את אתר 'קול הבריאות' של משרד הבריאות כי אני רוצה שפונים לאתר שלי יגיעו אליו. יש לי אינטרס לעדכן. האם יש לי אינטרס להשקיע זמן בכל זכות? כולנו מבקשים חשיפה לציבור. אלינו מגיעים אנשים רק כשיש בעיה. אין מודעות לקיום שלנו לפני. אנחנו חושבים שאנחנו נותנים שירותים מצוינים אבל הציבור לא יודע עלינו. בעקבות כמות הקישורים שראיתי שיש באתר של כל זכות לאגודה לזכויות החולה אני יודע שיש לי מה להרוויח לכן זה מכריח אותו להשקיע בזה. הבעיה העיקרית של עמותות היא חוסר זמן לכן רק אם יש אינטרס ישיר אנשים ישקיעו זמן.
- רן - ידיד: אצלנו מי שמטפל בלקוחות משתמש באתר כל-זכות. מתנדבים ואנשי מקצוע. עובדים סוציאלים משתמשים באתר. לקוחות הקצה פחות משתמשים. רק אם הם מפילוח סוציואקונומי מסוים, הם יכנסו לבד. אני מוצא שהאתר לא מספיק נגיש ברמת הפשטות למשתמשים בעלי השכלה נמוכה. הם לא יודעים איך לשאול את השאלות בתוך האתר. צריך לחשוב קצת יותר לעומק כדי להגיע למידע שצריך. היה עכשיו מסע פרסום באתר כל זכות של רשות המיסים. עשיתם פרסום של הזכות אבל לא חשבתם יחד עם אירגונים כמונו איך לעשות את הפרסום. צריך לנסות לחשוב עם איזה אירגונים אפשר לדבר לפני מסע פרסום כזה. כך אפשר לתת ערך מוסף גדול יותר למשתמשי הקצה.
- שרון - האגודה לזכויות האזרח: האתר שלנו מפנה לכל זכות. האתר שלנו הוא מאגר מידע שמבקרים בו הרבה. אני מכירה את האמינות שלכם ולכן אלך אליכם. בדברים אקטואלים צריך לחשוב האם אפשר לתת מענה דרך כל זכות.
- טל - האגודה לזכויות האזרח: איך אתם מגיעים להחלטה אילו נושאים לקדם? אירגוני שטח יכולים לכוון אל הנושאים הרלוונטים.
- סמאח - נשים ערביות במרכז: אני מגיעה מארגון פמיניסטי בלוד. פתחנו מרכז זכויות לנשים ערביות ועולות ותיקות. המתנדבות והסטודנטיות משתמשות באתר. הוא מהווה מקום שמאגד הרבה מידע עבורן. הלקוחות עמן אנחנו עובדות פחות משתמשות. רק אם לאשה יש בת סטודנטית או בתיכון הן מגיעות לאתר. בכל שאר המקרים צריך דמות מתווכת. אנחנו לפעמים מרגישות שיש סיבוב מיותר בכניסה לכל זכות אם בסוף אנחנו חוזרים לאתר של ביטוח לאומי. חסר מידע באתר עבור נשים נפגעות אלימות, נשים נפגעות חוק האזרחות, איחוד משפחות. גם בנושא של דיור לא מצאתי מספיק מידע. אני מציינת לטובה שלכל זכות היה קשר עם שני אירגוני נשים ערביות. חושבת שהכותרת באתר ביחס לדיני אישות בעייתיות: במובן של החלוקה ליהודים ולכל השאר.
- רן-ידיד: האתר הוא לא פרואקטיבי. לא זורק לך חומרים. רוצה להציע מודל של קבוצת סוכני מידע. קבוצה של אנשים שיקבלו בדחיפה מידע שאתם חושבים שהוא רלוונטי. אם תדחפו מידע לאנשים הם ירגישו יותר מחוברים.
