הראשון במוחרם 2024 חל ביום שני 08.07.2024
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג שמיטיב עם העובדים יותר מהחוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


ראש השנה האיסלאמי رأس السنة الهجرية חל ב-1 לחודש המוחארם בשנת ההיג'רה, ומכונה גם ראש השנה ההג'רית. החג מסמל תחילת חיים חדשים ונחגג לזכר הגירת הנביא מוחמד ממכה לאל-מדינה בה התקבל בברכות.

  • עובדים מוסלמים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך החג מבלי ששכרם ייפגע.
  • ערב ראש השנה האיסלאמי נחשב כיום בחירה (כלומר, עובדים במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, רשאים לבחור להיעדר בתשלום ביום זה בנוסף לימי החופשה השנתית, וכלל העובדים רשאים לבחור להיעדר ביום זה על חשבון ימי החופשה השנתית). למידע נוסף ימי חופשה לבחירה.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות.

ערב החג

עבודה בערב החג

  • ככלל, ערב החג לעובדים מוסלמים הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, עובדים מוסלמים שיום המנוחה השבועית שלהם הוא יום שישי, וכן עובדים שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

חופשה בערב החג

  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד שיוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
    • עם זאת, במקומות עבודה רבים שסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.
  • חופשה ביוזמת המעסיק:
    • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה, ולכן הוא רשאי להחליט כי בערב החג העובד יצא לחופשה.
    • על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
  • חופשה ביוזמת העובד:
    • ערב החג נחשב כיום בחירה - זהו אחד מהמועדים שהעובדים יכולים לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
    • עובדים במגזר הציבורי ועובדים על פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום בימים שנקבעו כימי בחירה (יום או יומיים בשנה, בהתאם להסכם), בנוסף לימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכאותם, על העובדים לפנות למעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתם לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתם.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.

הזכות לחופשה במהלך החג

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה
מהנדסת תוכנה מוסלמית שעובדת בחברת הייטק בתל-אביב זכאית להיעדר באופן אוטומטי מעבודתה בימי החגים המוסלמיים.
  • לכן עובדים מוסלמים שבחרו את החגים המוסלמיים כימי החג שלהם רשאים להיעדר מעבודתם במהלך הראשון במוחרם, גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • זכאותם של עובדים אלה להיעדר בימי החגים המוסלמיים מהעבודה תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום של דמי חגים (עבור החגים המוסלמיים ועבור החגים היהודיים).
דוגמה
  • מורה מוסלמית המלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה במהלך הראשון במוחרם, גם אם נעדרה מהעבודה במהלך ראש השנה וסוכות, שבהם בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג המוסלמיים היא זכאית לתשלום דמי חגים.
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

חופשה "כפויה" בימים שלפני או אחרי החג

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג. זאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על הוצאתם לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

עובדים מוסלמים

  • עובד חודשי: עובד מוסלמי המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי: עובד מוסלמי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת החג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג. להרחבה ראו: זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
  • למידע נוסף ראו דמי חגים.

עובדים שאינם מוסלמים

  • עובדים שאינם מוסלמים ויצאו לחופשה במהלך החג, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה), וימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • בשנים שבהן החג חל ביום שישי, מי שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו בחג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופש.
  • בשנים שבהן החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, לא יעבדו באותו יום ולא ינוכה יום חופש ממכסת ימי החופשה.

עבודה במהלך החג

  • עובדים במשכורת חודשית זכאים לתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם בחגים.
  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג, ואם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • עובד שעבד בחג שחל ביום המנוחה השבועית שלו, זכאי ל-150% משכר עבודתו עבור שעות העבודה (ולא לתוספת שכר כפולה).
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, המעסיק יחויב בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי") במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבדו.
  • להרחבה ראו גמול עבור העסקה ביום חג.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שיקבל (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם את יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם את יום החג לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד שאינו מוסלמי זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד שאינו מוסלמי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום עבודתו סגור בחגים מוסלמיים, ימי החג ייחשבו לו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם עובד שאינו מוסלמי יעבוד במהלך הראשון במוחרם, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים