בית המשפט העליון פסל את החלטת משרד השיכון שלא להעניק זכאות לדיור ציבורי לאישה ו-2 בנותיה בשל אי עמידתה בקריטריונים
בעבר היתה האישה נשואה לאדם נכה ומכוח נכותו היו בני המשפחה זכאים לדיור ציבורי, אך טענת משרד השיכון היתה שהם סירבו ל-2 דירות שהוצעו להם בירושלים ולכן איבדו את זכאותם
בית המשפט קבע שלא הוכח כי אכן הוצעו לבני המשפחה 2 דירות ולא הוסברה להם משמעות סירוב ועל כן אין לשלול מהם את הזכאות לדיור ציבורי
אילו הוצעה למשפחה בעבר דירה מתאימה, היא היתה נכנסת אליה, והאישה ובנותיה היו זכאיות להמשיך להתגורר בה גם לאחר הגירושין מהבעל, למרות שהעילה להענקת הזכאות היתה נכותו הגבוהה
בית המשפט הורה להציע לאישה ובנויה דירה בדיור הציבורי בירושלים, שתתאים למצבה הנוכחי שלה ושל בנותיה, למרות שכיום היא אינה עומדת בקריטריונים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:עע"ם 10982/07
תאריך:06.06.2008
קישור:לקריאת פסק הדין
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בו נדונה עתירה שהוגשה כנגד משרד הבינוי והשיכון.
  • בעתירה המקורית נתבקש כי משרד הבינוי והשיכון ישלם לעותרת שכר דירה של 1,250 ₪ בחודש, החל מחודש 10/2003 ועד שימצא לה פתרון לדיור חלופי בהתאם לנהלים בנושא הדיור הציבורי.
  • בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי על המשרד לשלם למערערת את סכום הסיוע המלא בשכר דירה לתקופה של שנה אחת בגין העבר, ובאשר לזכאותה לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה לעתיד, הופנה עניינה של המערערת לועדת האכלוס העליונה.
  • ועדת האכלוס אישרה למערערת סיוע בשכר הדירה בשיעור הניתן למשפחה חד-הורית, אך דחה את בקשתה לקבל דיור ציבורי, מהטעם שאינה עונה לקריטריונים.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו ופסק:

  • המערערת התגרשה מבעלה הנכה, ולה שתי בנות, אחת נכה. המשפחה פונתה מבית מגוריה ומתגוררת ברחוב.
  • מצב זה הוא שצריך להנחות במתן פתרונות ראויים, במסגרתם יש להשקיף, מחד על צרכי המשפחה ומאידך לאזן את צרכי מערכת הסיוע בדיור ציבורי.
  • כמו כן יש לתת משקל לשיקול דעתה המקצועי של הרשות המוסמכת בהפעלת סמכויותיה, וליישם את העקרון כי אין להתערב בהחלטותיה אלא מעילות מוכרות לפי המשפט המינהלי, ובמתחם התערבות צר.
  • אין מקום להתערב בפסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים ביחס לסכום כספי הסיוע שפסק למערערת בגין השנים שחלפו, שכן בית המשפט לקח בחשבון את מכלול השיקולים ואיזן ביניהם בהתאם.
  • אשר לעתיד, עמדת הרשות היא כי לאחר גירושי המערערת מבעלה, אין היא מקיימת עוד את תנאי הזכאות לדירה בירושלים. בעמדה זו יש קושי, שכן לא ניתן לראות כיום את עניינה של המערערת כעניין סטנדרטי, שיש לטפל בו בהתאם לנוהלי הרשות בלבד.
  • בבוא הרשות להפעיל את שיקול דעתה בעניין, עליה להתחשב בקביעות בית המשפט בהליכים קודמים ובדרישות הצדק. בענייננו, לא הוכח שדירות הוצעו למשפחה, ולא הוכח שהוסבר לבני הזוג מה משמעות סירובם להצעות.
  • מכאן שאילו הרשות היתה מפנה הצעה מתאימה של דיור ציבורי בירושלים ונענית על ידם, היתה המשפחה נכנסת כבר אז לדירה. הגירושין לאחר מכן, לא היו מביאים לפינוי המערערת, למרות שהעילה להענקת הדיור הציבורי בירושלים הייתה קשורה בנכות הבעל.
  • מצב המערערת השתנה לרעה עקב התנהגות המשיב, ובעקבות גירושיה. את הפגם שנפל באי מתן הצעות דיור יש לתקן בדרך של התאמת מצבה של המערערת כיום, למה שצריך היה להתקיים בעבר.
  • לאור האמור, יש להתערב בהחלטת המשיב כך שיוצע עתה למערערת דיור ציבורי בירושלים העונה לצרכי המשפחה.

משמעות

  • במקרים חריגים, תיתכן סטייה מהקריטריונים שנקבעו לקבלת דיור ציבורי.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".