- דריה: אני עובדת סוציאלית בבריאות הנפש. יצא לי להיכנס המון עם מטופלים לאתר. החוויה שלי היא מאוד טובה. החוויה היא של יעילות. מבינים עם מי צריך לדבר. האם אפשר לקבל מידע על שאלות שנשאלות כרגע בחיפושים ומתוך זה להבין מה חשוב לציבור כרגע? יש היום המון פורומים תשתיתיים סביב נושאים. האם יש לכם פלטפורמות שאתם משתפים איתן פעולה? מציעה להצטרף לפורומים קיימים.
- יהושע: מה אפשר לעשות כדי לעודד יותר את הארגונים בהעשרת התוכן בכל זכות? לדוגמא חשוב שארגון שזוכה בפסק דין בערכאה נמוכה יעדכן על כך.
- שרון: לדוגמא בנושא אזרחות, זו מומחיות שלנו. אם תגיע פניה יכול להיות שנוכל לייצר דף שאלות ותשובות.
- ברברה: תפישת העולם של הממשלה כאשר הם עוסקים בזכויות היא כחלק מתפישת שירות, ייעול שירות. לעמותות יש מטרות אחרות. אני חושבת שצריך לחשוב מה חשוב לעמותות בקשר עם כל זכות. חלק מזה הוא הכרה במומחיות של העמותה. עמותות שואפות לשינוי. כל זכות לא שואף לשינוי. אם בכל זכות היתה דרך לדעת מה לא קיים, על מה גולשים לא מוצאים תשובות?
- ארז: לכל עמותה יש אתר. באתר יש מידע על הזכויות המגיעות בהקשר של העמותה. לעמותות יש אינטרס קודם לדאוג לתוכן באתר שלהם.
- שמוליק: אני חושב שיש לעשות פניה לעמותות בהצעה להתאים לצרכים שלהם. להראות לעמותות מה הם יכולות להרוויח.
- רן: אני אשמח להחליף את המדריכים של 'ידיד' בדפי נחיתה של כל זכות.
- קרן: קשר עם אנשים שהאחראים על רשתות החברתיות בעמותות, הם אילו שמעלים את ההצלחות של העמותות לאתר ויכולים לעדכן גם את כל-זכות.
- אמתי: העמותות שחיות את השטח יודעות הכי הרבה. רק הן יודעות להגיד מה חשוב ומה לא חשוב. אני מבקש לעשות מודל. לקחת שניים שלושה נושאים שקיימים ולעשות תרגיל טיוב משמעותי של המידע בהם בסיוע העמותות.
- רענן: ההחלטה האם לפנות לעמותות צריכה להתבסס על השאלה האם הפניה יוצרת מכפיל כוח לטובת אוכלוסיה מסוימת. יש שאלה איך יוצרים שולחן עגול עם הממשלה לטיפול נכון בנושא ההזנות הדדיות של מידע על זכויות.
- פרופ' זמיר: לפני זמן קיימנו דיון פנימי ששם הועלתה הצעה להקים ועדת משנה שעניינה יהיה נושא שיתוף הפעולה בין כל זכות לארגונים אחרים. הדיון היום רק מחדד ומחזק את הצורך בהקמת גוף כזה. יש חשיבות וטמונה תועלת בקשר ישיר - לדבר עם הארגון ישירות ולשאול איך אפשר לעזור אחד לשני, מהו מכפיל הכוח. מציע למועצה לקבל החלטה שתסמיך גוף מצומצם הכולל את ארז, אמתי ואותי למנות ועדה שתהיה אחראית לקשר בין כל זכות ועמותות. הועדה תורכב מחברים במועצה הציבורית או חברים מעמותות שונות כיד לממש דברים רבים שנאמרו היום. הועדה תצטרף לועדות המשנה של המועצה. זה הוכיח את עצמו. אני פונה לחברי עמותות להצטרף למועצה הציבורית.
- הצעתו של פרופ' זמיר אושרה על ידי המועצה.
עדכון על ועדת האתיקה – עו"ד רות הורן
- אושרו המלצות ועדת האתיקה לגבי תנאים לפרסום דפי שירות.
שונות
הוסכם שעד להודעה חדשה המועצה תתכנס פעם בשנה