יום העצמאות (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

יום העצמאות תשע"ז (2017) יחול ביום שלישי, ו' באייר תשע"ז, 02.05.2017
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה והוא מוגדר כיום שבתון.

שבתון ביום החג

  • סעיף 1(ג) לחוק יום העצמאות, תש"ט-1949 קובע כי יום העצמאות יהיה יום שבתון.
  • על-פי סעיף 2(ב) לחוק, ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.

תשלום שכר עבור יום החופשה בחג

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי -
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (אלא אם כן נעדר בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבן למשפחה שכולה הזכאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, מבלי שהיעדרותו תשפיע על זכאותו לתשלום עבור יום העצמאות).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום העצמאות, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
דוגמה:
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
  • בשנת 2017 (תשע"ז) חל יום העצמאות ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום יום שלישי, עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום שלישי שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
  • חשוב להדגיש: הזכות לדמי חגים ביום העצמאות (כלומר לשכר מלא למרות ההיעדרות מהעבודה) ניתנת לעובדים מכל הדתות.
  • למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
  • להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים רא זכותון עובדים שעתיים/יומיים.

עבודה במהלך החג

  • במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
  • במקומות העבודה הכלולים בצו ראש הממשלה ושבהם המעסיק רשאי לדרוש מעובדיו לעבוד ביום העצמאות - לפי עמדת משרד הכלכלה, עבור עבודה ביום העצמאות יקבל העובד 150% וכן מנוחת פיצוי, או לחלופין תשלום בסך 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי.
מי מחליט איזו חלופה תינתן? העובד או המעסיק?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 21:31, 17 ביוני 2017 (IDT)
  • במקומות עבודה שאינם כלולים בצו ראש הממשלה ושאין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות, המצב המשפטי אינו חד משמעי. בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי (בדומה לחגים אחרים).
  • חשוב להדגיש - בהתאם להנחיות משרד הכלכלה החג נחשב כמתחיל בשעה 20:00 בערב החג, ומסתיים ב-20:00 בערב שלמחרת (כך בשנת 2017 הגמול שולם רק עבור עבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 ביום שני ה-01.05.2017, ולפני השעה 20:00 ביום שלישי ה-02.05.2017).

חופשה "כפויה" בתקופת החג ביוזמת המעסיק

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, וזאת בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) היא למשך 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:
  • ערב יום העצמאות חל ביום שני. החג חל ביום שלישי.
  • המעסיק יכול לקבוע כי ביום שני (ערב החג) לא יעבדו כלל, ולכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו.
  • אם יבחר המעסיק להוציא את העובדים לחופשה במשך כל השבוע (מיום ראשון עד שבת), עליו להודיע להם שבועיים מראש, אולם במקרה כזה לא יוכל להפחית מימי החופשה הצבורה את יום החג (כלומר את יום שלישי), והעובדים ייחשבו כמי שניצלו 6 ימי חופשה (ימים שישי ושבת מובאים במניין החופשה).
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • להרחבה ראו: חופשה שנתית.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג (כמו יום העצמאות), קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא חלה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים