עובדים שעתיים או יומיים יהודים (או שאינם יהודים ובחרו את החגים היהודיים כימי החג במקום העבודה שלהם) זכאים לקבל בהתאם לתנאי הזכאות תשלום דמי חגים עבור 9 ימי החג שיפורטו בהמשך
בנוסף, ישנם מועדים הנחשבים לימי בחירה שבהם יכולים עובדים להיעדר מעבודתם על חשבון ימי החופשה שצברו
עובדים שאינם שעתיים או יומיים (כלומר מקבלים משכורת חודשית קבועה בכל חודש) אינם זכאים לדמי חגים, אלא מקבלים משכורת חודשית רגילה גם בחודש הכולל את ימי החג
עובדים שעתיים או יומיים יהודים (או עובדים שאינם יהודים ובחרו את החגים היהודיים כימי החג במקום העבודה שלהם), זכאים לקבל בכל שנה תשלום עבור ימי החג שיפורטו בהמשך שבהם לא עבדו, וזאת בהתאם לתנאי הזכאות. לפרטים נוספים, ראו דמי חגים.
- עובדים שאינם שעתיים או יומיים (כלומר מקבלים משכורת חודשית קבועה בכל חודש) אינם מקבלים דמי חגים, אלא משכורת חודשית רגילה, גם בחודש הכולל את ימי חג אלה שלא עבדו בהם.
- בנוסף לימי חג אלה, ישנם מועדים הנחשבים לימי בחירה שבהם יכולים עובדים להיעדר מעבודתם על חשבון ימי החופשה שצברו.
החגים שמקנים תשלום ומועדיהם
- בטבלה הבאה מפורטים החגים שעל-פי החקיקה עובד יהודי זכאי לצאת בהם לחופשה ולקבל תשלום עבורם, למרות ההיעדרות מהעבודה (דמי חגים בהתאם לתנאים לעובד יומי, ומשכורת רגילה לעובד חודשי).
- עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום במועדים נוספים (סעיף הרחבות ופרסומים בהמשך מפנה לרשימת ימי מועד לעובדי מדינה).
| ימי החג | תאריך עברי | בשנת תשפ"ד (2024-2023) | בשנת תשפ"ה (2025-2024) |
|---|---|---|---|
| 2 ימי ראש השנה |
|
|
|
| יום כיפור |
|
|
|
| 2 ימי סוכות |
|
|
|
| 2 ימי פסח |
|
|
|
| יום העצמאות (יום שבתון לעובדים מכל הדתות) |
|
|
|
| שבועות |
|
|
|
חג שחל בשבת או ביום שישי
- עובדים יומיים או שעתיים אינם זכאים לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי או בשבת, שבהם לא היו עובדים ממילא , אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שחל עליהם.
- בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לפרש את צו ההרחבה כקובע זכאות לתשלום דמי חגים לעובד שהפסיד יום עבודה בגין חג שחל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו. בהתאם לכך:
- במקומות שעובדים בהם 6 ימים בשבוע, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שישי.
- במקומות שעובדים בהם בשבת, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שבת ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שבת.
- במקומות שבהם עובדים בימים א'-ה' בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי ושבת), עובד שעתי או יומי אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי או בשבת מכיוון שהוא אינו מפסיד יום עבודה בגין החג. צו ההרחבה אכן קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
- ראו מידע נוסף על פסיקת בית הדין.
- עובד במשמרות משתנות: בע"ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים, גם אם ביצע במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלו, ומשכורתו לא נפגעה. במקרה זה, העובד הוסיף למעשה משמרות נוספות במקום המשמרות שלא עבד בהן עקב החג כדי שהיקף עבודתו לא יפגע, ולכן הוא זכאי לדמי חגים.
חגים יהודיים הנחשבים ליום בחירה
- המועדים הנחשבים ליום בחירה הם:
- צום גדליה
- ערב יום הכיפורים
- ערב חג הסוכות
- הושענא רבה
- יום חג הסיגד
- צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי)
- פורים, תענית אסתר, שושן פורים
- ערב פסח
- ערב שביעי של פסח
- חג המימונה
- ל"ג בעומר
- ערב שבועות
- צום י"ז בתמוז
- צום תשעה באב
- ערב ראש השנה
- למידע נוסף, ראו ימי חופשה לבחירה.
ראו גם
מקורות משפטיים ורשמיים
הרחבות ופרסומים
- לאיתור רשימות ימי מועד וימי בחירה בשנה הנוכחית ובשנים הקודמות (לעובדי מדינה) באתר נציבות שירות המדינה
- מנוחה שבועית וחופשת חג באתר משרד העבודה
חקיקה ונהלים
- צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000 - סעיף 7
- פקודת סדרי השלטון והמשפט - סעיף 18א
- חוק יום העצמאות